"בארבעה צעדים": חוקרים חושפים שיטה לתכנת את המוח שיילחם בסטרס

מתמודדים עם לחץ יומיומי, ומרגישים שאתם קורסים תחת העומס הנפשי? אתם לא לבד! תופעת הסטרס בדורנו היא אחת התופעות השכיחות ביותר, שגורמת ללא מעט אנשים ללקות במחלות נלוות כמו חרדות ומחלות עצבים. כיצד נמנעים מהמצב הזה? ברפואה הקונבנציונאלית מתמודדים עם זה באמצעות תרופות שונות, אך מאמר שמתפרסם בימים אלו נותן תקווה חדשה בנושא. 

חוקרים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן, שהחלו לחקור את השפעת הסטרס על תחומי חיינו השונים, הגיעו למסקנה כי הסטרס משפיע גם על התפתחות של כאבי גב, נדודי שינה, בעיות במערכת העיכול והלב, כאבי ראש כרוניים ואפילו תאונות שונות. 

"הסטרס בימינו הוא לא פחות ממגפה", טוענים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, שממצאי המחקר שלהם מתפרסמים כעת בBUSINESS iNSIDER. 

לדבריהם, הסטרס משפיע רבות על הגוף - אך יש דרך (מפתיעה במיוחד) להתגבר עליו וזה באמצעות תכנות המוח מחדש. מובילת המחקר, ד"ר לורל מרלין, חושפת ארבעה צעדים שעל פיהם לדבריה - ניתן לתכנת את המוח מחדש, ולהנהיג אותו במסלול אחר מזה של הסטרס. 

ארבעת הצעדים שיתכנתו את המוח מחדש 

הצעד הראשון על פי התאוריה שלה הוא בחירה. "הדרך שבה אנחנו בוחרים להתמודד עם רגעי לחץ קובע במידה רבה האם נלקה בסטרס או לא", מסבירה החוקרת. "מה שהכי חשוב בזמן של לחץ הוא לשחרר אותו ולא להוסיף לעסוק בו ולתת לו להעסיק אותנו. מי שבוחר להתעסק בסטרס פעם אחר פעם, המוח שלו מתרגל לזה ואז קשה לו יותר לשחרר. 

"אם נורא קשה לכם להסיח את דעתכם מהלחץ, אתם יכולים לפחות לשאול את עצמכם מה אפשר להפיק ממנו, מה אפשר ללמוד ואיזו הזדמנות נדירה טמונה בניסיון הזה עבורכם. בצורה כזו המוח 'לומד' להתמודד עם מצבים מלחיצים אחרים, כשאלו יקדמו את פנינו. "בפעם הבאה שהלחץ יתקוף, המוח ידע להגיב אליו בצורה נעימה יותר".

הצעד השני הוא להסיר את תחושת האשמה שתוקפת אותנו לא פעם בזמן הלחץ והסטרס. "תשאלו את עצמכם לא 'למה עשיתי את זה' ו'למה הגבתי ככה' אלא 'באיזו דרגה נמצא הלחץ שלי'. בשאלות מהסוג הזה אנחנו מנווטים את המוח למקום אחר, חיובי יותר בהסתכלות על עצמנו. כשאנחנו מכמתים את הלחץ שלנו ומכניסים אותו ל'כלים' הגיוניים, אנחנו מלמדים את המוח לשים את הסטרס בנקודה שמרוחקת מאיתנו, ולהביט בו בפרספקטיבה נכונה ואובייקטיבית יותר. 

הצעד השלישי הוא להבין כיצד המוח עובד כשהוא מעבד את המידע שמגיע אליו. "היות והמוח נוהג לקשר בין זכרונות לבין חוויות חדשות - האירועים שמתרחשים בחיינו תמיד מעידים על קשר מסוים. באופן כזה, לא פעם נפחד מדברים חדשים היות והמוח מיד מקשר אותם לזכרונות לא נעימים שנצרבו בתת המודע שלנו. 

אז האם נגזר עלינו כל חיינו לפחד מדברים חדשים? "ממש לא", קובעת החוקרת. "מחקרים מראים שככל שאנחנו מודעים לקשרים הללו יותר, יש בכוחנו לכייל אותם מחדש, ואת זה אנחנו עושים באמצעות שאלות והסברים. 'ממה אני הכי מפחד', 'מה גורם לי להתעצבן במצב הזה', 'מדוע אני לא יכול לסבול את המצב הזה', 'מדוע אני מרגיש אשם' וכדומה".

לדברי מרלין, חשוב לענות את התשובות ממקום נטול שיפוטיות, ו'מן הצד'. כאילו לא מדובר בנו. 

הצעד הרביעי הוא (כמה מפתיע) - לצחוק, והרבה. לא פעם הסטרס מוביל לכעסים לא רק על עצמנו אלא גם על אחרים, ושלא בצדק. כשאנחנו מתנתקים מהמצב הזה ומצחיקים את עצמנו, המוח לומד 'להתרחק' מהסיטואציה הקשה והשלילית והאזורים במוח שיודעים להתמודד בצורה קלה יותר עם מצבים כאלה, גם הם 'מתעוררים לחיים' ועוזרים לנו להתגבר.