הלכות מצויות שאינן ידועות כ"כ בנושא נטילת ידיים

נטילת ידים במים שנגעו בהם

שאלה: מי שלא נטל ידיו לסעודה, והכניס ידיו לתוך ספל מים, האם מותר ליטול ידים לסעודה במים האלו?

תשובה: מותר ליטול ידים במים האלו, כיון שהמים לא נטמאו ולא נפסלו על ידי נגיעה בהם, אבל אם הכניס ידיו בהם כדי לנקותם אחרי שעשה צרכיו (וכדומה), אין ליטול ידים במים האלו, כיון שזה נחשב למים שנעשה בהם מלאכה, שנפסלו לנטילת ידים לסעודה.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ס י"א, משנה ברורה ק"ס נ"ד, וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ס הערה 25.

הערות: אמנם מי שצריך לנקות ידיו אחרי שעשה צרכיו, הוא יכול להוציא אפילו בידיו מים מתוך דלי או ספל, ולנקות בהם ידיו ולשפוך המים לחוץ, ובזה המים הנשארים לא נטמאו ולא נפסלו, וכשרים לנטילת ידים לסעודה (משנה ברורה ק"ס נ"ד).

***

נטילת ידים במים שנעשה בהם איזה שימוש

שאלה: המניח בקבוק של תינוק (וכדומה) כשהוא חם, בתוך ספל מים, כדי לקרר אותו, האם אפשר ליטול ידים לסעודה במים אלו?

תשובה: אין ליטול ידים במים אלו, כיון דמים שנעשה בהם מלאכה, נפסלו לנטילת ידים לסעודה, וקירור דבר על ידי מים, נחשב למלאכה.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ס ב', משנה ברורה ק"ס ט'.

הערות: וכן המניח בקבוק של תינוק (וכדומה) קר, בתוך ספל מים, כדי לחמם אותו, המים נפסלים לנטילת ידים, והוא הדין מים שהיו בבקבוק גומי, שרגילים לחמם בו את המיטה, המים נפסלים לנטילת ידים (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ס הערה 14, פסק"ת ק"ס ה').

אבל המניח בקבוק קר בתוך ספל מים קרים, כדי שהבקבוק לא יתחמם מהחום שבחדר, המים לא נפסלים לנטילת ידים, כיון שהמים אינם פועלים שום פעולה בבקבוק, אלא רק שומרים על המצב הקיים (משנה ברורה ק"ס ט'), אמנם יש לציין שבחזו"א (כ"ב ט') כתוב דאין חילוק בין אם המים עושים פעולה, או שומרים על המצב הקיים, ובשניהם המים נפסלים לנטילת ידים.

וכן אם נתן דגים חיים במים כדי שלא ימותו, המים לא נפסלים לנטילת ידים, כיון שהמים רק שומרים על המצב הקיים (וכן הדין אפילו אם הדגים מתו במים) (משנה ברורה ק"ס ט'), ובזה גם לדעת החזו"א המים לא נפסלים לנטילת ידים (חזו"א כ"ב ט') [וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ס הערה 15, פסק"ת ק"ס ז'].

המניח מים בכלי כדי לבדוק אם יש בו חור, צריך עיון אם זה נחשב למלאכה והמים נפסלים, או שזה נחשב לגילוי מילתא בעלמא והמים לא נפסלים, ובברכי יוסף מחמיר שהמים נפסלים (משנה ברורה ק"ס י"ג), וכן דעת החזו"א (כ"ב ט') שהמים נפסלים לנטילת ידים.

מים המצויים בבית, אשר על ידי זרימתם, הם מסובבים את מחוגי מונה המים, וכן מים הבאים מדוד מים שמותקן בו מצוף, אשר על ידי דחיפת המים המתמלאים בדוד, המצוף מתרומם וסוגר את כניסת המים לדוד, הם לא נפסלים לנטילת ידים, כיון שזה לא נחשב למים שנעשה בהם מלאכה (אור לציון ח"ב י"א ח', ברכת שמים ח"ב סי' ז' ס"ק ע"ד, פסק"ת ק"ס ט').

קרח שנעשה בו מלאכה, מותר ליטול ידים במימיו אחר שיפשיר, כיון שהמים נחשבים כפנים חדשות באו לכאן, ובמים לא נעשה מלאכה (אלא רק בקרח) (קהלות יעקב על ברכות סי' ל', אור לציון ח"ב פרק י"א ס"ק ח', משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ס הערה 7) [וע"ע ברכת שמים ח"ב סי' ז' ס"ק ע"ד, פסק"ת ק"ס ה'].

וכל זה רק לענין נטילת ידים לסעודה, אבל לענין נטילת ידים שחרית, מים שנעשה בהם מלאכה לא נפסלים, ומכל מקום לכתחילה טוב להחמיר בזה (שו"ע א"ח ד' א', ז', משנה ברורה ד' ה', ט"ז) [וע"ע שו"ע א"ח ד' א', משנה ברורה ד' ו', ז', ט"ז], אמנם לענין נטילת ידים לתפילה, אפילו לכתחילה לא צריך להחמיר בזה (שערי אהרן ד' מ"ב).

הוספות: ואפילו אם מי שעשה המלאכה במים אינו בעל המים, מכל מקום המים נפסלים לנטילת ידים (שערי תשובה) [כיון שזה דומה למי שמשליך חלב לתוך קדירת בשר של חבירו (שערי תשובה ק"ס א')], ורע"א מסתפק בזה (משנה ברורה ק"ס ז'), ודעת החזו"א (כ"ב ט') שהמים נפסלים לנטילת ידים.

בענין מים שקטן עשה בהם מלאכה, אם נפסלים לנטילת ידים, עיין ברכת שמים ח"ב סי' ז' ס"ק נ"ח, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ס הערה 52.

מים הפסולים לנטילת ידים שנתערבו במים כשרים, הם בטלים ברוב, ומצטרפים לשיעור רביעית (משנה ברורה ק"ס כ"ג), אמנם יש לציין שבחזו"א (כ"ב י"א, י"ח) כתוב שהם לא מצטרפים לשיעור רביעית, וצריך ליטול ידים ביותר מרביעית, באופן שיהיה רביעית מים כשרים בנטילתו [וע"ע ברכת שמים ח"ב סי' ז' ס"ק קט"ו].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.