הלכה ומצוות
הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא מתנה לגוי ויין נסך
מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא מתנה לגוי ויין נסך, מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"
- לחיות כהלכה
- פורסם י"ז אב התשע"ח |עודכן
קניית מאכל אסור עבור גוי
שאלה: האם מותר לקנות מאכל אסור, כדי ליתנו במתנה לגוי (באופן שאין בזה משום לא תחנם)?
תשובה: אסור לקנות מאכלות האסורות מדאורייתא (המיוחדות לאכילה), כדי לסחור בהם, או כדי ליתנם במתנה לגוי.
מקורות: שו"ע י"ד קי"ז א', ועיין חלקת בנימין קי"ז י"א, וע"ע שבט הקהתי ח"ו סי' רפ"ה.
הערות: אמנם חֵלב של בהמה [טהורה, אפילו נבלה או טרפה (ש"ך י"ד קי"ז ד')], מותר לסחור בו או ליתנו במתנה לגוי, כיון שכתוב (ויקרא ז' כ"ד) וחֵלב נבלה וחֵלב טרפה יעשה לכל מלאכה (שו"ע י"ד קי"ז א').
בענין אם מותר לקנות מאכלות האסורות מדאורייתא, כדי להאכיל בהם פועליו גוים (שהוא צריך להאכילם), יש בזה מחלוקת, דעת הרמ"א (י"ד קי"ז א') שאסור [וע"ע פרי חדש קי"ז ג', פרי תואר קי"ז ג'], ודעת הש"ך (י"ד קי"ז ג') והערוך השלחן (י"ד קי"ז י"ט) שמותר, והמקיל בזה יש לו על מי לסמוך (חלקת בנימין קי"ז י').
בענין אם מותר לסחור באיסור חדש [והיינו תבואה שנשרשה אחרי ט"ז ניסן], לא נמצא היתר ברור, וצריך עיון למעשה (מבית לוי על יורה דעה עמ' קל"ו) [וע"ע משנה ברורה תפ"ט מ"ה, שבט הקהתי ח"ו רפ"ה י"א].
הוספות: גוי המביא מתנה של מאכלות אסורות (באיסור דאורייתא) לישראל, מותר לקבל ממנו (ולסחור בהם), כיון דאם לא שהגוי קיבל הנאה מהישראל, הוא לא היה נותן לו מתנה, ולכן זה נחשב כמו גביית חוב, מפני שהוא כמציל מידו (אמנם יש לציין שלדעת המחנה אפרים אסור לקבל ממנו) (דרכי תשובה קי"ז מ"א, חלקת בנימין קי"ז י"ז), ולכן הנוסע במטוס, ומחלקים לנוסעים שוקולד שיש בו שומן סוסים (וכדומה ממאכלות האסורות מדאורייתא), מותר לקחת שוקולד (וליתנו לגוי), כיון ששילם עבור כרטיס הטיסה (קובץ קהילות יעקב עמ' קפ"ז).
המוצא מאכלות אסורות (באיסור דאורייתא), אסור לו לזכות בהם, כיון שאין לו בזה הפסד ממון, אלא רק מניעת ריווח, ובזה אם זכה בהם, אסור לו לסחור בהם (דרכי תשובה קי"ז מ"ב).
***
הכשרת כוס זכוכית שגוי שתה בו יין
שאלה: גוי ששתה יין בכוס זכוכית של יהודי, האם צריך להכשיר את הכוס?
תשובה: צריך להכשיר את הכוס, והכשרתו הוא שידיחנו שלוש פעמים (במים רגילים, ולא צריך מים רותחים).
מקורות: שו"ע י"ד קל"ה א', י"א.
הערות: ובדיעבד אם לא הכשיר את הכוס (על ידי הדחתו שלוש פעמים), והניח בו יין כשהכוס נקי, מותר לשתות היין (שו"ע י"ד קל"ז א', ט"ז י"ד קל"ה י"ד).
ובאקראי (לא דרך קבע), אפילו לכתחילה מותר להניח בו מים או שאר משקים (חוץ מיין) ולשתותם, ובלבד שידיח את הכוס תחילה (אפילו רק פעם אחת) מלחלוחית היין שבו (שו"ע י"ד קל"ז ד', ש"ך י"ד קל"ז ט"ז) [וע"ע משנה ברורה שכ"ג ל"ז], וזה כאשר מניח מים בכוס על מנת לשתותם, אבל אם מניח מים בכוס על מנת להכשירו, לכתחילה אין לשתות מים אלו (שו"ע י"ד קל"ה י"ב, ש"ך י"ד קל"ה כ"ט).
וכל זה ביין שאינו מבושל, אבל יין מבושל אין בו משום יין נסך (שו"ע י"ד קכ"ג ג'), ולענין אם יין מפוסטר דינו כיין מבושל, עיין קובץ תשובות ח"א סי' ע"ו, משנה הלכות חלק י"ב סי' ל"ד, שבות יצחק ח"ד פרק ט"ז, נשמת אברהם ח"ב י"ד קכ"ג ב', יין מלכות א' ב'.
הוספות: בענין כוסות עם שיירי יין אשר פועל גוי מפנה אותם מהשולחנות, או שוטף אותם, אם צריך להכשירם (והיינו להדיחם שלוש פעמים), עיין שו"ע י"ד קכ"ד י"ז, רע"א ופתחי תשובה שם, ט"ז י"ד קכ"ד ט"ו, קכ"ה י"ב, יין מלכות ג' ט', י', פרק ט"ז ס"ק א'.
ובענין אם מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לענין יין נסך, עיין יין מלכות ב' ו', י"א.
השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.