ט"ו באב: לסלוח, למחול ולצאת במחול

אנחנו נכנסות לאחד מהימים היפים והחשובים במסורת של העם היהודי, שמהווה נקודת זמן אופטימלית למשוך שפע גדול בכל התחומים, ובפרט בפתיחת שערי האהבה.

היום, י"ד באב, ערב "התקדש" החג, אנחנו מושיטות יד לאבא שבשמיים וממלאות את ליבנו בכיסופים וברצון לצעוד בלבן.

כשהלב נקי וזך אחרי שהשארתי את כל המצר מאחורי, ולפני מאירה הדרך אל המרחב; אחרי שהלב נקי מכעסים – הרגלים קלות כאיילות לצאת בלבוש לבן בשמחה ובמחולות.

מט"ו באב עד כ"ה באלול יש 40 ימים של הכנה להפקת השנה החדשה. תני עינייך ודמייני את חופתך. את אושרך, חלומותיך, רצונותיך, הצלחותיך. כולם נמצאים שם בשבילך. תראי בעיני רוחך את בעלך, ילדיך, וכל מה שרק תרצי, כמו שליבך מייחל ומתפלל לראותם. תני חיוך, מחאי כפיים ונסי להזיז את גופך ממש, עד כדי ריקוד.

ידועה תורתו של רבי נחמן בנושא עבודת הריקודים, שידועה כממתקת דינים, הופכת אותם לרחמים גמורים. וכך אומר: "כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינים" (ליקוטי מוהר"ן, י').

וכן על השיר: "כיצד מרקדין לפני הכלה" –"מרקדין" אותיות מרק-דין,  שהריקודים ממרקים את הדינים.

בט"ו באב, בורא עולם חמל ומחל בשלמות לעם ישראל, והראשונות לעשות מעשה הן בנות ישראל שמחוללות, יוצאות בריקודים  ומחולות, כפי שיצאה מרים הנביאה עם בנות ישראל ביציאת מצרים, כששירה אדירה בפיהן והודיה לבורא העולם שהוציאן מן המצר אל המרחב, מאפלה לאורה. בט"ו באב הן מאמינות שתשמענה את הקול שאומר להן "אם אשכחך ירושלים...". החתן ישבור את כוס הבדידות וייצאו שניהם לבניין עדי עד.

התלמוד מגדיר שלושה סוגים של בנות שיצאו במחולות, ואת הדרך שהיו פונות אל החתנים:

יפהפיות שבהן היו אומרות: "תנו עינכם ליופי, שאין אישה אלא ליופי".

מיוחסות שבהן אומרות: "תנו עינכם למשפחה, שאין אישה אלא לבנים".

ומכוערות שבהן אומרות: "קחו מקחכם לשם שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים".

ישנה משמעות פנימית לריקודן של בנות ירושלים, שהן מסמלות את נשמות ישראל:

הנשמות היפות – מסמלות את הנשמה שקוראת לחתן האלוקי, לבורא העולם, כאשר הצליחו באהבה ובכיסופין שהתעוררו מצד עצמן להגשים את הפוטנציאל האמיתי, הגבוה, של האדם.

הנשמות המיוחסות אומרות: "אין אישה אלא לבנים" – אולי אין לנו אהבה כזו עוצמתית המפעמת לב, אך הכי חשוב זה הלימוד והמצוות – קח אותנו ונקיים את המצוות.

והנשמות המכוערות – המסורבלות, הרחוקות, המעורטלות חסרות כל רגש – שאהבתם כל כך נסתרת ונעלמת, אומרות: "עשה למענך אם לא למעננו, כי אתה בורא עולם יודע שהכיעור שלנו הוא רק משהו שנכפה עלינו מתוקף הגלות, הבלבול וההסתרה. בטח יש בנו איזה ניצוץ שחבוי שם, ורק אתה יכול לראותו, וביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם... תטהרו.

כתוב במשנה במסכת תענית ש"לא היו ימים טובים לישראל כטו באב ויום הכיפורים".

מדוע יום הכיפורים? מכיוון שהיום הזה מסמל יום של מחילה לעם ישראל. ביום זה, כשהלבנה במילואה, היא מסמלת שלמות והנהגה אלוקית של שלום ואהבה.

היום הזה את הכי יפה בעולם, וכל השפע זורם אליך ללא הפסק. תפתחי את הלב, תפרסי ידיים לשמיים ותאמיני שימים טובים בדרך אליך, ושנה חדשה ומתוקה פותחת לך דלת של מתיקות.

אז קדימה, תלבשי שמלה לבנה ותרקדי את ריקוד חייך הלילה הזה.

ט"ו באב שמח, יקרות.