שבילי האמונה: בזכות התאונה – התגלה הגידול

כל אדם יכול לספר על מקרה שבו היה "החושך סיבת האורה". בריאות היא דבר טוב, וחולי הוא רע – כך אנחנו יודעים. אולם תשאלו את אותו אדם שהצטנן ומשום כך לא עלה על האוטובוס הקבוע בדרך לעבודה וניצל מפיגוע, והוא יבטיח לכם שהמחלה היתה דוקא דבר טוב...

בימי מלחמת העולם הראשונה קטעו אנשים אצבעות ידיהם כדי שלא יגייסום לצבא וימותו במלחמה, או ייאלצו לחלל שבת ולהיגאל בטרפות. מבחינתם היה עדיף להיות בעלי מום, מלהיות בסכנת מוות לגוף ולנשמה.

מסופר על נפוליאון שרצה לכבוש עיר אחת, אולם היא היתה מבוצרת ותושביה נלחמו בו בכל הכח. הוא הציב מצור על העיר, ולאחר זמן מה רצה לדעת מה מצב הרוח של התושבים, ואם השעה כשרה למתקפה על העיר. עלה בו רעיון להתחפש לאדם פשוט ולחדור אל העיר, ובדרך זו 'למשש את הדופק' ולראות האם ניתן לצאת למתקפה. הוא נכנס בלווית הקצין שלו, והם התיישבו בבית מרזח – מקום שיש בו הרבה תנועה וניתן לעמוד על הלך הרוח של האנשים. פתאום זיהה אותו אחד הנוכחים וקרא: זה נפוליאון! השתרר שקט, וכל המבטים הופנו לעברם של שני הזרים. באותו רגע הפיל הקצין את כוס היין, ואז התרומם וסטר לנפוליאון על לחיו תוך כדי שהוא צועק לעברו: טיפש שכמוך! תראה מה עשית! האנשים הביטו זה בזה ואמרו: לא, זה לא נפוליאון. לא יתכן. הרי האיש השני סטר לו – ברור אם כן שמדובר במשרת פשוט. אחרי שיצאו מן המקום ושבו בשלום אל המחנה, נפל הקצין על ברכיו וביקש בתחנונים את סליחתו של שליטו. נפוליאון אחז בידו והקימו על רגליו, באמרו: בזאת אני ממנה אותך למשנה למלך – הסטירה שלך הצילה את חיי!

על מכירת יוסף שואל ה"אור החיים" הקדוש: איך יתכן שיוסף נמכר למצרים כשהלך במצוות אביו לראות את שלום אחיו, והרי שלוחי מצוה אינן ניזוקים? יש לומר שנזק שתכליתו הטבה ומעלה גדולה אינו חשוב נזק.

כלומר, לפעמים נראה לאדם שנגרם לו נזק ובעצם הדבר לטובה. דווקא על ידי המכירה נהיה יוסף משנה למלך והיה השליח להציל את כל בית אביו מן הרעב.

משפחה מרובת ילדים מצפת, שהתמודדה עם קשיים כלכליים, יצאה בפעם הראשונה בתולדותיה לנופש. אחי האב חיתן את אחד הילדים, והזמין את אחיו וכל משפחתו לשבת-חתן. החליטו לעשות מאמץ ולנסוע. שכרו טנדר עבור כל המשפחה, ונסעו בשמחה ובששון. בירידה מצפת סטה הטנדר ממסלולו ונפל אל צדי הדרך. הילדים נחלצו בפציעות קלות, אולם אב המשפחה נפצע קשה בראשו ופונה לבית החולים לניתוח ראש דחוף. אחרי שעות של ניתוח מסובך, יצא הפרופסור אל האם שחיכתה בחוץ בדאגה, ואמר לה: היה לכם נס גדול!

איזה נס? תהתה האישה, יצאנו לנופש וסיימנו בבית החולים. בחיים לא יצאנו מהבית, ועד שסוף סוף היתה לנו אפשרות לחגוג עם המשפחה והילדים, אנחנו מוצאים את עצמנו בשבת בבית החולים בטיפול נמרץ.

הפרופסור שמע וחזר על דבריו: כן, נס גדול! בבדיקת הסי-טי התגלה בראשו גידול שכבר התפשט לכיוון גזע המוח. בגלל התאונה הוא רק קיבל זעזוע מוח קל ולא מסוכן. אולם אם לא היינו מגלים את הגידול עכשו – עוד שבועיים כבר לא היה לך בעל!

איננו רואים נכון, כי מה שנראה לנו רע – הוא בעצם לטובתנו. ומה שנראה לנו טוב – עלול להיות רע.

גם אם נראה לנו נראה 'רשע וטוב לו' - מי אמר שאכן טוב לו?

איננו יודעים מה טוב לנו

ילד צעיר ועצלן לא רצה ללמוד, הוא ברח מבית הספר על בסיס יומי, טייל ובילה את זמנו בנעימים, אסף חיפושיות ורדף אחרי חתולים וכלבים, והיה נראה לו ולחבריו כי אין מאושר ממנו. רק המבוגרים סביבו ידעו כי הוא משלם על כך מחיר יקר: הוא יגדל אנאלפבית ובור, ויחסר את הכלים להסתדר בחיים.

בחורה בגיל שש עשרה מגלה ששוקולד עושה לה מצב רוח ומקל עליה את הלימוד למבחנים, והיא מתמכרת אליו, עד שבהיותה בת חמישים היא מרגישה רע ובדיקות הדם מגלות שהיא לוקה בסוכרת. השוקולד שהיה נראה לה טוב התגלה מזיק לטווח הארוך. לעומתה בחורה שבגיל שש עשרה סובלת מכאבי בטן והרופא אומר לה לנסות להוריד את הסוכר מהתפריט, והיא מרגישה שזה סוף העולם, שלא תוכל לאכול עוגיות ולא להנות מממתקים, אבל בגיל חמישים היא מגלה שלעומת חברותיה שגופן נחלש, היא בריאה ומתפקדת ללא דופי.

כך גם מי שגרה בקומה רביעית בלי מעלית והיא מתלוננת שקשה לה, אבל מהמאמץ היומיומי השרירים שלה שומרים על כושרם, הריאות מתחזקות, ובגיל שישים היא מתפקדת כאישה צעירה.

לפעמים אנו דומים לילדים אשר להם אין די מושגים, הפרספקטיבה שלהם מצומצמת, הם מסתכלים על הדברים בצורה נקודתית וחסרים את המבט הכולל והמקיף.

איננו ילדים כבר, גדלנו ובגרנו, אך גם אם בגרנו, השכל שלנו מוגבל ואיננו מסוגלים לשפוט על פיו את מידת הצדק.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן