כך תבצעו הרפיה רוחנית מופלאה ב-3 צעדים פשוטים

בטור הקודם בואר כיצד השלב הראשון והחשוב יותר בהרפיית הנפש הוא בשעת הקימה, על ידי התבוננות בכל הטוב אשר הקב"ה גמל גומל ויגמול עמנו בכל עת ורגע, ובכך שכל מה שיש לנו בעולם – הכל מטובו של הבורא, וכלל לא מיכולתנו וכוחנו וכישרונותינו.

בפרק הנוכחי נעמיק בהרפיה זו בצורה מעמיקה ויסודית יותר.

על פי תורת הקבלה, איברי הגוף מתחלקים לעשרה מערכות של כוחות נפש, הנחלקות לשלשה קבוצות כלליות:

קבוצה ראשונה - מערכת התענוג, השכל, המחשבה – שכלולים כולם בראש האדם על כל מערכותיו.

קבוצה שניה – מערכת הרגשות שבהם כלולים הלב – מקור הרגשות – והידיים, שבהם מתרכזים הרגשות הכלליים של אהבה, יראה והערצה.

קבוצה שלישית – מערכת העשייה, הכוללת את שני הרגלים ואת כל חלקי הגוף שבחלק התחתון יותר של הגוף (הכבד, המעיים, הטחול, הכליות ועוד), שבו מתרכזת מערכת הרגשות המביאות לידי מעשה.

כאשר אנו מכירים בכך שכל מציאותינו היא רק מתנה מהבורא וחסדו, וכל הכוחות שלנו שייכים בעצם לבורא, אנו מסוגלים לשחרר את הגוף באמצעות ההרפיה באופן פרטי, המתייחס לכל חלק ממערכות הנפש. ההרפיה מורכבת משני חלקים: הוצאת אנרגיה שלילית והכנסת אנרגיה חיובית במקומה.

כשם שסדר היקיצה הוא שהראש מתעורר תחילה, שהרי החל מרגע פקיחת העיניים הוא מתחיל לפעול בשלימות, ולאחר מכן הידיים פועלות את פעולתם בהתאם לרצונות האדם ומחשבותיו, ואילו הרגלים פועלים רק לאחר הקימה מהמיטה בפעולת ההליכה, כך סדר ההרפיה מתחיל מהראש, ולאחר מכן בידיים ורק לאחר מכן ברגליים.

החלק הראשון: הרפיית מערכת המוח

אנו מתחילים מלמעלה: בהרפיית מערכת המוח, כשאנו יודעים שכל מחשבותינו ותוכניותינו על כל העצות ה"מחוכמות" שלנו, כביכול , תלויות ברצון הבורא ובחסדו הגדול, ואין בנו שום כוח שליטה  עצמי.

אנו מסירים מאתנו את ההנחה המוטעית שלפיו מחשבותינו ותכניותינו הם כוחנו ועוצם ידינו, הנחה הגורמת בהכרח ללחצים שונים הנגרמים מהעומס הכבד של ריבוי המטלות המוטלות על האדם, ומחדירים בעצמינו את העובדה הנכונה כי כל מחשבותינו נובעות אך ורק מהכוח האלוקי השורה בנשמתנו ברצונו הטוב של הבורא יתברך שמו.

בשעה זו אנו מעמיקים בעובדה כי בעצם כל התוכניות שלנו, אינן תלויים בנו, לא רק בפן המעשי אלא אף בפן המחשבתי: העובדה אם נצליח לתכנן או לחשוב על משהו, תלויה אך ורק בחסדי הבורא, וגם כאשר אנו חושבים על משהו – הרי זה כיוון שהבורא נותן בנו באותו רגע את המחשבה ואת התוכנית המסוימת העולה במחשבותינו.

ברגע זה אנו נהפכים ממנהלים למנוהלים, מפועלים מיוגעים הנושאים על גביהם השחוחות שקים של דאגות – לבני מלכים שצועדים ליד אביהם המלך בגב זקוף ובקומה זקופה.

מהמוח משתחררים רעלים מיותרים של "כוחי ועוצם ידי", הגורמים למתחים מיותרים, והמכבידים על המוח שלא לצורך.

החלק השני: הרפיית מערכת הרגשות

אנו ממשיכים כעת לחלק הגוף השני, מערכת הרגשות, והכולל את כל מערכת הגוף המרכזית שבו נכלל הלב שממנו מסתעפים חלקיה השונים של מערכת הרגשות – המתפצלים לאהבה וליראה בשני הידיים, והבאים לידי ביטוי במעשים שונים שתכליתם להביא לידי סיפוקים נפשיים (אהבה) או להתרחק מידי דאגות ומצוקות (יראה), ואנו מסלקים מהם כעת בהתבוננות זו את הכוח השלילי של הישות, המונע מהם את ההשפעה האלוקית.

בשעה זו אנו מתבוננים בעובדה כי אין נברא כל שהוא שמיטיב לנו, לא אנו ולא אנשים מסביבנו, אלא טובו של הבורא ברצונו הטוב הוא המתפשט אלינו על ידי צינורות רבים בדמות אנשים מסוימים שנבחרו להיות הצינור לטוב האלוקי. גם אין איש שמריע או מזיק לנו – אלא השפע נמנע מאתנו בעוונותינו בעקבות מעשים לא הגונים שעשינו.

מעתה, אין אנו אוהבים איש בגלל מה שמעניק לנו בצורה זו או אחרת – אלא ממקדים את אהבתנו באוהב האמיתי שלנו – הבורא, ועמו אנו אוהבים את כל בניו אהוביו בני ישראל, ואין אנו שונאים איש בגלל מה  שגרם לנו – אלא מפנים את השנאה לכוחות הרע המבלבלים אותנו ומפריעים לנו מעבודת הבורא.

בשלב זה אנו מסלקים מתוכנו את כל האנרגיה השלילית המתרכזת בחלק האמצעי של הגוף והקשורה לפעולות אלו ואחרות - שאנו חושבים כי תלויות בנו ובמעשינו ובאנשים האחרים המתחלקים לקבוצות של אוהבים ושונאים, ומסלקים מחשבות לו הגורמות לנו ללחץ ומתחים כבדים.

מכיוון שכל התבוננות שכלית ורגשית שבאה לידי ביטוי בפועל מעשי יש לה השפעה עוצמתית ובר קיימא, על כן בשלב זה כדאי גם לבצע פעולה מעשית המביאה לידי ביטוי את יציאת הכוח השלילי מהגוף. פעולה זו היא המכונית "נטילת ידיים שחרית", אשר על פי הקבלה מטהרת את האדם מהרגשות השליליים.

לאחר נטילת הידיים, אנו חוזרים להתמקד ברגשות החיוביים שלנו כלפי אוהבינו האמיתי, האבא האוהב המלטף והמסור – בורא העולם.

במקום להסתבך שוב עם מערכת רגשות מסובכת של חברים ושונאים המטיבים או מריעים לנו והתוכניות שלנו הקשורים להרחקת שונאינו וקרבת אוהבינו - דבר שאינו נכון כלל לפי האמונה האמיתית שאין עוד בעל כוח ויכולת מבלעדי הבורא יתברך - אנו משחררים את כל הרגשות שלנו מכלאם ומחברים אותם לבורא, יודעים כי הוא המנתב אותם לפי רצונו, על מנת שבסופו של דבר נמאס בחיי השקר ונגיע למטרה שבשלה נבראו הרגשות – כדי שנאהב אותו אהבה עזה ונקבע החלטה תקיפה בלבנו להתרחק מהרוע האמיתי שהוא ריחוק מקרבת הבורא וקיום רצונו.

החלק השלישי: הרפיית מערכת העשייה

לאחר מכן נסיים את שלבי ההרפיה בחלק התחתון של הגוף, חלק העשיה, ונטפל ברגליים ובמערכת העשייה האחרונה.

יש להדגיש, כי חשוב מאוד שלא לקום מהמיטה לפני שסיימנו את התהליך של ההרפיה בשני המערכות העליונות, ובמיוחד לא לפני נטילת ידיים, שבו מסתיימת הרפיית שני המערכות העליונות.

על כך אמר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל הספר  "בני יששכר", כי מי שמתחיל את סדר יומו לפני שביצע את סדר ההתבוננות שבו אנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט ממערכות הגוף, עליו נאמר "יתייצב על דרך לא טוב רע לא ימאס", כי כוחות הטומאה ששולטים ביותר על חלק מערכות העשייה משתלטים על כל מערכות הגוף ומתגברים על כוחות הנשמה המתרכזים במערכת המחשבה ומשם מחיים את כל מערכות הגוף.

כה דבריו: "ממילא בהתבונן במצווה זו, מחויבין אנחנו לשעבד בכל יום כל ראשיתנו לד' - היינו ראשית מחשבותינו בעמדנו ממיטתנו תיכף להתבונן בממשלתו עלינו וכי הוא המחזיר לנו נשמותינו, וכן ראשית דבורינו וראשית מעשינו, והראשית הוא היסוד לכל - כי לו משפט הבכורה ואחריו יימשכו הענפים בכל עניינים במחשבה ודיבור ומעשה של כל היום, וישים השגחתו יתברך לנגד עיניו כי הוא השופע בו חיות המחשבה ודבור ומעשה ברצונו הטוב".

הרב יהודה וינגרטן הוא יו"ר מכון יסוד החסידות וארגון "יסודות החינוך". הרשמה למאמרים בתחומים שונים Y3268992@gmail.com