הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא הוצאת ידי חובה בברכות

לצאת מברכות השחר שמברך חבירו

שאלה: השומע ברכות השחר מחבירו (וכיוון לצאת, וחבירו כיוון להוציאו), האם הוא יצא ידי חובה?

תשובה: אם השומע בקי לברך בעצמו, הוא לא יצא ידי חובה, אבל אם אינו בקי לברך בעצמו, יש לצדד שהוא יצא ידי חובה, וכל זה רק אם חבירו מברך ברכות השחר ביחידות, אבל אם מברך אותם בציבור, הוא יצא ידי חובה אפילו אם הוא בקי.

מקורות: משנה ברורה ו' י"ד, מ"ו י"ג, נ"ט כ"ג, ביאור הלכה נ"ט ד' בפחות, ועיין משנה ברורה נ"ט י"ט, וע"ע משנה ברורה ו' י', מ"ו כ', כ"ד, שיח הלכה ו' ו', בירור הלכה קמא על משנה ברורה ו' י"ד.

ברכות השחר נתקנו לאומרם בפיו, או שישמע אותן ברוב עם שהיא הדרת מלך (כשתשעה שומעים מאחד, ועונים אחריו אמן) (שו"ע הרב נ"ט ד').

הערות: וזה רק בברכות השחר וברכות קריאת שמע, אבל בשאר הברכות, כגון ברכות המצוות, אפילו יחיד מוציא את היחיד, ואפילו אם הוא בקי לברך בעצמו (משנה ברורה נ"ט כ"ג) [וע"ע שם].

ונראה שברכת התורה אינה נחשבת כברכות השחר, אלא כברכת המצוות (בירור הלכה קמא על משנה ברורה ו' י"ד) [ועיין דעת נוטה ח"ב עמ' ו'], וכן ברכת על נטילת ידים (קצות השלחן בדי השלחן ה' ט').

מי שהיה ער כל הלילה, יש מחלוקת אם הוא יכול לברך ברכות אלוקי נשמה והמעביר שינה, לכן ישמע שתי ברכות אלו מאחר, ויכוין לצאת (משנה ברורה מ"ו כ"ד), ואע"פ שאינו יוצא ידי חובה לדעת הלבוש [המובא במשנה ברורה, כיון שמברך ביחידות], מכל מקום אין בזה עצה אחרת (אגרות משה א"ח ח"ד סי' ג') [ועיין ביאור הלכה נ"ט ד' בפחות], אבל שאר הברכות שיכול לברך מדינא בעצמו, אין לו לצאת מאחר אם מברך ביחידות (בירור הלכה קמא על משנה ברורה ו' י"ד).

***

לצאת מברכת הנהנין שמברך חבירו

שאלה: האם אפשר לצאת מברכת הנהנין שמברך חבירו, כאשר מכוין לצאת, וחבירו מכוין להוציאו?

תשובה: בין בברכה ראשונה ובין בברכה אחרונה, לכתחילה אינו יכול לצאת (אפילו אם שניהם יושבים), אבל בדיעבד אם כיוון לצאת, יצא, ועיין בהערות.

מקורות: שו"ע א"ח רי"ג א', משנה ברורה קס"ז נ"ד, ס"ה, קצ"ג ב', רי"ג ט', י"ג, ועיין משנה ברורה נ"ט כ"ג.

הערות: לכתחילה אי אפשר להוציא חבירו מברכת הנהנין, אלא אם כן נקבעו יחד בדבר שהקביעות מועילה, כגון באכילת פת [כיון שהוא דבר חשוב (משנה ברורה רי"ג י"א)], שבזה הקביעות מצרפם להיות כגוף אחד, וזה בברכה ראשונה, אבל בברכה אחרונה, שום קביעות לא מועילה [כיון שדעתם להפרד זה מזה (משנה ברורה קצ"ג ב')], אמנם אם מזמנים ביחד, הזימון מחברם (ערוך השלחן קצ"ג א', ב').

ולכן לענין ברכת המוציא, אם שניהם יושבים, הוא יכול לצאת אפילו לכתחילה (שו"ע א"ח קס"ז י"א, רי"ג א') [וע"ע ביאור הלכה קס"ז י"א אחד, שערי הברכה פרק י' ס"ק ק"ט, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קס"ז הערה 47, פסק"ת קס"ז כ"ג], אבל לא אם עומדים (ביאור הלכה קס"ז י"א ישיבה) [וע"ע ביאור הלכה קס"ז י"א בלא, ערוך השלחן קס"ז כ"ד, רי"ג ג', שערי הברכה י' מ"ו], והוא הדין בכל ברכה ראשונה שמברך בתוך הסעודה (משנה ברורה רי"ג י"א) [וע"ע שו"ע א"ח קע"ד ח'].

ולענין ברכת המזון, אם אכל עם עוד שנים (לפחות), ומזמנים ביחד, הוא יכול לצאת אפילו לכתחילה (משנה ברורה קס"ז נ"ד, רי"ג ז'), והיינו אם שניהם יושבים (עיין שער הציון קס"ז נ"ו).

ולענין ברכת בורא פרי הגפן, עיין שו"ע א"ח רי"ג א', משנה ברורה רי"ג י"ב, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רי"ג הערה 3.

ולענין ברכת הריח, עיין ביאור הלכה רי"ג א' על, מגן אברהם רי"ג א', מחצית השקל רי"ג א', שו"ע הרב רי"ג ה', שבט הלוי ח"א סי' ר"ה בהערות לסי' רי"ג.

כאשר אין שניהם יושבים, המגן אברהם נשאר בצריך עיון אם יצא אפילו בדיעבד, שהרי יש ראשונים הסוברים שגם בדיעבד אינו יוצא ע"כ, אמנם הגר"א הכריע שבדיעבד יצא (משנה ברורה קס"ז ס"ה), וכן ההלכה (משנה ברורה רי"ג ה', י"ג), אבל יש לציין שבשו"ע הרב (קס"ז י"ז) ובערוך השלחן (רי"ג ו') כתוב שאפילו בדיעבד לא יצא [וע"ע ערוך השלחן קס"ז כ"ז, כף החיים קס"ז צ"ה].

יש לציין שלדעת המחבר (א"ח רי"ג א') בכל ברכה ראשונה אם שניהם יושבים, הוא יכול לצאת אפילו לכתחילה, אבל לא בברכה אחרונה, או אם אין שניהם יושבים (משנה ברורה רי"ג ה') [וע"ע ביאור הלכה קס"ז י"א בלא].

הוספות:מי שאינו יודע לברך בעצמו (בור), הוא יכול לצאת מברכת חבירו אפילו לכתחילה, והיינו אם שניהם יושבים (משנה ברורה רי"ג ט', שער הציון רי"ג ו', ז') [וע"ע משנה ברורה רי"ג ט', כף החיים רי"ג ז'], אמנם מי שמסופק אם אכל שיעור כזית, [לכתחילה] הוא לא יכול לצאת מברכה אחרונה של חבירו, אלא הוא חייב להמשיך לאכול, עד שיאכל שיעור כזית, שהרי [לכתחילה] אי אפשר לצאת מברכת חבירו אלא אם כן הוא בור, והוא לא דומה לבור, שהרי יכול להמשיך לאכול כשיעור (מעשה רב סעיף ע"ד) [וע"ע הלכות יום ביום (על ברכות) ח"ב פרק י"ב ס"ק 12, וזאת הברכה בירור הלכה סי' ל', שיעורין של תורה שיעורי המצוות סעיף כ"ד].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.