הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא תפילה בציבור

עניה לדבר שבקדושה באמצע ברכה

שאלה: האם מותר לענות לדבר שבקדושה באמצע שמברך ברכה?

תשובה: באמצע ברכה קצרה (שאינה מסתיימת בברוך), אסור לענות, אפילו לאמן יהא שמיה רבא וקדושה, ובאמצע ברכה ארוכה (המסתיימת בברוך), מותר לענות, ועיין בהערות.

מקורות: משנה ברורה נ"א ב', ביאור הלכה ס"ו ג' לקדיש, וע"ע משנה ברורה נ"ד ג'.

הערות: מה שמותר לענות לדבר שבקדושה באמצע ברכה ארוכה, זה רק עד סוף הברכה, אבל בסוף הברכה (אחרי אמירת ברוך אתה ד'), אין לענות, ואם ענה, צריך עיון אם צריך לחזור ולברך (ביאור הלכה ס"ו ג' לקדיש) [וע"ע שערי הברכה פרק י' ס"ק כ"ג].

מה שמותר לענות לדבר שבקדושה באמצע ברכה ארוכה, זה חוץ מלסתם אמן, והיינו שיכול לענות לאמן יהא שמיה רבא, קדושה, מודים [ויאמר רק מודים אנחנו לך (משנה ברורה ס"ו כ')], ברכו, ואמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה, אמנם באמצע ברכת ברוך שאמר ובתחילת ישתבח, מותר לענות גם לסתם אמן (חוץ מעל ברכות ברוך שאמר וישתבח), כיון שברכות אלו לא הוזכרו בגמרא (שו"ע א"ח ס"ו ג', משנה ברורה נ"א ב', ביאור הלכה נ"א ב' ברוך, ס"ו ג' לקדיש) [וע"ע כף החיים נ"א י"א, אשי ישראל פרק ט"ז ס"ק י"ב, ט"ו, פסק"ת נ"א ד', ס"ו ה', ו'].

בעניית אמן יהא שמיה רבא יענה רק עד עלמיא, ולא יאמר יתברך [ויש אומרים שיאמר גם יתברך (שו"ע הרב ס"ו ה', כף החיים ס"ו י"ז, וע"ע שם)], ויענה גם האמן שאחרי דאמירן בעלמא (משנה ברורה ס"ו י"ז), אמנם יש לציין שלדעת האר"י ז"ל צריך לענות כל החמשה אמנים שעד תתקבל (כף החיים ס"ו כ"ג).

בעניית הקדושה יאמר רק קדוש וגו' (עד כבודו), וברוך וגו' (עד ממקומו), ולא יאמר ימלוך וגו' (משנה ברורה ס"ו י"ז, שו"ע הרב ס"ו ה', חיי אדם ח"א כ' ד', קיצור שו"ע ט"ז ג'), אמנם יש לציין שבכף החיים (ס"ו י"ח, קכ"ב א') כתוב שיענה גם ימלוך וגו', ובערוך השלחן (ס"ו ו') כתוב שאין בזה הכרעה ויכול לעשות כרצונו.

בעניית ברכו, מותר לענות גם על ברכו של עולה לתורה (משנה ברורה ס"ו י"ח), ובענין אם מותר לענות גם לאמן שאחרי ברכת העולה לתורה, עיין משנה ברורה ס"ו י"ח, שו"ע הרב ס"ו ה', ערוך השלחן ס"ו ח'.

הוספות: ברכת בורא נפשות יש להחמיר שדינה כברכה קצרה, כיון שלא חותמים בה בשם (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, אוצר תשובות ח"א קל"ג ד').

בענין אם מותר לענות לדבר שבקדושה באמצע ברכה ארוכה שבברכת המזון, עיין שונה הלכות קפ"ג י"ז, ארחות רבנו ח"ג עמ' ר"כ, שערי הברכה ו' י"ט, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קפ"ג הערה 24, חיי משה קפ"ג ח', אוצר הלכות קפ"ג כ"ח-ל', אוצר תשובות ח"א סי' קל"ב, שלום רב ל"א ג', פסק"ת קפ"ג ט"ז.

***

אמירת עלינו לשבח עם הציבור

שאלה: הנמצא בבית הכנסת בשעה שהציבור אומרים עלינו לשבח, האם הוא צריך לומר עמהם עלינו?

תשובה: הוא צריך לומר עמהם עלינו, משום דרך ארץ.

מקורות: משנה ברורה ס"ה ט', וע"ע תהלה לדוד ס"ה ז', משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ס"ה הערה 17, אוצר הלכות ס"ה י'.

הערות: והוא הדין אם הציבור אומרים אשרי, שצריך לומר עמהם, משום דרך ארץ (משנה ברורה ס"ה ט'), אמנם יש לציין שבערוך השלחן (ס"ה ו') כתוב שאנו נוהגים לומר עם הציבור רק קריאת שמע, ובעלינו משתחווים עם הציבור בשעה שאומרים "ואנחנו כורעים [ומשתחוים]" [וע"ע אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק נ"ד, פרק ל"ג ס"ק ט'], ויש נוהגים לומר גם עלינו עם הציבור ע"כ [וע"ע הליכות שלמה ח"א פרק ו' ס"ק 27, ול"י ח"א עמ' רצ"ד].

וכן אם הציבור קוראים קריאת שמע, צריך לקרוא עמהם (הפסוק הראשון וברוך שם, וטוב (ולדעת הגר"א צריך) לקרוא עמהם כל הקריאת שמע), אבל בזה הטעם הוא כדי שלא יראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם הציבור (שו"ע א"ח ס"ה ב', ג', משנה ברורה ס"ה י') [וע"ע אשי ישראל פרק כ' ס"ק קכ"ז, פרק כ"ד ס"ק פ"ט, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ס"ה הערה 18].

יש להסתפק אם גם שיר של יום צריך לומר עם הציבור, או רק אשרי, כיון שהיא תפילה חשובה (לקט הקמח החדש ס"ה ט') [וע"ע דעת נוטה ח"א עמ' ר"ז].

הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב דמה שצריך לומר עם הציבור מה שהם מתפללים, זה רק באשרי, [קריאת שמע,] ועלינו (דעת נוטה ח"א עמ' ר"ז) [וע"ע שאלת רב ח"א עמ' רל"ה].

בנפילת אפים כאשר הציבור נופלים על פניהם, צריך לומר עמהם וליפול על פניו עמהם, ואפילו אם אינו יכול לומר עמהם (וכגון שאוחז בפסוקי דזמרה), מכל מקום צריך ליפול על פניו עמהם (שערי תשובה קל"א ב') [וע"ע כף החיים קל"א מ"ג, לקט הקמח החדש ס"ה י', קל"א ג'].

הוספות: הנמצא בבית הכנסת בשעה שהציבור אומרים קדושה דסידרא שב"ובא לציון", הוא צריך לומר עמהם [* הקדושה והתרגום], וכמדומה שהעולם לא נהגו כן (שער הציון קל"ב ג') [* שאלת רב ח"א עמ' רל"ג] [וע"ע אשי ישראל פרק י"ז ס"ק כ"ו, פרק כ"ו ס"ק י"ז, י"ט].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.