הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא שבת

בציעת הלחם משנה בליל שבת

שאלה: כתוב בשו"ע שבליל שבת צריך לבצוע את החלה התחתונה של הלחם משנה, מה אפשר לעשות כדי שלא יהיה בכך איסור של אין מעבירין על המצוות?

תשובה: יש להניח החלה התחתונה (שבוצע עליה), יותר קרובה אליו מאשר החלה העליונה, כך שיפגע תחילה בחלה התחתונה.

מקורות: שו"ע א"ח רע"ד א', משנה ברורה רע"ד ה' (בשם הט"ז), וע"ע ערוך השלחן רע"ד ו', שדי חמד ח"א עמ' 325, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ה ס"ק פ"ה.

הערות: או שבקידוש יניח החלה שבוצע עליה למעלה, ובשעת ברכת המוציא יקח אותה בידו ויניחנה למטה, ויבצע עליה (מגן אברהם רע"ד א', ערוך השלחן רע"ד ו') [וע"ע משנה ברורה רע"ד ה', שו"ע הרב רע"ד ב'], ומה שאין בכך משום אין מעבירין על המצוות, אע"פ שלמעשה הוא בוצע על החלה התחתונה, היינו כיון שהתחתונה היתה בהתחלה למעלה, לפיכך נחשב שלקח את העליונה למצוה, ומה שהניחה אחר כך למטה, הוא רק המשך מהמצוה שהתחיל לעשות בעליונה (עיין משנה הלכה רע"ד א').

אמנם יש לציין שבכף החיים (רע"ד ב', תע"ה י') כתוב שגם בליל שבת צריך לבצוע על החלה העליונה.

הוספות: בשבת ביום, וביום טוב גם בלילה, צריך לבצוע על החלה העליונה (שו"ע א"ח רע"ד א'), וכאשר יום טוב חל בשבת, דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבלילה צריך לבצוע על התחתונה (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רע"ד הערה 11), וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), וכן מבואר מדברי המגן אברהם (תע"ה ג') שכתב, שכאשר ליל הסדר חל בשבת צריך לבצוע על המצה העליונה ע"כ, והיינו אע"פ שבכל ליל שבת [אפילו אם חל ביום טוב] צריך לבצוע על התחתונה (מחצית השקל תע"ה ג') [וע"ע פסק"ת רע"ד ד'].

***

ניקוי לכלוך של צבע על ידי בגד בשבת

שאלה: מי שאכל מאכל, וידיו התלכלכו מצבע המאכל, האם מותר לו לנקות ידיו במגבת בשבת?

תשובה: יש אומרים שאסור, כיון שבכך הוא צובע את המגבת, ויש אומרים שמותר, כיון שזה דרך לכלוך, ולכן אם אינו יכול ליזהר מלנקות ידיו במגבת, יש לסמוך להקל בזה.

מקורות: שו"ע א"ח ש"כ כ', משנה ברורה ש"כ נ"ז, נ"ט, וע"ע חוט שני על שבת ח"א עמ' קמ"ט, ארחות שבת ח"א פרק ט"ו ס"ק פ"ח, שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ד כ"א.

הערות: וכן מי שיש לו מכה, ויוצא ממנה דם, לכתחילה אסור להניח בגד על המכה [* ובפרט בגד אדום], כיון שבזה הוא צובע את הבגד, אלא ירחץ את המכה במים, אמנם במקום הדחק יש להקל בזה, כיון שזה דרך לכלוך (שו"ע א"ח שכ"ח מ"ח, משנה ברורה שכ"ח קמ"ו) [* משנה ברורה ש"כ נ"ט, שכ"ח קמ"ו, ביאור הלכה ר"פ ב' מותר] [וע"ע שבט הלוי ח"ח פ"ד מ"ח, ארחות שבת ח"א פרק ט"ו ס"ק צ"א, שמירת שבת כהלכתה ח"א ל"ה י"ט].

וכן אם נשפך יין וכדומה על מפה, לא יגרור את המשקה עד סוף המפה כדי להסירו, כיון שעל ידי זה צובע עוד חלק מהמפה (משנה ברורה ש"כ נ"ה) [וע"ע ארחות שבת ח"א פרק ט"ו ס"ק צ'].

הוספות: אמנם מותר לצבוע אוכל, על ידי צבעו של אוכל אחר, כיון שאין איסור צביעה באוכלין (שו"ע א"ח ש"כ י"ט, כ'), ומכל מקום כאשר מערב משקה צבעוני עם מים, יותר טוב שישפוך קודם את המשקה הצבעוני, ורק אחר כך המים, כדי לחוש לדעת המחמירים שיש צביעה באוכלין (שער הציון שי"ח ס"ד, ס"ה) [וע"ע משנה ברורה ש"כ נ"ו, חוט שני על שבת ח"א עמ' קנ"א, ארחות שבת ח"א ז' א'-ג', משנה ברורה הוצאת דרשו סי' שי"ח הערה 57].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.