הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא נטילת ידיים לסעודה

דיבור בין נטילת ידים להמוציא

שאלה: מי שדיבר בין נטילת ידים להמוציא, שלא לצורך הסעודה, האם צריך לשוב ליטול ידיו?

תשובה: לדעת המשנה ברורה אינו צריך לשוב ליטול ידיו, ולדעת החזו"א ראוי שיטול ידיו שוב (בלי ברכה).

מקורות: משנה ברורה קס"ו ו', חזו"א כ"ד ל', כ"ה ח', ועיין שונה הלכות קס"ו א', וע"ע אגרות משה א"ח ח"ב סי' מ"ח, באר משה ח"ה מ"ד ג'.

הערות: וזה רק אם דיבר אחרי שבירך על נטילת ידים, אבל אם דיבר אחרי שנטל שתי ידיו לפני שבירך על נטילת ידים, שוב אינו יכול לברך על נטילת ידים (ברכת שמים ח"ב ב' ט"ו) [ועיין שער הציון תרצ"ב י"ב, וע"ע שערי הברכה פרק א' ס"ק קכ"ד, פסק"ת סי' קנ"ח ס"ק 124], ולכן אם דיבר לפני שבירך, יטמא ידיו ויטול ידיו שוב, כדי שיוכל לברך על נטילת ידים (פסק"ת קנ"ח כ"ג) [וע"ע ברכת שמים ח"ב סי' ב' ס"ק ס"ח].

וכל זה כשלא הסיח דעתו משמירת ידיו, אבל אם הסיח דעתו משמירתן, לכו"ע צריך ליטול ידיו שוב (משנה ברורה קס"ו ו') [ועיין שו"ע א"ח ק"ע א'].

הוספות: אע"פ שאין לדבר בין נטילת ידים להמוציא, מכל מקום [אחרי שבירך על נטילת ידים (עיין אור לציון ח"ב י"א ג')] מותר לענות אמן על כל ברכה ששומע (קיצור שו"ע מ"א ב', כף החיים קס"ו ג', שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), ויש אומרים שמותר לענות גם ברוך הוא וברוך שמו (ברכת שמים ג' ב').

***

נטילת ידים לפני האכילה למי שיצא באמצע הסעודה

שאלה: מי שיצא לחוץ באמצע סעודה של פת (כגון באמצע סעודת חתונה וכדומה) לזמן ממושך, כאשר חוזר למקומו האם חייב שוב בנטילת ידים?

תשובה: [* אם השתהה בחוץ כשעה או יותר] כאשר חוזר למקומו הוא חייב לשוב וליטול ידיו לפני שימשיך לאכול, כיון שהסיח דעתו, ולא נזהר לשמור ידיו.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ע א', משנה ברורה קס"ד י"ג, ק"ע ח', ט', קע"ח מ"ז [* משנה ברורה ק"ע ט', ועיין משנה ברורה קע"ח מ"ח, כף החיים ק"ע י', ברכת שמים ח"ב סי' ד' ס"ק ל"ד, פסק"ת סי' קס"ד ס"ק 39], וע"ע משנה ברורה ק"ע ט', קע"ח ל"ג, ל"ה, ביאור הלכה קע"ח א' המוציא, קע"ח ב' בלא, שערי הברכה פרק א' ס"ק קמ"ח, קנ"ב, קנ"ג, ברכת שמים ח"ב סי' ד' ס"ק ל"ג, פסק"ת קס"ד ה'.

הערות: בענין מתי מותר לצאת באמצע סעודה, עיין שו"ע א"ח קע"ח א', ב', שערי הברכה ט' ל"ב-ל"ט.

בענין כמה זמן אפשר לשהות בלי אכילה ושתיה כדי שלא להפסיד הברכה אחרונה, עיין שו"ע א"ח קפ"ד ה', שערי הברכה י"ד כ"ה-ל"ד.

בענין אם צריך לברך על נטילת ידים בנטילה זו, עיין משנה ברורה קס"ד י"ג, קע"ח מ"ז, מ"ח, קע"ט ט', ר' ז', ביאור הלכה קס"ד ב' לחזור, קע"ח א' המוציא, חזו"א כ"ה ט', שונה הלכות קס"ד ב', שו"ע הרב קס"ד ב', כף החיים קס"ד ט"ז, שערי הברכה פרק א' ס"ק קנ"ב, פסק"ת קס"ד ה'.

בענין אם צריך להסמיך הנטילה לאכילה, עיין משנה ברורה קס"ה ב', חזו"א כ"ה י"ג [וע"ע שם ס"ק ט'], שונה הלכות קס"ו א', שו"ע הרב קס"ה א', שערי הברכה פרק א' ס"ק קל"ה, ברכת שמים ח"ב ד' ב', פסק"ת קס"ה ב'.

הוספות: ומכל מקום אינו צריך לברך שוב המוציא לפני אכילתו (משנה ברורה ק"ע י'), אם לא שהסיח דעתו מאכילתו (משנה ברורה קע"ח ל', מ"ז) [וע"ע שו"ע א"ח קע"ח א', ב', משנה ברורה קפ"ד י"ז, שערי הברכה פרק י"ג ס"ק ס', ס"ו].

והוא הדין במי שיצא באמצע סעודה והלך להתפלל בבית הכנסת, שאינו צריך לברך שוב המוציא כאשר חוזר למקומו, אבל הוא צריך ליטול ידיו (בלי ברכה), דשמא לא שמר ידיו (שו"ע א"ח קע"ח ו', משנה ברורה קע"ח מ"ז).

וכן הישן שינת עראי באמצע סעודה, אפילו אם ישן כשעה, אינו צריך לברך שוב המוציא כאשר מתעורר, אבל הוא צריך ליטול ידיו (בלי ברכה) [אפילו אם נרדם רק לזמן מועט (עיין משנה ברורה מ"ד ד', תרל"ט י"א, ברכת שמים ח"ב סי' ד' ס"ק כ"ח)], ואם ישן שינת קבע (על מיטתו), צריך גם לשוב ולברך המוציא כאשר מתעורר (שו"ע א"ח קע"ח ז', משנה ברורה קע"ח מ"ח) [וע"ע משנה ברורה תקס"ד ב', ג', שערי הברכה פרק א' ס"ק קמ"ז, פרק ג' ס"ק קל"ו, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' מ"ד הערה 8, סי' מ"ז הערה 25, ברכת שמים ח"ב סי' ד' ס"ק ל"ח, פסק"ת סי' קס"ד ס"ק 40, קע"ח כ"א].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.