הלכות שבת:  סעודות שבת

טעימה מהלחם קודם שטעם בעל הבית

האם בני הבית רשאים לטעום מהלחם שלפניהם לפני שבעל הבית טועם, ומה הדין כשיש לפני כל אחד לחמניה שלמה?

אין המסובין רשאים לטעום מהלחם שלפניהם עד שיטעום הבוצע, דאינו דרך ארץ להקדים לאכול לפניו בו בזמן שזקוקים לו כדי לצאת בברכתו על לחם משנה (סימן רע"ד ס"ג וקס"ז סט"ו).

ואף כשיש לפני כל אחד לחמניה שלימה אינם רשאים לטעום קודם הבוצע, שהרי צריכים לסמוך על ברכתו ולטעום מעט מהלחם שבצע עליו כדי לצאת ידי חובת לחם משנה[א] (משנ"ב בסימן רע"ד סק"ח ובסימן קס"ז ס"ק פ"ג). וזהו גם באופן שנתן הבוצע ממה שבצע והוא עדיין לא אכל[ב].

אולם אם יש לפני כל אחד מהמסובים לחם משנה רשאים לטעום קודם הבוצע, לפי שאינם זקוקים לו.

חיוב אכילת פת בסעודה שלישית

האם יש חיוב לאכול סעודה שלישית בפת?

נחלקו הראשונים אם חייב לאכול פת בסעודה שלישית, יש אומרים שחייב לעשותה בפת לפי שחיוב שלוש סעודות שבת נלמד משלוש פעמים שמוזכר 'היום[ג]' גבי המן שנחשב לחם[ד], ולכן דין סעודה שלישית כדין סעודה ראשונה ושניה שחייב לעשותם בפת (כן היא דעת הטור בסימן רצ"א ס"ה  בשם רבינו יצחק, הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת ה"ט, והסמ"ג עשין כ"ז).

אולם יש אומרים שיכול לעשותה במאכל מחמשת מיני דגן שמברכים עליו מזונות (רבי דוד אבודרהם בשם רבינו תם), או על דברים שמלפתים בהם הפת כגון בשר ודגים שהם משביעים וגם בהם שייך קצת קביעות (שם בתוספות והגהות מיימוניות פ"ל אות ו'), או במיני פירות (ר"ן בשבת מד ע"א ד"ה ואיכא בשם יש אומרים, תלמידי רבינו יונה ושיבולי הלקט סימן צ"ג), לפי שאין דרך לאכול סעודה שלישית לתיאבון כיון ששבע עדיין מסעודת הבוקר, לכן הקילו בזה חכמים (משנ"ב שם ס"ק כ"ד).

ומכל מקום כל זה רק לעניין דיעבד, אך לכתחילה לכולי עלמא מצוה מן המובחר לקיים סעודה שלישית בפת ולחם משנה[ה] (משנ"ב שם ס"ק כ"ג). והכרעת השו"ע כדעה הראשונה שצריך לעשותה בפת, אא"כ הוא שבע ביותר. דהיינו שאינו יכול לאכול פת בלא שיצער עצמו (שו"ע הרב ס"ז).

גם נשים חייבות בסעודה שלישית[ו] (שו"ע שם בסעיף ו'), לפי שבדיני שבת איש ואשה שוים. ועוד שגם הן היו בכלל הנס של המן שירד לישראל במדבר (משנ"ב שם ס"ק כ"ו). ומטעם זה אף חייבות בלחם משנה כמו האיש (בה"ל שם ד"ה נשים חיבות בשם הבית יוסף, כה"ח בסימן רע"ד אות ג' ובחזו"ע שבת ב' עמוד קע"ב).

סדר הקדימה למצטער מאכילת פת בסעודה שלישית

מהו סדר הקדימה במאכלים בסעודה שלישית למי שמצטער מאכילת פת?

כפי שביארנו בתשובה הקודמת לכתחילה יש לאכול פת בסעודה שלישית ורק מי שמרגיש שאם יאכל פת יצטער מזה (אפילו שאינה אכילה גסה) יכול להקל ולאכול דברים אחרים. והנה סדר הקדימה במאכלים שאינם פת:

א) מיני מאפה שברכתם מזונות כגון בורקס, רוגלעך, עוגות עוגיות וכדו'[ז].

ב) תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן כגון איטריות, קוסקוס וכדו' (ועדיף מבשר ודגים, דכך הוא הסדר בשו"ע סימן רצ"א ס"ה, וכן הוא במשנ"ב בסימן תמ"ד סק"ח).

ג) דברים שמלפתים בהם את הפת כגון בשר ודגים (ועדיף מפירות דלדעה זו אי אפשר לקיימה בפירות אף לא משבעת המינים). 

ד) פירות משבעת המינים כגון ענבים וכדו' (כך מבואר בבית יוסף שם דפירות משבעת המינים עדיפי מסתם פירות והביאו הכה"ח שם באות ל"ג).

ה) שאר פירות או פיצוחים, חטיפים וכדו'.      

שיעור פת בסעודות שבת ושתיית יין בסעודה שלישית

מהו שיעור הפת שצריך לאכול בסעודות השבת והאם צריך לקדש או לשתות יין בסעודה שלישית?

שיעור הפת בסעודות שבת מעט יותר מכביצה (סימן רצ"א ס"א בשו"ע) והוא כשישים גרם -  פרוסה וחצי. ויש אומרים שאפילו בכזית יוצא ידי חובה (ובאופן זה יטול ידיים בלי ברכה, כמבואר במשנ"ב סימן קנ"ח סק"ט), ובדיעבד אפשר לסמוך על שיטה זו (סימן רצ"א סק"ב במשנ"ב וכן בסימן תרל"ט ס"ק כ"ג. ובשעה"צ סימן רע"א אות מ"ג סתם שצריך לאכול מעט יותר מכביצה).

אין צריך לקדש על היין בסעודה שלישית (שו"ע שם ס"ד), וטוב להדר לברך על יין או מיץ ענבים (תירוש) בתוך הסעודה (ס"ק נ"א במשנ"ב, חזו"ע שבת ב' עמוד ש"מ) לצאת ידי חובת הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט והביאו הבית יוסף שם) שיש לשתות יין בתוך הסעודה שהוא דרך חשיבות וקבע לסעודה[ח].

ומי שיש לו רק כוס יין אחד בסעודה שלישית, עדיף שיניחנו לכוס ברכת המזון מאשר לשתותו בתוך הסעודה, לפי שבכוס ברכת המזון יש יותר צורך וחיוב לפי שהוא מדינא דגמרא, ואילו כוס שבתוך הסעודה הוא משנת חסידים (שו"ת רב פעלים ח"ב סימן נ"ד ובבא"ח חיי שרה סי"א, הליכות עולם ח"ג עמוד ק').