חדשות ומשמעותן: מה בדיוק כולל חוק הלאום, ולמה הדרוזים מתנגדים לו?

כבר יותר מכמה שבועות שהסערה סביב חוק הלאום מסרבת לגווע. החוק, אשר עבר בכנסת לפני שבועיים, בעצם נועד לעגן באופן חוקי את הטענה שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לכאורה, דבר שאמור להיות מובן מאליו, אך בפועל, כפי שהתברר, העובדה שמדינת ישראל היא מולדתו של העם היהודי הפכה לעובדה שנויה במחלוקת שמאיימת למוטט את הממשלה.

החוק שאושר כולל כמה סעיפים, סמליים ברובם, שמצהירים על מחויבותה של מדינת ישראל לאזרחיה וליהדות העולם. כך נכתב בסעיף הראשון כי ישראל היא מדינת העם היהודי, ולו זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית בה; שהעיר ירושלים היא בירת ישראל ושהשפה העברית היא השפה הרשמית. בעצם, אין כאן שום דבר שלא היה קודם, ומרבית הסעיפים בחוק כבר נחקקו בעבר והועתקו מחוקים שכבר קיימים. הסעיף המכריז על ירושלים כבירת ישראל, לדוגמה,  הועתק מילה במילה מחוק יסוד: ירושלים. אפילו אחד הסעיפים שנשמט מהחוק שעבר, זה המפנה את שופטי מדינת ישראל לשאוב השראה ולהסתמך על המשפט העברי, מופיע כיום בחוק יסודות המשפט.

כל זה אומר, שלמרות זעקות השבר במחנה השמאל, לא הולך להשתנות בפועל שום דבר בזמן הקרוב. אף אחד לא הולך לתלות מגן דוד על כל הבניינים בתל אביב ואין שום איסור להדפיס עיתונים בשפה הערבית או בשפות נוספות. המשמעות, בינתיים, היא בעיקר סמלית.

אם כך, למה השמאל מתנגד?

הדאגה העיקרית במחנה השמאל, כרגע, היא שהחוק יכול לעודד החלטות ממשלתיות ששנויות במחלוקת בעיני הרפורמים והשמאל. כך, לדוגמה, מאחר שלפי דרישתן של הסיעות החרדיות החוק קורא למדינה לשמר את הזיקה לעם היהודי בתפוצות, אך נמנע מלציין מחויבות כזאת בישראל, הממשלה עשויה לשקול שוב הסדרה של רחבת תפילה ייעודית בכותל לרפורמים ולקונסרבטיבים.

כמו כן, בשמאל חוששים שבמסגרת החוק יחודש הקמפיין לייהוד הנגב והגליל, בהתאם לאותו סעיף בחוק הקובע שהמדינה "רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". ובכך, שומו שמיים, יוקמו ישובים בעלי אופי יהודי בנגב ובגליל.

חשוב להדגיש שאף שהנוסח הקודם שאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, לא מופיע בחוק הנוכחי, וכל אזרח יכול לקנות דירה באיזו עיר שיבחר, גם אם איננו יהודי, בשמאל חוששים מהקמת ערים בעלות אופי יהודי, בהן מבני הציבור יהיו בתי כנסת ומקוואות, ולא מסגדים.

גם הסעיף קובע ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל", אינו משנה דבר בפועל, ולכן לא צפוי גם שינוי ביחס לשכונות במזרח העיר. כמו כן, אף שהעברית הוכרה כשפה הרשמית של מדינת ישראל, מעמדה של השפה הערבית בחוק לא השתנה, והחובה על שילוט בשלוש שפות עודנה קיימת, כמו גם הכרה בשפה הערבית במדינת ישראל.

למה הדרוזים מתנגדים לחוק?

בני העדה הדרוזית בארץ רואים עצמם כאזרחים נאמנים של מדינת ישראל. הם משרתים בצבא ובמשטרה, ומקפידים להצהיר על נאמנות ומחויבות למדינה בכל עת. אך עם זאת, דווקא בשל כך, כשעבר החוק הם נתקפו בתדהמה ובעלבון צורב.

בינתיים, נראה כי עיקר הזעם של בני העדה לא יצא בשל מה שנכתב בחוק הלאום, אלא בעיקר בגלל מה שלא נכתב בו.  "אין בחוק הזה שום דבר שכתוב בו שוויון", הסביר חבר כנסת חמד עמאר מסיעת ישראל ביתנו למקור ראשון, בהתייחסו לחוק הלאום. "אנחנו שמחים ורוצים להיות חלק מהמדינה היהודית, ונלחמנו למען מדינה יהודית עוד לפני קום המדינה, אבל הגדרה לאומית של המדינה רק ליהודים מוציאה אותנו מחוץ לגדר".

בפועל, כאמור, לא מדובר ביותר מכמה הצהרות סמליות. אך הסערה סביב חוק הלאום בהחלט מעוררת מחשבה: מי הם אלו שמתנגדים כל כך לעצם הרעיון והתזכורת, שישראל, לפני היותה מעצמת היי טק, מדינה מתפתחת וארץ מתקדמת, היא בראש ובראשונה מדינת היהודים, אך ורק מכוח זכות אבות והבטחה אלוקית?