מי כעמך ישראל: נפל לחובות ורצה לשים קץ לחייו, אך ניצל בנס - לא תאמינו כיצד

פוסט מיוחד שפורסם באחרונה ברשתות החברתיות - הצליח לגרום לנו להזיל דמעת התרגשות, בשל מסירות הנפש המיוחדת שעומדת מאחוריו. מסירות נפש שבסופו של דבר הצילה חיי אדם - דבר שראוי לפרסום בכל דרך אפשרית. "אתמול, אחד משלנו ויתר", כך פתח שי מלטבשי (באנגלית: Shai Maltabashi) את הפוסט המרגש שלו. "הוא קם בבוקר, הציץ קדימה לעתיד שלו וראה רק שחור. הוא לא הצליח לראות מבעד לערפל, מבעד לכאב ולמעמסות של החיים - אז הוא ויתר".

 

לדברי מלטבשי - אותו אדם פרסם פוסט 'סופני' קשה במיוחד בפייסבוק, עם המילים 'אני הולך להתאבד'. "חבר מהקבוצה שיתף את הפוסט שלו, ואז עוד אחד ועוד אחד. ואני בבית עם 39 חום ובקושי נושם - מנסה להבין אם מישהו מכיר את הבחור, אם יש לוחברים בקבוצה שיכולים לקפוץ ולראות מה קורה. אבל אין אפילו לא אחד. הגעתי למספר הטלפון שלו די זריז - חצי שעה מהרגע שהפוסט היה באוויר כבר ידעתי עליו הכל. זה קל כשאתה יודע איפה לחפש. לנשמות אבודות יש תמיד את אותו מעגל ייאוש סביבן - אותם פוסטים, אותו כאב. ובמשך שעות מאותו הרגע חיפשנו אותו, כולם. כל חבר ומכר מהמשפחה, כל אבא שראה את הפוסט שיתף והתקשר ויצא לחפש במקום האחרון שהוא היה בו".

 

עשרות אם לא מאות הודעות נשלחו בו זמנית באותן שעות. מאות פוסטים שננעצו במאות קירות וירטואליים וקראו למתנדבים להצטרף לחיפוש. "הקמנו חמ"ל מבצעים שלם בשביל למצוא מישהו שאף אחד מאיתנו לא מכיר, אבל כולנו רוצים לעזור לו. כולנו רוצים שאבא יחזור הביתה, אף אחד לא רוצה להגיע להלוויה הערב".

 

וזה לא עבד.

 

"ככל שהשעות התארכו ככה כולם התעייפו. ב-22:00 בלילה, כשכבר הייתי על סף יאוש מוחלט ניסיתי עוד פעם, 'פעם אחרונה ודי' - הבטחתי לעצמי. שלחתי לו הודעה - אחת מעשרות אחרות שלכולן היה רק וי אחד. אבל קרה נס וההודעה הגיעה. הטלפון שלו היה זמין!!!".

 

תוך רגע וחצי המשטרה עמדה על הרגליים, בעוד המלאך בדמותו של שי מלטבשי על הקו עם אותו נעדר, ובד בבד רץ רגלית לכיוון המונית שתוביל אותו לתחנה המרכזית או "הכי קרוב שאפשר לדלת שהאבא שלנו נמצא מאחוריה - מבולבל, מפחד. ברגע שפתח את הטלפון וראה את הצונאמי של ההודעות - השתלט עליו פחד ממה יקרה עכשיו, מה יגידו. השוטרים שהזעקתי בדרך שהוא לא ייעלם, מצאו אותו יושב מבולבל בכניסה, וכל מה שהיה לי להגיד לו כשראיתי אותו היה 'אתה לא יודע כמה אוהבים אותך, אתה לא יודע כמה דואגים לך אחי. כולם, כולם'".

 

באותו רגע, כך מתאר מלטבשי, עשר שעות של מלחמה נגמרו ברגע אחד. "התרסקתי לרצפה וחיכיתי שהמשפחה שלו תגיע ושיראו שהוא בסדר. שמצאנו אותו. עכשיו הוא בבית, ואנחנו נעשה מה שצריך בימים הקרובים לעזור לו לפזר את הערפל", מסכם מלטבשי ומוסיף בקשה שאותה הוא משגר לאבות באשר הם שם:

 

"אני פונה אליך, האבא הבא בתור, זה שכבר אין לו תקווה. זה שחושב שלסיים עם הכל זה הפיתרון - וזה לא. אני מבקש, מתחנן. אם הגעת למצב שאתה כבר לא יכול יותר, שכבר אין לך אוויר והכיס ריק והמקרר גם: בוא אלינו אחי. שלח הודעה. יש כל כך הרבה ארגונים שיעזרו קצת, ועוד קצת, ועוד קצת - עד שתחזור השמש. חצי מדינה חיפשה אתמול אבא שהיא לא מכירה - אל תהיה עוד אחד שויתר. תוותר על האגו. בוא תבקש עזרה, אנחנו נהיה כאן".