מהם הדברים שאתם צריכים כדי שתהיה לכם זוגיות מאושרת?

כאשר הקב"ה מונה את עם ישראל, הוא מונה אותם לבית אבותם, שכן הבית היהודי הוא התא החברתי הראשוני והבסיסי המהווה את קיומו של עם ישראל. בהשכנת השלום בבית הפרטי נוסיף ברכה לעם ישראל כולו – בית ישראל. על מנת לשמור על חיי נישואין יציבים ומועילים לאורך שנים יש ללמוד את יסודות העבודה המשותפת של בני הזוג. על ה"לעבדה ולשומרה" של מה שאמור להיות גן העדן הפרטי שלנו – לפניכם.

זוגות צעירים שזה עתה באו בברית הנישואין שואלים את עצמם לא אחת כיצד ניתן לשמר את התחושות המרוממות המאפיינות את ראשית הקשר, ולבנות קשר איתן ויציב לאורך ימים ושנים. זאת מתוך ההבנה הטבעית והידועה כי ככל שעוברים הימים, לעיתים הקשר נשחק, ולרוב מתרחבים מעגלי החיים של בני הזוג - עבודה, ילדים וכדומה. כיצד, אם כן, ניתן לבנות קשר של קיימא הן בשנה הראשונה לחיי הנישואין והן בשלבים המתקדמים יותר של החיים? לפני שניגש ל"איך", ננסה להגדיר את ה"מה", כלומר, מהו דפוס הזוגיות שאליה אנו שואפים. מחקרים שבדקו את רמת שביעות הרצון ההדדית במערכות נישואין, גילו שישנם כללים ו"מאפייני בסיס" שקיומם או אי קיומם ישפיעו על טיב הקשר בין בני הזוג. כמובן שלכל אחד מהכללים ישנם פרטים, בצורה של התנהגויות שממחישות ומקבעות את מאפייני הבסיס. במאמרנו ננסה להתחקות אחר חלק מההתנהגויות האוניברסליים, על מנת לבנות מערכת המושתתת על שביעות רצון ואושר הדדי.

התאחדות יומיומית מחדש: הזדקקות

ישיבה נינוחה בסוף היום המוקדשת לשיתוף בחוויות היום שעבר לכל אחד מבני הזוג יוצרת אכפתיות וקרבה עמוקה. כל אחד מבני הזוג מספר לזולתו איך היה היום ומה אירע בו תוך התייחסות לחוויות הטובות והפחות טובות שהוא צבר. עצם השיתוף, אפילו בעניינים השוטפים של היום יום יוצר מעורבות ובסיס משותף לשני בני הזוג.

נשארים בקשר גם באמצע היום: חשיבות

בעידן הניידים והמסרונים של המציאות העכשווית, פשוט מתמיד לשגר גם באמצע היום משפטים קצרים המראים שחשבנו אחד על השנייה גם במהלך העיסוקים האחרים שלנו. משפטים קצרים כמו "איך היה המבחן?", "איך את מרגישה?" או "תודה על הסנדוויביץ' המושקע", יכולים לעשות לבן הזוג את היום, וממילא להוביל להשקעה דומה כלפי השני.

הַבניית היומיום: יציבות

כדי להרגיש יציבות עלינו להיות מתוכננים מראש, בפרט כאשר לתכנון שלנו יש השפעה על סדר היום של בן/בת הזוג שלנו. עדכון הדדי של זמני חזרה הביתה, של עיסוקים הדורשים היעדרות מהבית בשעות שמחוץ לשעות העבודה כגון מפגשים עם חברים, חוג, הרצאה וכדומה, מביעים אכפתיות ושותפות. עצם העדכון מכבד את בני הזוג ומביע "אני לא חי לבד. אני חלק משלם ולכן כל התנהלות שלי משפיעה על בן זוגי".

הבעות חיבה: אהבה

זוגות מאושרים העידו על כך שיש ביניהם הבעות חיבה לעיתים קרובות, שבוודאי תורמות לקרבה הרגשית של השניים. הן מובעות בצורות שונות גם תוך כדי שיחה על דברים אחרים, ובעיקר בסגנון המילים ובאינטונציה.

שמירה על גבולות: מרחב משותף

שמירה על גבולות באה לידי ביטוי על ידי בניית מרחב זוגי אליו שייכים רק בני הזוג. לא כל דבר שהבעל אמר, רצה, חשב או הרגיש – אשתו תספר לאמא, לשכנה או לחברה, וכן להיפך – לא כל פעולה של האישה מתועדת ומסופרת לחברים של הבעל. שמירה על גבולות שומרת את "סודות" בני הזוג בינם לבין עצמם ויוצרת תחושה של אמון, כבוד וצניעות שכן שותפים הם יחד בני הזוג והשכינה אשר שורה ביניהם. הגבול ישמור על התכנים שיוצאים מתוך המרחב החוצה, אך גם ואולי בעיקר על מה שייכנס למרחב מבחוץ.

עבודת צוות: הגשמה משותפת

מחקרים שערכו תחרויות בין זוגות, גילו שזוגות שהצליחו יותר הם זוגות שעבדו כצוות בצורה מוצלחת. עבודה בצוות מתאפשרת כאשר כל אחד מבני הזוג מודע ליכולותיו, לכישרונותיו כמו גם חסרונותיו ומוגבלויותיו שלו ושל זולתו. בני זוג אלו משכילים לנצל את תכונותיהם למען קידום מטרה משותפת. הם לא חושבים שאם הם שונים זה אומר שהם לא מתאימים או לא מסתדרים, הם גם לא חשים שהכישרון של השני מהווה איום עבורם ולכן כל אחד עושה את תפקידו בבית בהתאם לכישרונותיו ויכולותיו בלי תחושת מרמור של "למה דווקא אני".

פיתוח מחויבות אישית: אחריות

לקיחת אחריות אישית מלאה על מעשינו לצורך השקעה תמידית בעבודה הזוגית. כל אחד מבני הזוג לא מטיל את מלאכת השינוי על השני, אלא משקיע בעצמו בחיי הנישואין ורואה בהם אתגר. עצם ההשקעה היא המפתח להצלחה.

אמירת תודה ומחמאות: הכרה

יש להודות באופן משמעותי על כל פעולה חיובית של בן הזוג, ולא לראותה כמובנת מאליה. גם במחמאות יש להכביר במילים ולתאר מדוע היא מגיעה לאדם ביושר גמור. למשל: "זה היה יפה מאד איך שהרגעת את יוסי, הוא בכה ובכה ואני ניסיתי להרגיע אותו במשך חצי שעה ולא הצלחתי, ואז הגעת אתה ובגישה המיוחדת שלך הצלחת להרגיע אותו תוך דקות ספורות".

הימנעות מביקורת: קבלה

המרת הביקורת לשפה של צרכים, רצונות ורגשות. יש לדעת ולזכור שאין ביקורת חיובית. כל ביקורת שנאמרת, אפילו כ"ביקורת בונה" עלולה להתפרש אצל השני כפגיעה. לכן, עלינו ללמד את עצמנו לדבר בשפת ה"אני" - "אני מרגיש/ צריך/רוצה", ולא: "אתה לא עושה כך וכך...". כאשר נבהיר לבן הזוג שיש לנו צורך משלנו, למשל – לנוח למשך 15 דקות כאשר הבעל מגיע הביתה, או למצוא את הבית מסודר כשהאישה חוזרת מיום עבודה ארוך, נבין שאין כאן ביקורת על מעשינו, אלא צורך של בן הזוג שלנו. מאחר שאמירה כזו מביעה צורך, ומאחר שבני הזוג רוצים, בדרך כלל, להיטיב זו עם זה, הם ימלאו בחפץ לב אחר צרכי זולתם.

הזמנה לדיון על נושא רגיש: כבוד הדדי

זוגות עם מאפייני נישואין יציבים הצביעו על היכולת שלהם לדון אף על נושאים טעונים ורגישים. כלומר כאשר יש נושא השרוי במחלוקת או דיבור על פגיעה שקרתה או נאמרה, יש נכונות של השניים לשוחח, ולא לברוח ולהתעלם מכך. שיחה שכזו תתקיים כמובן תוך תיאום הזמן, המקום והאווירה המתאימה על ידי מזמין הדיון כאשר בן הזוג שהוזמן לדיון משתף פעולה מתוך רצון להגיע ללימוד והבנה הדדית.

נגישות לבן הזוג ה"נזקק": אהבה ורגישות

בני זוג מאושרים הם בני זוג שמאפשרים לעצמם להיות נזקקים. במצבים שונים של החיים, ובאופן מאוזן, כל אחד הופך להיות פעם ה"עשיר" ופעם "העני" כאשר ה"עשיר" הוא זה שמספק את התמיכה, החוזק, הביטחון, האופטימיות וכדומה, וה"עני" הוא זה שנזקק להם. כאשר בן הזוג נמצא במצב רוח ירוד, הוא מחפש קרבה על מנת להשיב לו את תחושת הביטחון. תפקידו של בן הזוג שאינו נזקק באותה עת להגנה, הוא להעניק את התמיכה הנפשית ותחושת הקרבה לבן-הזוג הנזקק. התלותיות הזו מחזקת את הקשר ובונה תחושת ביטחון שיש מי שיהיה לצידי בעת צרה, ומאידך, שיש לי מה לתת ולתרום לבן הזוג, כאשר הוא שרוי במצוקה.

יחוס סיבה חיצונית להתנהגות לא נאותה: שיפוט אוהב

זוגות מאושרים ייחסו את המציאות הרעה כמשהו חיצוני שלא תלוי בהם. לעומת זאת, זוגות שאינם מאושרים נטו להאשים זה את זה בכישלון. במחקר שבדק עובדה זו קיבלו זוגות משימה "מכשילה" לביצוע. משימה מכשילה היא משימה בלתי אפשרית, כמו למשל לבנות פאזל כאשר חלק אחד חסר. אכן נמצא שזוגות מאושרים נטו להאשים את "המציאות החיצונית" בכישלון ולומר: "זה היה משחק קשה מדי", לעומת הזוגות הלא מאושרים שהאשימו זה את זה בכישלון במשחק, ולומר למשל: "אם הייתי משחק לבד הייתי מצליח; בגללה – נכשלנו". הביטוי המעשי לכך הוא שבעת התמודדות עם קשיים, ינסו בני הזוג למצוא את הסיבה או את הפתרון הרצוי לשניהם מבלי לראות אחד בשני כגורמיו. כמו כן, בני הזוג יפתחו הסתכלות חיובית אחד על השנייה ויתבוננו זה על זה בעין טובה. כאשר בן הזוג יפגע או יתנהג בצורה לא נאותה, התנהגותו תתפרש כתלויה בנסיבות סביבתיות (כמו חוסר שעות שינה, ימים עמוסים בעבודה) ולא כפגם באישיותו.

קבלת האחר והאחרות: כבוד וליברליות

גם כאשר לא מסכימים, יש לתת לבן-הזוג את ההרגשה שמעריכים אותו ואוהבים אותו. יש לתת לגיטימציה לכך שבן הזוג חושב אחרת ממני – לכבד את דעתו, רצונותיו ותחושותיו ולהתחשב בהם, אף אם הם נראים כפעוטי ערך או חסרי משמעות. כל אחד מהמאפיינים שהוזכרו מהווה כעין נקודת אור, שעם מעט השקעה, מחשבה ורצון טוב, יכולה להיות חלק ממציאות חיי היומיום שלנו, ואוסף נקודות אור קטנות יתחברו יחד ללהבה גדולה של אור, שמחה ואושר.

אורלי סמירה היא מטפלת רגשית, פסיכותרפיסטית ומטפלת ב-CBT במחלקת שלום בית של הידברות. לפניות למחלקה להזמנת סדנאות ויעוץ ממיטב היועצים יש לפנות ל-073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il