הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא תשעה באב החל במוצאי שבת

זמן ברכת הנר בתשעה באב שחל במוצאי שבת

שאלה: כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת, מתי צריך לברך ברכת בורא מאורי האש?

תשובה: צריך לברך ברכת בורא מאורי האש לפני קריאת איכה, כדי שיברך על האור לפני שיהנה ממנו בקריאת איכה, וגם כיון שכתוב באיכה (ג' ו') "במחשכים הושיבני", לכן יש לברך תחילה על האור.

מקורות: משנה ברורה תקנ"ו א', וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' תקנ"ו הערה 1, קרא עלי מועד (מהדורה תשע"ב) ז' ו', לחיות כהלכה עמ' קס"ד.

הערות: ואם שכח לברך לפני קריאת איכה, יכול לברך אחר כך בלילה (משנה ברורה תקנ"ו א'), עד הבוקר (שו"ע א"ח רצ"ט ו', משנה ברורה תקנ"ו ד') [וע"ע אשל אברהם (מבוטשאטש) [הוצאת מכון ירושלים] רצ"ט ו'].

הוספות: ומה שהמנהג בראש השנה שחל במוצאי שבת, לברך ברכת בורא מאורי האש אחרי מעריב, אע"פ שנהנים מהאור במה שמתפללים מעריב מתוך הסידור, כתוב בשערי תשובה דהטעם הוא כיון שאין זו הנאה גמורה, שהרי התפילה קצת שגורה בפיו, והרוצה להחמיר לברך ברכת בורא מאורי האש לפני מעריב, יחמיר לעצמו, אבל אין להורות כן לאחרים (משנה ברורה תקצ"ט א') [וע"ע שער הציון רח"צ ג', שערי תשובה תקצ"ט א', תרצ"ג א'].

בענין האיסור להנות מהאור במוצאי שבת לפני ברכת בורא מאורי האש, ע"ע משנה ברורה רח"צ ד', דעת תורה רח"צ א', הלכות שבת בשבת ח"ד ע"ו ס"ט, משנה הלכה רח"צ א', תקצ"ט א', שיעורים במשנה ברורה רח"צ ד'.

ובענין אם יש חילוק באיזה סוג אור נהנה, בנר מאש, או בנר חשמל עם חוט להט (כגון מנורת ליבון), או בנר חשמל שאין בו חוט להט (כגון פלורסנט), עיין הלכות שבת בשבת ח"ד פרק ע"ו ס"ק 142, שיעורים במשנה ברורה רח"צ ד'.

***

אופן ברכת הנר בתשעה באב שחל במוצאי שבת

שאלה: כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת, האם אפשר להוציא אחרים בברכת בורא מאורי האש בעמידה?

תשובה: גם מי שנוהג תמיד לעשות הבדלה בעמידה, כאן שמברכים רק ברכת בורא מאורי האש, אפשר שלכו"ע, המברך וכל מי שיוצא בברכתו, צריכים לשבת.

מקורות: ביאור הלכה רי"ג א' על, ועיין הליכות שלמה על בין המצרים פרק ט"ו ס"ק כ"א.

המוציא אחרים בהבדלה, דעת המחבר שיבדיל בישיבה, כיון שצריך לעשות קביעות, ובעמידה זו לא קביעות, ודעת הרמ"א שיבדיל בעמידה, כיון שהוא לוית המלך, ואין מלוים אלא בעמידה, ואע"פ שאין קביעות בעמידה, מכל מקום מתוך שקובעים עצמם לצאת בברכת הבדלה (ולזה מועילה הקביעות), הקביעות מועילה גם לברכת היין (שו"ע א"ח רצ"ו ו', משנה ברורה רצ"ו כ"ז).

מה שנוהגים במוצאי שבת להוציא אחרים בברכת בורא מאורי האש בעמידה, זה מכיון שמברכים גם ברכת הבדלה, ומיגו דהקביעות מועילה להבדלה, היא מועילה גם לברכת הנר, אבל אם מברכים רק ברכת הנר, אפשר שצריך לשבת כדי שתהיה קביעות (ביאור הלכה רי"ג א' על) [ועיין שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק ס"א ס"ק מ"ד].

הערות: וכן בכל מוצאי שבת, אם מוציא אחרים בברכת הבשמים אחרי הבדלה, שצריך לשבת כדי שתהיה קביעות (ביאור הלכה רי"ג א' על, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק ס"א ס"ק ו') [וע"ע כף החיים רי"ג ג', שיעורים במשנה ברורה סי' רצ"ו סעיף ו'].

הוספות: כאשר מברכים ברכת בורא מאורי האש בבית המדרש, אחד מברך ומוציא את כולם (שו"ע א"ח רח"צ י"ד), וצריך עיון למה רבים נוהגים בתשעה באב שחל במוצאי שבת, שכל אחד מברך לעצמו (הליכות שלמה על בין המצרים פרק ט"ו ס"ק כ"א) [וע"ע פסק"ת רי"ג ב', רצ"ז ט', תקנ"ו א'], אמנם מי שנמצא רחוק מהנר, עד שאינו יכול להנות לאורו (עיין שו"ע א"ח רח"צ ד'), אין לו לצאת בברכת הנר, אלא יברך בעצמו כשיהיה סמוך לנר (משנה ברורה רצ"ז י"ג).

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך".  לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.