האם אפשר להשפיע לטובה על חיינו דרך המחשבה החיובית?

ה' הרי מחליט הכל, איך יכול להיות שניתן להשפיע דרך המחשבה?

ה' ברא את העולם בצורה שאנו כביכול "מנהיגים"

כפי שהרחבנו בתחילת פרק זה ע"פ ר' חיים מוולוז'ין, ה' ברא כל אחד מאתנו בצלם אלוקים, הוא יצר אותנו עם חלק אלוק ממעל – "אדמה לעליון" – הוא ברא אותנו דומים לה', בכך שאנו כביכול בוראים ומשפיעים על עולם הבריאה. כך ה' ברא את העולם ואת האדם וכך הוא רצונו. ע"פ הספרים הקדושים, ה' ברא את העולם כך שכדי להשפיע מלמעלה צריך התעוררות מלמטה. כדי להשפיע עלינו טוב עלינו להאמין בה' ולחשוב שיהיה טוב, ואז ישפיעו עלינו הרבה טוב משמים.

כך כביכול ה' יסד את העולם, שבני ישראל שולטים על העולמות העליונים ומוליכים ומובילים בכח המחשבה את הכוחות העליונים, שבדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו. נרחיב ענין זה בהמשך על פי המקורות.

איך יש מקרים שהרבה האמינו שיקרה משהו מסוים, וקרה ההפך?

ה' ברא את העולם כך שהאדם משפיע דרך המחשבה על ההנהגה של מעלה ועל המציאות. אם כך, איך קורה שדברים התרחשו במציאות בניגוד לאמונה חזקה של אנשים?

ניתן לדוגמא את ה"טיטניק", שהיתה כידוע אניה חזקה ומשוכללת ביותר. לפני הפלגתה היו אלפי אנשים בטוחים שספינה זו לעולם לא תטבע – והאמינו בכך מאד, אלפי כתבות נכתבו עליה בכל עיתוני העולם, איך יתכן שלבסוף היא טבעה?

כח המחשבה הוא גדול, אך ה' גדול יותר ונמצא מעל לכל

עלינו לדעת יסוד חשוב: כמה שכח המחשבה הוא גדול, ה' הוא מעל לכל ושולט גם על כח המחשבה ועל תוצאותיו. אמנם ה' הנהיג הנהגתו כך שהוא נתן כח לאדם להשפיע דרך המחשבה והאמונה. אך כל זאת כפוף לרצון ה', וכשה' לא ירצה – כח המחשבה לא יפעל. אך כמה שנאמין יותר ונפעיל יותר את החשיבה החיובית כשהאדם מאמין ובטוח באמת גדלים הסיכויים להצלחת הענין. מצדנו צריך להאמין ולהפעיל חשיבה חיובית אך יחד עם זאת לדעת בצורה ברורה שה' הוא המחליט מה יהיה.

כשהאדם מייחס כוחותיו לעצמו, הוא גורם בכך שה' יוריד את כח ההשפעה מהמחשבה שלו, ואז המחשבה שלו רק תזיק. כך היה עם ה"טיטניק" – בוני הטיטניק בטחו כל כך בכוחם ובהצלחתם, עד שהכריזו משפט מבהיל: "הספינה שאפילו אלוקים לא יוכל להטביע...", ומשכך, ה' הראה להם ולכל העולם שגם אניה עוצמתית כזאת – הוא יכול ועוד איך להטביע.

מעניין לציין שהרבה מהמומחים בענייני השפעת המחשבה שלא האמינו בה', מתו במיתות משונות, ונראה שהיה זה בעקבות בטחונם המופרז לשנות את המציאות דרך המחשבה בלא לייחס זאת לה'. הקב"ה הראה להם שהוא מעל לכל.

החשיבה החיובית בדרך נכונה – מקרבת אותנו לה'

עלינו לפעול מתוך מודעות לכוחותינו, אך לייחס אותם לה', לזכור שהכל מה' ושאנו נוכל לגרום רק למה שה' רוצה שיקרה. כשמשתמשים בכוחות המחשבה בצורה כזאת, לא רק שלא מתרחקים מה' אלא להפך, מתקרבים לה' ומגבירים את האמונה שהכל ממנו.

כשמייחסים את הכוחות לה' – זוכים לישועה אמתית ונמשכת

כשמייחסים את הכוחות לה' יכולים למשוך ישועות שייטיבו אתנו, כפי שאומר האדמו"ר ה"שומר אמונים" זצ"ל במאמר ההשגחה הפרטית ודרוש הבטחון: אנחנו אומרים בתפילה "רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונוושע". מה פשר כפל הלשון? הרי אם רפאנו ה' – ה' ירפא אותנו – נתרפא בוודאי. ואם יושיענו – הרי שנוושע?

אלא שאם אדם יזכה ברפואה על ידי אמצעי מסוים ולא יקשר זאת לכח המרפא היחיד בעולם שהוא רופא כל החולים, הקב"ה – זו תהיה רפואה אבל לא נתרפא באמת, זו תהיה ישועה אבל לא נוושע באמת, זה לא יהיה לטובה! רק כשנמשוך את הישועה מתוך אמונה ובטחון בה' ומתוך ייחוס כל הכוחות לה', אז דרך האמונה והמחשבה תהיה ישועה אמתית.

ומביא ה"שומר אמונים" בשם האר"י הקדוש, שרק כשנמשוך את הישועה מתוך אמונה בה' – זו תהיה ישועה מהשורש האמתי, משורש הרחמים, וישועה כזאת תימשך לאורך זמן ותהיה לברכה ותמשוך עוד ישועות.

לא מייצרים ישועות – אלא מושכים ישועות מה'

לא נחשוב חלילה שאנו מייצרים ישועה, אלא שדרך האמונה שלנו בה' ודרך המחשבה החיובית אנו מושכים עלינו טוב מאת הקב"ה שחפץ להיטיב. עלינו להאמין בו ולחשוב חיובי כדי שהוא יוכל להשפיע עלינו רק טוב, במידה ובאופן שהוא יראה לטובתנו.

בכל הצלחה עלינו לזכור שלא האדם מצליח בכוחותיו הוא אלא ה'. המהר"ל שואל, מדוע משה רבנו היה ערל שפתיים? כדי שלא יגידו שמשום שהוא היה מנהיג חזק, עם יכולת רטוריקה מרשימה, הוא דיבר יפה אל פרעה והצליח להוציא את בני ישראל ממצרים, אלא שיזכרו שהוא היה ערל שפתיים והצליח משום שה' היה עמו.

האם העובדה שהכל תלוי במחשבה – לא סותרת את "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"?

כדי לענות על שאלה זו, יש לדעת שיש שתי דרכים להפעיל את האדם. יש דרך ארוכה שהיא קצרה והיא דרך המחשבה, שהיא דרך פנימית יסודית אמתית.

אמנם יש גם דרך קצרה שהיא ארוכה – להפעיל את האדם מבחוץ. על פי הרמח"ל במסילת ישרים לפעמים צריך להפעיל את החיצוניות כדי שתפעיל את הפנימיות, ואז כפי שאומר ספר החינוך "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", זוהי דרך קצרה אמנם, אך היא ארוכה, מכיון שאין לה השפעה לטווח ארוך. לעתים חשוב להשתמש ב"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", כמו ברכב שלא מצליחים להתניעו מבפנים וצריך לדחוף מבחוץ, אך מובן שמלכתחילה מתניעים את הרכב מבפנים. כך גם כאן – המחשבה החיובית והאמונה מזיזים דברים מבפנים. העבודה מתחילה משם.

יש מקרים שחשוב להתחיל להתניע מבחוץ, כגון מי שקשה לו להפנים את מידת הזריזות ואין לו חשק, יתחיל לפעול בזריזות ויעורר דרך זה את הפנים שלו למידת הזריזות. אך העבודה היסודית והנכונה היא להפעיל מבפנים – כגון להשפיע על המחשבה שתכיר בערך הזריזות, בתור דרך לעבוד את הבורא, ולהכיר כמה חשובה הזריזות וכמה נרוויח בשל הזריזות, וכל זה ישפיע על הפעולות החיצוניות. הפעלה דרך המחשבה – זוהי דרך ארוכה אך היא קצרה בסופו של דבר, כי השפעתה פנימית וחזקה ולטווח ארוך.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן