עשרות מקרי טביעה של ילדים: כיצד ניתן להתנחם?

שרשרת מקרי טביעה מצמררים פקדה את עם ישראל בשבועות האחרונים. אתמול נחרדו הלבבות למשמע האסון, כאשר ילדה בת 5 טבעה למוות בצימר. בשבוע שעבר טבע ילד בן 3 בבריכה פרטית בצימר במושבה יבנאל שבגליל התחתון. לאחר מאמצי החייאה רבים נאלצו הרופאים לקבוע כי הוא נפטר. ביום רביעי שעבר נפטר אחיה ערקי, נער בן 14, בבית החולים "זיו" בצפת, לאחר שקפץ ממקפצה מאולתרת לתוך נהר הירדן, פגע בראשו של אחד מחבריו שהיה במים, צלל וטבע. הוא חולץ מהמים כשהוא מחוסר הכרה, ונפטר כעבור מספר שעות. באותו יום נפטר בבית החולים "שערי צדק" בירושלים תינוק בן שנה שטבע שבוע קודם לכן בגיגית בביתו בעיר. יום קודם לכן נפטרה בבית החולים "איכילוב" בתל אביב תינוקת בת חמישה חודשים, שטבעה בביתה במהלך מקלחת בכיור האמבטיה. לפני כשלושה שבועות טבעה למוות ילדה בת תשע בבריכה במלון בים המלח. מתחילת השנה טבעו למוות 30 ילדים רכים. מדובר באסון לא נתפס.

עיון באיגרת תנחומים ששלח הרב שלמה וולבה זצ"ל, מגדולי המשגיחים בדור הקודם, תעניק לנו מעט תנחומים על האסונות:

"להורים היקרים האבלים, המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. אתכם הנני בצערכם", פתח הרב וולבה את מכתבו. "אבוא בשורות דלות אלו, ורק זאת אומר לכם: לא לחינם גידלתם את בנכם היקר ע"ה כי חי הוא ולא 'מת' חס ושלום. ונפש טהורה זאת, אינה צריכה לסבול כל ייסורי התיקונים ר"ל. בנכם נמצא עכשיו ב'תלמוד תורה' של הקב"ה, ולומד ממנו כל התורה כולה, ושמחת עולם על ראשו. ותהיה זאת נחמתכם, כי בנכם חי הוא".

עוד מוסיף הרב וולבה במכתבו, ומציין כי "קרה פעם בעיר קלם, שבחור אחד טבע בים, וכאשר אביו הגיע ללויה, אמר ה'סבא מקלם' שהוא רוצה לדבר אתו. ה'סבא' הסתגר אתו כשעה, ובצאת האב השכול מחדרו של ה'סבא' מחדרו הוא אמר, כי ברור לו כי בנו חי הוא, וכמו מי שנסע מכאן לאמריקה וחי שם. בנו רק עבר לעולם אחר, אבל שם חי הוא חיים אמיתיים.

"בנכם חי. יתן ה' יתברך שלא תוסיפו לדאבה עוד", מסיים הרב וולבה את מכתב התנחומים.

בתוך כך, הרב יצחק זילברשטיין מספר כי פעם הגיע עם הרב יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', לניחום אבלים אצל הורים שבנם טבע בעודו רך בשנים.

הרב צדקה פנה להורים השכולים ואמר להם: "העולם הזה דומה לאוטובוס, שנתיב הנסיעה שלו מורכב מתחנות רבות. יש מי שיורד כבר בתחנה הראשונה, יש שנוסע עד השנייה, ואחרים יורדים לקראת הסוף. האם שואלים אי-פעם הנוסעים את עצמם, מדוע ירד מי שירד בתחנה הראשונה? - לא. והסיבה, כי גם הם מבינים שאם הוא יורד שם, מן הסתם יש לו סיבה לכך. יתכן שהוא עובד במקום ההוא, יתכן שהוריו מתגוררים שם והוא הולך לבקרם, או כּל סיבה אחרת.

"גם אתם, ההורים", המשיך הרב צדקה, "אין לכם לשאול שאלות מדוע בנכם ירד באחת התחנות הראשונות של חייו, כי בוודאי יש לכך סיבה שמימית".

ונשמרתם: לחצו כאן להנחיות ארגון "בטרם" ושמרו על ילדיכם בקרבת מקור מים.