האם מותר להיכנס לכנסיה, או ללבוש צלב? מה מברכים על רעידת אדמה? ובאיזו יד מניחים תפילין?

1. התפתיתי להיכנס לבקר בכנסייה. האם היה אסור לי? ואיך עלי לתקן?

יש איסור גמור לבקר בכנסייה, כמבואר בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן י"א) וחלק ז' (חלק יורה דעה סימן י"ב). וכן ראה עוד בשו"ת יחוה דעת חלק ד' (סימן מ"ה) שכתב: הדבר ברור שאסור בהחלט לבקר בכנסיות של נוצרים. ועל מדריכי תיירות להישמר ולהיזהר מאוד לבל יכשלו ולא יכשילו יהודים המבקרים בישראל להובילם אל כנסיות הנוצרים, שיש בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב", עכ"ד.

התיקון הוא על ידי חזרה בתשובה שלימה, דהיינו חרטה בלב נשבר על מה שעשית, וידוי בפה על העבירה וקבלה אמיתית בלב שלם שלא לשוב עוד לעבירה זו לעולם.

*  *  *

2. האם מותר לאבל בשנה ראשונה ללכת לבר מצווה שנעשתה יום אחרי יום ההולדת של הנער?

לפי מנהג הספרדים מותר בשנת אבל ללכת לבר מצווה בזמן שלא משמיעים שם כלי נגינה.

לפי מנהג האשכנזים אין להשתתף בסעודה זו כלל. אמנם מותר לך להיות נוכח שם שלא בזמן הסעודה, אם לא משמיעים באותו זמן כלי נגינה.

מקורות: לגבי מנהג הספרדים יעוין בספר חזון עובדיה על אבלות חלק ב' (עמוד שנ"א).

לגבי מנהג האשכנזים יעויין ברמ"א יורה דעה (סימן שצ"א סעיף ב'). אמנם מותר להיות שם שלא בשעת הסעודה, וכמו שכתבו בכיוצא בזה בגשר החיים חלק א' (פרק כ"א סעיף ח' אות ה') ובספר אשרי האיש חלק יורה דעה חלק ב' (פרק פ"ט סעיף כ"ז).

*  *  *

3. יש לי חולצה של ברצלונה, ובסמל יש צלב. האם מותר לי ללבוש את החולצה?

מותר לך ללבוש את החולצה הזאת.
 
מקורות: יעויין ברמ"א יורה דעה (סימן קמ"א סעיף א') ובשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן ס"ה) ובספר הליכות עולם חלק ז' (עמוד רע"ח) ובשו"ת דברי דוד חלק א' (חלק יורה דעה סימן י"ז). וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן תי"א) וחלק ה' (סימן רס"ב).

*  *  *

4. אני כותב ואוכל ביד שמאל, אבל יד ימין חזקה יותר אצלי, לדוגמא: כשאני זורק כדור אני זורק ביד ימין. באיזה יד אני צריך להניח תפילין ?

ילקוט יוסף:

יח. מי שכותב בשמאל, וכל מלאכתו עושה בימין, היד שכותב בה נחשבת לימין, ומניח תפילין ביד האחרת, וכדרשת חז''ל מה כתיבה בימין אף קשירה בימין. ואם רוב מעשיו בשמאל וכותב בימין, מניח תפילין ככל אדם בשמאל, שלעולם הולכים אחר היד שכותב בה לחושבה כימין. וזו היא דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. ומכל מקום הואיל ויש הרבה פוסקים שחולקים וסוברים שיש ללכת אחר היד שעושה בה את רוב מעשיו, שהשניה היא יד כהה, טוב שאחר התפלה יניח התפילין גם ביד האחרת ויקרא בהן קריאת שמע, ויוצא ידי חובת המצווה לכל הדעות. ואף בתפילין של רבינו תם טוב להחמיר היכא דאפשר להניח ב' זוגות תפילין.

*  *  *

5. האם בזמננו מברכים על רעידת אדמה? אשמח אם כבוד הרב יפרט קצת את ההלכות שנוגעות לעניין זה.

א. יש ברכה על רעידת אדמה. הברכה היא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". או אם ירצה יכול לברך במקום זה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם" (שלחן ערוך אורח חיים סימן רכ"ז סעיף א').

ב. על כל רעידת אדמה יש לברך, אפילו לא היתה רעידה גדולה המסכנת חיי אדם. אלא כל שברור לו שהרגיש רעידת אדמה, מברך (שו"ת שבט הקהתי חלק ה' סימן מ"ו, והובא להלכה בחזון עובדיה על ברכות עמוד תס"א. וזהו שלא כמו שכתב הגרא"י וועסטהיים שליט"א בקובץ אור ישראל אדר תשס"ג עמודים נ"ב-נ"ו. ועיין מה שהשיב על דבריו בספר שער העין פרק ו' הערה ג').

ג. צריך לברך את הברכה הנ"ל עד שיעור זמן של "תוך כדי דיבור" מסיום הרעידה, ולאחר שעבר שיעור זמן זה לא ניתן לברך עוד (עולת תמיד ואליה רבה סוף סימן רכ"ז בשם הברכת אברהם. וכ"כ בברכת הבית שער ל' סעיף א', ובחזון עובדיה שם).

ד. אם עבר זמן מה מאז הרעידה והסיח דעתו ממנה, ושוב אירעה רעידת אדמה, יש לברך בשנית אפילו בתוך שלושים יום (ברכי יוסף סימן רכ"ז אות ו' בשם המהר"ם בן חביב בתשובה).

*  *  *

6. רציתי לשאול בבקשה, לגבי בקבוק מים רגיל, שאני שותה מהפיה שלו באופן קבוע. האם יש בעיה כאשר אני אוכלת ארוחה בשרית ושותה מהבקבוק, ומאוחר יותר אוכלת ארוחה חלבית ושותה ממנו? (יכול להיות שנדבק בפיה רוטב של בשר...). מה עליי לעשות?

אכן, יש להיזהר שלא לשתות מאותו בקבוק בארוחה בשרית וחלבית, והטעם הוא משום ששמנונית של הבשר או החלב נדבקים בפיה של הבקבוק.

מקורות: כן מפורש יוצא מדברי הרמ"א יורה דעה (סימן פ"ח סעיף ב'), שכתב שאם שני אנשים אוכלים על שלחן אחד בשרי וחלבי עם היכר ביניהם, שצריכים להיות זהירים שלא לשתות מכלי אחד, משום שהמאכל נדבק בכלי.

*  *  *

7. האם זה נכון שאסור להגיד את המילים "שד" ו"לילית"?

אין בעיה לומר שד. אולם כדאי להימנע מלומר שמות של שדים.

מקורות: כתב הבן איש חי (שנה א' פרשת פקודי אות י'): "ויזהר שלא יזכיר בפיו שם סמך-מם אפילו ביום וכל שכן בלילה שאז הוא זמן שליטתו, ושם שמות השדים שיש בלשון לעז לא יזכיר האדם בפיו, שגם השדים הם בחלקו של סמך-מם ומגביר כח כאשר זוכרים אותם וכנזכר בשער הכונות", ע"כ. ונראה שכל הקפידא היא לא להזכיר שמות של שדים, אולם לומר "שדים" אין מקום לחוש. וכן מצאתי בהערות הרב מאיר מאזוז שליט"א על הבן איש חי שם שכתב דמשמע מדבריו דלומר "שדים" לית לן בה. ושכן ראה לתלמידי חכמים שלא חששו לומר שדים בלילה. ויש מחמירין לומר שי"ן דל"ת יו"ד מ"ם, ע"ש.

*  *  *

8. לאחרונה שמעתי שיש מניעה לשרוק, בין אם זה לקריאה למישהו ובין אם סתם להנאה.
רציתי לדעת האם יש בזה אמת.

אין שום איסור לשרוק. ומכל מקום יש שכתבו שאין זו הנהגה ראויה.

מקורות: ראה בספר ארחות שבת חלק ב' (עמוד שכ"ט הערה ס') בשם החזון איש זצ"ל. וע"ע בספר מעשה איש חלק א' (עמודים קס"ז-קס"ח).

ועיין עוד בספר שבת בשבתו (להרב בן ציון הכהן שטראססער שליט"א, סימן של"ח, עמוד שכ"ז), שמביא מה ששמע בילדותו, שמי ששורק גורם לשדים לבוא, ושלא מצא שום מקור לכך, ע"ש עוד בדבריו. וע"ע מש"כ בזה בשו"ת מעשה אפוד חלק א' (סימן ק').

*  *  *

9. האם אישה יכולה לעזור לעיוור בהליכתו, במעבר כביש וכדומה? האם יש בעיה הלכתית של שמירת נגיעה? השאלה גם להיפך, לגבי גבר העוזר לאישה עיוורת.

אם אין איש שיכול לעזור לעיוור, יש לאישה להשתדל לאחוז בשרוולו, ובכך לסייע לו להגיע למחוז חפצו. והוא הדין להיפך, לגבי איש שנצרך לסייע לעיוורת ללכת, שיעשה כנ"ל.

מקורות: ראה בשו"ת באר משה חלק ד' (סימן קי"ח) ובספר מעין אומר חלק י"ב (עמוד קצ"ב).

*  *  *

10. האם יש פסול בלשמור את שברי כוס החתונה? התחתנו לפני שנה פלוס ואנחנו רוצים לעצב את שברי הכוס (בתמונה או במזוזה) ולתלות בבית. האם מותר להשתמש בהם בכלל? כרגע זה עטוף במגירה.

מותר לכם לעצב את שברי כוס החופה בתמונה או במזוזה וכל כיוצא בזה