האם הצמחים נבראו לפני השמש? חלק ב’

חז"ל גילו לנו שהמאורות נבראו עוד ביום הראשון, אך ביום הרביעי תוקנה האטמוספירה, באופן שאיפשר לראותם מפני כדור הארץ. כך ביאר הרמב"ן על עשיית המאורות ביום הרביעי: "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ".

מעניין לציין שאנשי מדע סבורים שהאטמוספירה הקדומה של כדור הארץ לא איפשרה בתחילתה מעבר יעיל של אור. העולם הבראשיתי היה כמעט חשוך לגמרי, רק לאחר שתוקן האוויר ונולדו "השמים" שאנו מכירים, הגיע האור במלואו לארץ, אז נצפו לראשונה מפני הארץ השמש והירח והכוכבים.

כדי להבין תהליך זה, עלינו להשיב על שאלה אחרת, מדוע השמים כחולים? הרי השמים והמים במקורם שקופים ואינם כחולים.

ובכן, האור המגיע מן השמש הוא לבן, וכולל בתוכו את כל צבעי הקשת בעת ובעונה אחת. כאשר האור חוצה את האוויר (האטמוספירה) - נשברים קרני האור, והחליט הקב"ה שהצבע השליט ש"יימרח" בשמים יהיה הצבע תכלת/כחול. ללא קרני האור היו השמים והמים שחורים לגמרי, כפי שמגלה התורה, שבתחילה היה: "חושך על פני תהום... מעל המים" (בראשית א, ב).

המים משקפים את צבעם של השמים, לכן כשהשמים מעוננים ואפורים, הים נראה אפור. כך לדוגמה, "הים השחור" נקרא בשם זה בגלל צבעו הכהה, למרות שמימיו שקופים ככל ים אחר; הערפל ששורר בדרך כלל מעל ים זה גורם לו להיראות שחור.

סופות סערה אינן מאפשרת מעבר רציף של קרני אור, ומונעת את הצפייה בגרמי השמים. נמצאנו למדים שהשמים (האוויר / אטמוספירה) אחראים לצפייה בשמש, הירח והכוכבים.

ביום השני נעשה הרקיע - הופרדו כמויות אדירות של מים מפני כדור הארץ, והגיוני לשער שהאטמוספירה היתה עדיין לחה מאוד, ולא איפשרה לצפות באור הכוכבים מפני הארץ. ביום הרביעי תוקנה האטמוספירה והתבהרו השמים, אז נצפה לראשונה אור השמש והירח והכוכבים.

מדהים לראות כיצד קישרה התורה בין עשיית השמים לבין יכולת הצפייה בגרמי השמים.

האבן עזרא מדייק מן המילה "ויתן", שהקב"ה נתן את אורם של המאורות בשמים, כמו שנתן את הקשת בענן: "ויתן אותם אלוקים ברקיע השמים להאיר על הארץ - אל תתמה על מלת ויתן, כי כן כתוב את קשתי נתתי" (בראשית א, יז).

ההיגיון של האדם הפשוט נותן שאם קיימים בחלל שמש וירח וכוכבים, אורם ייראה על פני הארץ במילא מפאת גודלם וחוזק אורם. כלום ייתכנו מאורות אדירים כאלה בחלל הריק מעלינו, מבלי שיהיה אפשר לראותם מן הארץ? אך התורה אומרת שלא, ומעידה כי לשם הצפייה במאורות נדרשה עשייה נוספת בעולמנו - את תיקון השמים והובלת אור השמש דרכו. יש כאן רעיון מדעי על חדירת האור באטמוספירה לפני 3300 שנה!

* * *

מדוע התורה אינה מפרטת את יצירת הכוכבים?

יש הטועים לחשוב שהשמש והירח והכוכבים נבראו לראשונה ביום הרביעי, יש מאין, אך כל המפרשים שראינו לימדו אותנו אחרת: "יהיו מאורות - מיום ראשון נבראו, וברביעי צוה עליהם להיתלות ברקיע" (רש"י בראשית א, יד).

ביום הרביעי תוקנוהשמים של כדור הארץ, האטמוספירה אשר איפשרה לראשונה מעבר אור סדיר ועקבי לפני הארץ - את ראיית המאורות המבדילים בין היום ובין הלילה, לאותות ולמועדים ולימים ושנים.

ניתן למצוא לכך ראיה נוספת בפסוק האומר: "ויעש אלוקים... את המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים" (בראשית א, טז).

שימו לבכם לעובדה כי הכוכבים מתוארים בפסוק כמעט בדרך אגב, למרות מספרם האדיר מספור. התורה גילתה על עוצמת הכוכבים בפסוק אחר: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם" (בראשית טו, ה). דוד המלך תיאר את מספר הכוכבים כאחד מפלאי הבריאה הגדולים, כי רק הקב"ה לבדו מסוגל לספור את כולם: "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא" (תהילים קמז, ד).

חז"ל היו הראשונים בהיסטוריה לתאר מאות ביליוני גלקסיות וכוכבים בחלל (ברכות דף לב, ב), למרות שבעת העתיקה לא היו טלסקופים, והעין האנושית אינה מסוגלת להבחין ביותר מ-6000 כוכבים בלבד.

לאחר שהתחוור לנו זאת, נשאלת השאלה המתבקשת מדוע התורה אינה מפרטת על בריאת הכוכבים המופלאים בגודלם ומספרם, ובמקום זאת מציגה אותם כנספחים לממשלת הלילה של הירח?

התשובה לכך טמונה בעצם המילה "מאורות". הירח כידוע מחזיר-אור מן השמש, ומאיר על הארץ בלילה; בשל היותו מפיץ-אור פָּחוּת מן השמש, מכונה בתורה בשם "המאור הקטן".

אם הקב"ה לא היה בורא את הירח, הלילות היו חשוכים לחלוטין. מלבד שהירח מסייע לנו למנות את הימים והחודשים, הוא משמש כפנס המאיר את לילותינו. כך התורה מגדירה אותו, כמאור קטן לממשלת הלילה. הכוכבים פחות מאירים מן הירח, ולכן נספחים ל"ממשלת הלילה" שלנו. נמצאנו למדים שהתורה אינה מתארת את יצירת הכוכבים ביום הרביעי, אלא את הובלת אור הכוכבים אל פני הארץ.

ביום הרביעי עשה הבורא שאורם של השמש והירח וכוכבים יגיע לארץ: "להאיר על הארץ" (בראשית א, טו). מאחר שתיארה התורה את מעבר האור ברקיע, לא היתה צריכה לפרט על יצירתם ולא להקדיש אמירה מיוחדת לאור הכוכבים יותר מן הירח. התורה מתייחסת אפוא למעשים שעשה הבורא בתוך כדור הארץ, כדי שנזכה לראות את ממלכת השמים בתפארתה.

לסיכום מה שלמדנו:

- הצומח נברא לפני בעלי החיים, עובדה המתאימה לידיעתנו המדעית על מחזור החמצן הנדרש לקיום החיים.

- למדנו שעד היום הרביעי היה אור מועט ובלתי מסודר, והצומח לא בהכרח היה בחושך מוחלט. ביום הרביעי תוקנו השמים כדי שאורם יגיע לארץ, עובדה אשר מעידה על ידיעת התורה על טיב האטמוספירה המאפשרת את הצפייה באור הכוכבים.

- השמש והירח והכוכבים נבראו עוד ביום הראשון. ראיה לדבר, שהתורה מכנה את השמש והירח בשם המאור הגדול והמאור הקטן, ואינה מפרטת את יצירת הכוכבים, שכן מטרתה לספר על תיקון אורם בשמי כדור הארץ ביום הרביעי.