מפחדים מאריות? (לא) בצדק. מקבץ עובדות מחסירות פעימה על מלך החיות

בואו נכיר

האריה הינו בעל חיים גדול המשתייך למשפחת החתוליים, כאשר הוא ונמר הפסים הגדולים מבין הטורפים היבשתיים. יחד עם זנבו הארוך, אורך גופו כ-3 מטרים. גבהו בין כתפיו הוא מעל מטר, ומשקלו מגיע עד ל-250 קילוגרם. זנבו מסיים בשיער ובתוכו ציפורן. את ראשו וכתפיו מעטרת רעמה עבה. הלביאה מעט יותר קטנה, וניתן לזהותה על פי העדר הרעמה.

מלך החיות במקרא

את האריה אנו פוגשים לראשונה בפרשת ויחי, כאשר יעקב אבינו פונה ליהודה, ומברכו: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (בראשית מ"ט, ט'). לימים נמצא ברכה זו בלשון דומה בברכת בלעם את ישראל:  "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי, וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (במדבר כד).

האריה מופיע במקרא בהקשרים שונים, ביניהם כאשר שבט דן התברך על ידי משה רבנו: "דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן" (דברים לג, כב). כמו כן עם ישראל נמשל לאריה, כפי שמתואר בדברי בלעם בן בעור: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (במדבר כג, כד), "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (כד, ט). בנוסף, בחזון אחרית הימים מוזכרת מציאות של שלום, המתבטאת בשיאה במאמר: "ואריה כבקר יאכל תבן" (ישעיהו יא 7).

דמותו המרשימה של האריה הינה משל לגבורה, עוצמה ולשלטון. הוא נחשב מן הגדולים והחזקים שבחיות.  שאגת האריה מעוררת אימה ופחד. חז"ל מתארים את האריה כ"מלך החיות", זאת על פי חזון מעשה המרכבה שביחזקאל ("מלך שבחיות - ארי, מלך שבבהמות - שור, מלך שבעופות - נשר, ואדם מתגאה עליהן; והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן". חגיגה יג ב:).

האריה מתואר כאחד מסמליו של עם ישראל, בדברים שבקדושה. דמות אריה ב"מכונות" שבמקדש על ידי שלמה המלך (מלכים-א´ ז´ כ"ט), וכך כתב הרמב"ם על צורת ההיכל: "ההיכל – היה בנינו רחב מלפניו וצר מאחוריו, כמו ארי" (בית הבחירה ד´,י´).

מעבר לכל הנאמר, ישנה הוכחה לשונית לחשיבותו של האריה והיא ריבוי שמותיו. 166 פעמים מופיעים במקרא האריה ושאר שמותיו הנרדפים, בעוד השם אריה עצמו נזכר כ-90 פעמים. מדובר בחיה שקיבלה הכי הרבה אזכורים במקרא ביחס לשאר החיות שאינן עולות למזבח.

(צילום: shutterstock)

ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ

המקרא מכנה את הארי בשלל שמות שונים ומגוונים, וכך מוזכר בגמרא: "ששה שמות יש לארי, אלו הן: ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ" (בבלי סנהדרין צה ע"א). ישנן מקורות המונים 7 שמות, המכלילות את ה"גור", המופיע כמעט רק בהקשר של האריה.

אַרְיֵה ואֲרִי – שני שמות שהם למעשה אחד.

לָבִיא – שם זה מצוי בימינו בצורת הנקבה לְבִיאָה. מקובל לקשור את המילה לביא המשותפת ללשונות השמיות, את שם האריה בלשונות אירופה, לדוגמה leon (יוונית), Löwe (גרמנית), lion (אנגלית).

לַיִשׁ – כשם של בעל חיים, מילה זו נזכרת במקרא 3 פעמים בלבד. בנוסף, מוכר כשמה הקדום של העיר דן (שופטים י"ח).

שַׁחַל – מופיע מספר פעמים בתנ"ך, לדוגמה: "כִּי אָנֹכִי כַשַּׁחַל לְאֶפְרַיִם וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה" (הושע ה', י"ד). עם זאת, פירוש נוסף למילה שחל אינה דווקא כינוי לאריה, אלא כוונתו לציין בעל חיים גדול, כמו בפסוק: "עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין" (תהלים צא, יג) – המפרשים כי מדובר בנחשים גדולים לסוגיהם.

כְּפִיר – פירושו אריה צעיר, גור אריות: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם" (ישעיהו יא, ו)

שַׁחַץ – מופיע  באיוב כ"ח, ח': "לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ, לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל".

מעניין לראות כי בתנ"ך ישנם 2 פסוקים בהם מקובצים חמשת כינויו של האריה: "שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל, וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ/ לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ (איוב ד', י'-י"א).

מה מסמל מזל אריה, וכיצד הוא משתלב במדרשי חז"ל? הרב אליהו עמר בשיעור מיוחד על מזלו של חודש אב

היכן אני גר?

האריה מקבל אזכור מיוחד במקרא בנוגע למקום מגוריו: ביער (ירמיהו יב, ח) בסוכה (ירמיהו כה, לח) במעון או במעונה (נחום ב, יב). "גֹב אַרְיָוָתָא" (דניאל ו'), בארמית גוב הוא 'בוֹר', ודניאל הושלך לבור שנכלאו בו אריות.

ביטויים ומקורות חז"ל

1.כארי לעשות רצון אבינו שבשמיים – עבודת השם נלמדת מבעלי החיים שבטבע. המשנה (אבות ה', כ') מביאה דוגמה מן החי לשם מידה שעל האדם לרכוש בכדי למלא את רצון השם. אחת מהן "להתגבר כארי" – להיאזר בגבורה, ולכבוש את היצר מפני העבירות (רבי עובדיה מברטנורא).

ועוד כתב רבנו הטור (סימן א): "גיבור כארי, כנגד הלב, כי הגבורה בעבודת הבורא יתברך היא בלב, ואמר שתחזק את לבך בעבודתו להתגבר על היצר הרע, כגיבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ".

2."אריה שאג מי לא ירא" (עמוס ג'- ח') - כאן הנביא עמוס מלמד אותנו יסוד חשוב מאוד: העם חוטא, ואינו מסוגל להאמין כי העונש יבוא כיוון שנמצא הוא בטובה, אולם: "הישאג אריה ביער וטרף אין לא? כלומר, כשיש טרף - האריה שואג, וכשיש חטא – ה' מגיב. העונש בוודאי יבוא לאחר חטאי העם.

3."כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת" (קהלת ט',ד') – פירושו כי מוטב לו לאדם לחיות חיי סבל מאשר למות. החיים עדיפים על פני המוות, גם אם הם קשים.

(צילום: shutterstock)

מנפלאות הבריאה

אריה מורעב מסוגל להכריע כמעט כל בעל חיים, אולם לרוב אינו נוהג לתקוף ג'ירפות בשל בעיטותיה האדירות, וכן אינו מתנפל על הפיל הגדול ועל התאו הנוגח.

ומה בנוגע לתקיפת אנשים? האם האריה מסוכן לאדם? ובכן, בורא עולם שם בלבו של האריה פחד מהאדם, ועל כן אינו נוהג לתקוף בני אדם. בדרך כלל האריות נחשבים כטורפים התוקפים מקנה וצאן במקומות בגבול שטחי מרעה, אם כי במקרים מסוימים האריה עלול לגלות שהאדם הוא טרף קל, ואז מתחיל לתקוף אנשים.

האם כעת נתקרב לאריות ללא חשש? ממש לא. שימו לב לקטע המצמרר הבא, לביאה מצילה את המטפל מתקיפת אריה: