אמונה תת הכרתית של חוסר יכולת – חוסמת את האדם מלהתקדם

אמונה מגבילה של האדם ביכולות של עצמו עוצרת אותו מלהתקדם, היא ממש סותמת לאדם נתיבים נוירולוגיים במוח, היא מנתקת אותו ממשאבים, מחלישה לו את המוטיבציה ומונעת אותו מעשיה, מהתקדמות ומצמיחה.

לדוגמא: אמא יכולה ללמוד עשרות קורסים להנחיית הורים ולחינוך, ולהיות האשה הכי מוכשרת ובעלת חכמת חיים ושכל ישר, אך אם יש לה אמונה תת-הכרתית מגבילה שאין בה כוחות ויכולות לגדל ילדים, יהיה לה קשה מאד להיות אמא טובה לילדיה עד שתשתחרר מכך.

כמובן, האמונות התת-הכרתיות שתת-המודע שלנו קבע הן לא תמיד נכונות, לפעמים קרה שנכשלנו בדבר מסוים ותת-המודע קבע אמונה תת-הכרתית שאין לנו סיכוי להצליח יותר בנושא זה, לפי תגובות קשות שקבלנו מסובבים למשל, על אף שאם האדם היה חושב על כך במודע במוח הקדמי שלו, היה מבין שאם פעם אחת נכשלים יש עדיין סיכויים רבים להצליח, אבל בתת-המודע האדם הזה בטוח שלעולם לא יצליח בנושא זה, ועם אמונה תת-הכרתית מגבילה שכזאת, הוא לא יעז בהמשך לפעול ולנסות לפרוץ דרך שוב, כי תת-המודע שולט כמעט על כל האדם. אלא אם כן, כפי שנראה בהמשך, נהיה מודעים לכך ונצא לדרך עבודה עצמית שתשחרר אותנו מן המגבלות.

אם כן, האמונה התת-הכרתית בלא עבודה עצמית לשינוי היא הקובעת האם האדם יאמין בעצמו ויפעל ויצליח בעזרת ה' או ישאר תקוע ולא ינסה להתקדם עקב חוסר אמונה ביכולותיו, דבר שהוא נגד רצון ה'.

אדם שיש לו אמונות תת-הכרתיות מגבילות של חוסר אמונה בכוחותיו לא יצליח להתקדם יותר ממה שהוא חושב שהוא מסוגל, כי אדם מצליח להוציא לפועל רק את הכוחות שהוא מאמין שנמצאים בו, מחקרים על הצלחה הראו שעד לפני כמה עשרות שנים החוקרים קבעו שקצה גבול היכולת לריצה הוא מייל אחד (1.6 ק"מ) בארבע דקות, הם נתנו לכך הסברים פיזיולוגים למה האדם לא מסוגל לרוץ יותר מזה, ואכן אף אחד לא שבר את השיא הזה. בשנת 1964 למניינם החליט ספורטאי לשבור את השיא, הוא התאמץ מאד לנסות לרוץ יותר מהשיא הידוע והוא אכן הצליח לשבור את השיא ולהגיע למהירות גבוהה יותר. מה שמרתק הוא שאחרי שהוא שבר את השיא – עוד שלוש מאות אנשים שברו את השיא. איך פתאום כולם הצליחו? כי ברגע שהאמונה התת-הכרתית המגבילה שחשבה שקצה גבול היכולת לריצה הוא מייל בארבע דקות התמוססה – היתה בכולם היכולת לפרוץ גם הם את השיא ולהצליח להגיע למהירות גבוהה יותר.

אב ובן הלכו לבקר בגן החיות, פתאום ראה הבן שיש שם פיל ענק וחזק הקשור ליתד קטנה התקועה באדמה, התפלא הבן ושאל את האב: "איך יכול להיות שהפיל הזה קשור ליתד קטנה, פיל כל כך חזק וענק לא יכול למשוך בבת אחת את היתד הזה ולשחרר אותה מהאדמה וכך לצאת לחופשי?" ענה האב: "כשהיה הפיל צעיר וקטן חיברו אותו בחבל ליתד התקועה באדמה. הפיל הקטן ניסה להילחם ביתד שוב ושוב אך לא הצליח, ואז נחרת במוחו שהוא אינו מסוגל לשחרר את היתד. מאז הפיל גדל והתבגר, ממדיו הוכפלו פי כמה, כוחותיו גם הם התחזקו, אך הפיל עדיין בטוח שהוא אינו מסוגל לנתק את היתד, וממילא כבר לא מנסה להלחם..."

לא פעם אנו נוהגים באופן דומה, כגון אם ניסינו פעם לפני שנים לעשות משהו חדש, לחולל שינוי בעצמנו, ולא הצלחנו, תת-המודע שלנו בנה אמונה מגבילה לגבי יכולותינו. מאז עברו שנים שבהן התחזקנו, בגרנו, קיבלנו כוחות חדשים, למדנו דברים, אבל תת-המודע שלנו עדיין מאמין שאנחנו לא מסוגלים, ולפעמים משפיע גם על תחומים נוספים. עלינו לשבור אמונה מגבילה זו ולהחדיר בנו אמונות מעצימות המאמינות ביכולות שלנו.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן