כתבות מגזין
סיון רהב-מאיר על תרגום הסטטוס היומי ל-8 שפות: "גיליתי שהמורשת שלנו היא גם רייטינג"
לפני כשנתיים, כאשר סיון רהב מאיר עבדה בחדשות ערוץ 2, פרסמה טור בעיתון ידיעות אחרונות ושידרה תכנית בגלי צה"ל, היא החליטה להתחיל לכתוב את הסטטוס היומי. אז מה באמת גרם לכך? ואיך המפעל הענק הזה מתורגם היום לשמונה שפות?
- מיכל אריאלי
- פורסם י"ט אב התשע"ח |עודכן
סיון רהב מאיר (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ו... ערבית. אלה השפות שבהן מופץ "החלק היומי" של העיתונאית סיון רהב-מאיר. המפעל התקשורתי-יהודי הזה מגיע למאות אלפים מדי יום, ומבוסס כולו על מערך מתנדבים חובק עולם. עכשיו, לרגל הרחבתו לשבע שפות, היא מספרת להידברות על מאחורי הקלעים של היוזמה.
לפני שנתיים, כשהרעיון החל להתגלגל, היא כבר הייתה כתבת ומגישה בכירה בחדשות ערוץ 2, בעלת טור בעיתון ידיעות אחרונות ובעלת תכנית בגלי צה"ל. אז למה פתאום שתתחיל לכתוב עוד דברים במקביל, ועוד בחינם, ועוד בווטסאפ? מי עובד בחינם בווטסאפ?
"אני", היא צוחקת. "השנתיים האחרונות שינו את כל מה שחשבתי שאני יודעת על התקשורת, על הציבור ועל היהדות. מאז שהתחלתי לנסות להכניס את פרשת השבוע לתוך האקטואליה, ולהפיץ מסרים שקשורים בתורה שלנו – אני נדהמת מהכמות ומהאיכות של התגובות. זה לאו דווקא התורה, זה כל הטון. אני מנסה לחפש אחרי סיפורים שהתקשורת לא מחפשת, שלא הצלחתי להכניס תמיד לכותרות, וחשבתי שמעניינים רק אותי, והנה מתברר שהם באמת מעניינים עוד רבים".
חלום שהתגשם
זה התחיל כשיזם צעיר ושמו בניהו יום-טוב פנה לסיון – שהחלה לכתוב אז קצת על פרשת השבוע – והציע להפיץ את הדברים מדי בוקר, בקבוצה שהוא ינהל, כדי להגיע לאנשים ישירות, בלי פילטר של עורכים ומגישים. סיון החלה לכתוב בכל יום נקודה קצרה למחשבה על הפרשה ועל החדשות, תוך ציטוט פרשני התורה. הקבוצה התמלאה ועד מהרה נפתחה עוד אחת, ועוד אחת. היום יש עשרות אלפי מנויים.
"הטקסטים מגיעים בכל יום למאות אלפים, בכל הרשתות החברתיות, בזכות המתנדבים ובזכות אנשים שפשוט עושים העתק-הדבק ורוצים לשתף את החומר. אני שולחת בקבוצות גם קטעים קצרים מהתכניות שלי בטלוויזיה, אם הם לדעתי ראויים להפצה רחבה, ולינקים לשיעורים שלי, אבל בעיקר – טקסט יומי קצר. הפידבק מגיע מכל שכבות הציבור ומכל המגזרים, עד כדי כך שיש מי שמתלונן שהוא מקבל את 'החלק היומי' בעשר קבוצות שונות שהוא חבר בהן: של הגן, של העבודה, של ועד הבית... אגב, אצלנו בקבוצות מקפידים מאוד לא לחפור. המסרים מופצים פעם אחת ביום בלבד. אין שום תגובות בתוך הקבוצה, רק המנהלים יכולים לכתוב, אבל יש המון פניות אישיות למנהלי הקבוצות, והם מעבירים אליי הרבה מסרים".
ולמה החלטת כעת לתרגם את זה?
"זה כמו חלום שלא חלמתי – ופתאום מתגשם. לא תכננתי את זה. קוראים יקרים מהעולם התחילו לפנות אליי ולהציע לתרגם את הטקסטים, מיוזמתם. זה מרגש (וגם קצת מלחיץ) לחשוב שמה שאני כותבת בבוקר בבית שלי בירושלים, יתורגם לאורך היום לשבע שפות ויגיע לאנשים בכל העולם. חוץ מזה, ממש השבוע מתנדבת חדשה החלה להפיץ את התכנים רק במסרונים ובמיילים – לאנשים שפויים שאין להם ווטסאפ. זה קהל אדיר שאני מעריכה אותו מאוד ואפילו קצת מקנאה בו".
"כל מה שצריך זה פרשנות"
כל מה שאת מתארת מנוגד לגמרי לשיח על ה"הדתה".
"אה, ברור. טענתי מהרגע הראשון שהמילה המכוערת הזאת נכנסה לשיח, שהתקשורת טועה בענק בסיפור ה'הדתה'. היא לא קוראת את הציבור, גם החילוני, גם המסורתי וכמובן הדתי. אנשים לא אוהבים שהתקשורת תופסת עמדה ואג'נדה ומנהלת קמפיין, בלי להביא כמעט אף פעם שני צדדים. אם תעשו משאל בקרב 8 מיליון אזרחי ישראל, מעטים יגידו ש'הדתה' היא מה שהכי מטריד אותם. נשאלת השאלה למה זה הכי מטריד את התקשורת... הרי ממש בזמן שהחילוני מרגיש שישראל הופכת יותר דתית, הדתי מרגיש שישראל הופכת יותר חילונית, אז איך כל המורכבות הזו אף פעם לא מסוקרת? אבל בניגוד לשיח באולפנים על ה'הדתה', התברר לי שהמון אנשים מרגישים משהו מאוד פשוט ובסיסי, שבכלל לא קשור לפוליטיקה: אנחנו לא מכירים מספיק את המקורות הכי בסיסיים ויפים שלנו, וזה פשוט חבל. אפשר להעביר יום שלם - גם כאדם דתי - בלי לזכור אפילו מה הפרשה. אני בעצמי העברתי ימים שלמים כאלה, לפני שהפרויקט התחיל. וזה לא רק פרשה: חשוב לי היום לא לעבור לסדר היום על יום השנה לפטירת הרמב"ם או רש"י, ובדורנו – יום פטירת הרב בן ציון אבא שאול, למשל, שציינו לפני כמה ימים. גם זה חדשות. גם זו תרבות. בכלל, אנשים צורכים היום חדשות אחרת לגמרי, כל המידע כבר אצלם. האינפורמציה רצה, לא צריך יותר כתב שיספר מה קרה. אז מה כן צריך? לדעתי צריך פרשנות, הקשר, פשר, עומק. ויש עוד עניין: המהפכה הטכנולוגית הפכה את כולם לאנשי תקשורת. אנחנו כבר לא יכולים להתנשא, להתנתק, לדבר מעל הראש של אנשים, להגיד להם מה נכון. זה נגמר, כל אחד יכול לכתוב. לכן אחד הדברים הכייפים הוא לתת בכל שבוע במה לאנשים ששולחים לי חומרים משלהם. אני מקבלת כמה הצעות בכל יום, ויכולה לתת לאנשים מוכשרים – ומוכשרים לא יושבים רק באולפנים – פתחון פה, יכולת להגיע לציבור רחב".
אז איך מצטרפים?
להצטרפות לקבוצות - בכל השפות - ניתן לכתוב למספר הבא: 058-6799000