כשהגיור התנגש בלימודי התואר: שוב הדלת נסגרה עבורי?

לשלושת הטורים הקודמים בסדרה הקליקו כאן

בהמשך למסופר בטורים הקודמים, קרה לי שוב  אותו הדבר. הרצונות שלי עמדו בצד אחד והמציאות בצד השני.

המציאות שלא בשליטתי היא זו שהכריעה את הכף לטובתה שוב.

סיימתי בגיל 20 את השירות הצבאי, כך שלא הספקתי להגשים את מה שרציתי. ראיתי בשירות הזדמנות נהדרת לסיים עם התהליך, אך זה לא קרה.

הרגשתי באותו זמן אכזבה עמוקה, מעצמי, מהסביבה ומאלוקים. "לא מספיק כל המאמצים שאני עושה?" אמרתי.

"אלוקים למה אתה עושה לי את כל זה?" אמרתי מכאב. הרגשתי כאובה ונחבלת מאותה מציאות עגומה שאליה נקלעתי.

אז החיים ממשיכים, וכאשר דלתות והזדמנויות נפתחות, הן לא תמיד נפתחות בשנית.

החיים לא נעצרים, הם נמצאים בתנועה מתמדת, ולכן איתם גם מגיעים לסיום פרקים שונים. פרק השירות הצבאי הסתיים לו כעת, וכמו שאתם יודעים, הפרקים הבאים בחיים לא נהיים קלים יותר אלא נהפכים מורכבים יותר.

אחרי השירות צבאי, הייתי ילדה גדולה, שמעכשיו האחריות על עצמה גדלה גם כן.

בכל זאת גדלתי לאם חד הורית, שהייתה צריכה לפרנס ולכלכל את הבית לבדה.

אמא שלי עבדה קשה לפרנסתה וזאת כדי לתת לי לגדול למציאות שבה לא יחסר לי דבר.

היא דאגה לי לכל צרכי בכל עת ובכל זמן, ותמיד עטפה אותי בפינוק, חום ואהבה.

החיים לא נעצרים ואמא שלי לא הפכה לצעירה יותר עם הזמן,  הייתי צריכה מעתה לקחת יותר אחריות על עצמי, ולחפש מקור פרנסה, שיסייע ויקל מאמא שלי את הטרחה בהוצאות בדברים שונים ובפרט על עצמי.

אז לאחר השחרור, טרדות העולם הזה בהחלט לא נתנו מנוח, והייתי צריכה להתאים את עצמי למרוץ החיים. וכמו בכל בית עם זיקה חילונית, אמא שלי תמיד הטיפה לי ללימודי השכלה גבוהה ולמקצוע מכובד מגיל קטן, שלחה אותי לגן הכי טוב, לבית הספר הכי טוב ועכשיו ציפתה ממני להגיע למקצוע הכי טוב.

כדי לקיים את עצמי מבחינה כלכלית בהוצאות שונות ובכדי להגשים את החלום של אמא שאתחיל לימודים אקדמאים, הלכתי לעבוד בעבודה מועדפת לאחר השחרור (עבודה מועדפת זאת עבודה שעושים עד כ-5 שנים מרגע השחרור מהצבא/סיום השירות הלאומי, עבודות לא מאוד נחשקות כגון תחנת דלק, מפעלים וכו'). עבדתי במאפיה, ולאחר שסיימתי את תקופת הזמן של העבודה המועדפת והצלחתי לצבור את הסכום המתאים ללימודים, ולקיום שלי למהלך אותו הזמן - נרשמתי ללימודים אקדמיים.

בחרתי בתואר הנדסת חשמל באוניברסיטה, תואר נחשק במדדים חברתיים ובהחלט מקור גאווה לאמא.

מיד בתחילת לימודיי הרגשתי באי נוחות מסוימת, הרצאות בכיתה שמורכבת מכ- 95% גברים. בשביל להצליח כסטודנט בלימודים אתה נדרש ליצור מעגלים חברתיים, העובדה שהייתי בכיתה שרובה גברים ואחוז קטן של נשים, הביאה לחוסר נוחות, וזאת מאחר שבמהלך הסמסטר הראשון ללימודים הייתי צריכה להיעזר בסיכומים ומטלות שונות כדי להצליח בקורס.

תחילת הלימודים באקדמיה לא השכיחה ממני את תהליך הגיור וזאת למרות כל השגרה היומיומית העמוסה. בזמן הלימודים התגוררתי במעונות הסטודנטים ובזמני הפנוי גלשתי באינטרנט, שם הייתי נחשפת גם לתכנים מעולם התורה. במהלך הדפדוף בפייסבוק,  לפתע צץ לי פוסט אודות מכון גיור, ובו נכתב "כיתת גיור חדשה עומדת להיפתח בעירך". בנוסף הופיע שם יצירת קשר והרשמה. הדבר גרם לי לשמוח נורא, זה הדליק בי ברגע אחד את האור והכיסופין לעבור את התהליך ולהיות יהודייה כשרה וחלק מאותו עם נבחר.

מיד נרשמתי, הרגשתי כל כך מאושרת למרות שעוד לא התחלתי. הייתי מאושרת רק מהידיעה שסוף סוף הכל בשליטתי, אף אחד לא יכול למנוע ממני לבצע את הגיור. כשהייתי קטנה מתחת לגיל 18, לא התאפשר לי להתגייר מאחר שאמא שלי לא הייתה מוכנה לבצע את חלקה בתהליך. בצבא נחסמתי מלצאת לסמינרים בשביל להתגייר. אבל הפעם? הפעם זה בשליטתי ואין מה שיעצור בעדי להגשים את עצמי בחיים הללו. תקופת התסכול בה מצבים שונים חסמו אותי מלהשלים את הגיור נגמרו, הפעם אני אדם לעצמי ויכולה להגשים את מה שרציתי מתמיד.

בינתיים המתנתי, חיכיתי  שיגידו שאני רשומה, ואקבל את הימים והשעות של הקורס. הציפייה והמתח גברו מיום ליום רק כדי לקבל את ההודעה על השיבוץ לתוך הקורס.

והנה זה הגיע הרגע לו המתנתי, קיבלתי את ההודעה שאומרת שאני יכולה להתחיל בקורס לתהליך הגיור.

עם ההודעה קיבלתי את לוח הזמנים המפורט של הקורס, וכאן ברגע אחד חשכו עיניי, השמחה נהפכה שוב לעצב. מה קרה? מערכת השעות לקורס הגיור חפפה למערכת השעות של התואר אותו התחלתי ללמוד.

"איך זה קורה לי?" אני תוהה לעצמי. בכל הזדמנות שאני מנסה להתחיל בתהליך הגיור ובכל פעם שאני מגיעה לקצה החוט - הדלת נסגרת בפניי  ושום דבר לא מסתדר לי.

ואז זה קרה, הגעתי לדילמה הקשה ביותר שהייתה לי בחיי, האם לעצור את מרוץ החיים, להפסיק את הלימודים, לוותר על הכל ולהתחיל את קורס הגיור?

המשך בשבוע הבא

המייל של טליה צימברג (לנשים בלבד) - talyatzimberg@gmail.com