שבילי האמונה: כל יהודי נחשב כעם שלם

הכלי יקר (במדבר א, א) כותב: "כל איש מישראל מושגח בפרטות [בהשגחה פרטית]... ואפילו אחד מהם חשוב כאומה שלמה".

הרב טאובר מרחיב בכך כי תכלית כל הבריאה יכולה להתקיים על ידי יהודי אחד. הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב עם ברואיו וזהו דבר שיכול להתקיים על ידי אדם אחד. מומלץ לקרוא על כך בספרו החשוב והעמוק. אך החשוב ביותר לעניינו כי דברים אלו מחדירים למחשבתנו כלל גדול ומשמעותי:

אנו חשובים מאד לה'.

על האדם להחדיר ללבו: אני, עם חוסר ההצלחה שלי ברוחניות ובגשמיות, הנני שווה וחשוב בעיני הקב"ה כעולם מלא (מובן שאין זה סותר עבודה על עצמנו, אך מרגש שהדבר אינו תנאי לאהבת ה'). כל רגע בחיי הוא כה חשוב, עד שלמענו ה' מוכן להקריב את כל העולם כולו! על כך אנו אומרים כל יום בתפילה בברכות השחר: "ואתה משמרה בקרבי", הוא בכבודו ובעצמו שומר על נשמתי בתוככי גופי, ומוכח מכך שהנני חשוב בעיניו מאוד!

ה' מתענג ומשתעשע עם כל יהודי

כך כותב רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל:

"כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רוצה לומר, שיש לה' יתברך עסק עמו, ושאינו פועל בטל שבן לילה היה ובן לילה אבד חס וחלילה" – כמו שאדם מאמין בה', עליו להאמין בעצמו שה' יש לו עסק אתו ושהוא לא סתם איזה פועל בטל (בעל קיום ארעי) שלילה אחד הוא היה כאן ולילה הבא אבד ולא נשאר ממנו כלום אלא "רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו וה' יתברך מתענג ומשתעשע בה..." (צדקת הצדיק אות קנ"ד).

עלינו להכיר בחשיבותנו! יש לנו נשמה ממקור החיים – שהוא ה', וה' מתענג ומשתעשע בנו!

הבנו והתפעמנו כמה חשוב כל יהודי, כמה חשובים אנחנו, ובין הדברים התחלנו להבין גם כמה חשוב כל רגע של יהודי. עתה נתבונן עוד לעומק עד כמה חשוב כל רגע בחייו של כל יהודי.

החשיבות של רגע בחייו של היהודי

לא רק שה' צריך כל יהודי אלא הקב"ה צריך כל רגע של כל יהודי, יש לו בו תכלית עצומה שהיא למעלה מהשגתנו.

קיצור חיים אפילו של דקה – גם של אדם שהוא צמח – נחשב לרצח. מי שמקצר את חייו של אותו אדם אפילו בדקה אחת, נחשב לרוצח. עוד דקה של חיים שווה בעיני ה' המון כי עוד היה לאותו יהודי מה לתקן בעולם הזה. מי שיוריד ממנו את המכשירים ובזה יקרב את מותו אפילו בדקה, נקרא מאבד נפש אחת מישראל רח"ל. לעומת זאת המקיים אדם זה ודואג לחייו, נחשב כאילו קיים עולם מלא.

פיקוח נפש דוחה את הכל

עוד נוכל לראות כמה חשוב כל רגע של יהודי מהלכות פיקוח נפש. החפץ חיים זי"ע (ביאור הלכה אורח חיים סימן שכ"ט) למד על חשיבות החיים מהלכה נוספת, העוסקת בדיני הצלת נפשות.

ההלכה אומרת שגם אם מדובר במקרה של ילד שהוא ספק יהודי, אם בשבת קודש הוא נזקק לטיפול רפואי, חייבים לחלל את השבת כדי להצילו. עד כדי כך שבאותה שעה מוטלת על כל יהודי שאותו ספק יהודי מוטל לפניו, אפילו על גדולי הדור החובה לעזוב את תורתם, את תפילותיהם היוקדות ואת שלחנותיהם הטהורים, להפשיל את בגדיהם ולרוץ להציל את האדם שהוא ספק יהודי. חייו של יהודי ואפילו של ספק יהודי חשובים הם מאוד לבורא עולם, גם אם אינו עושה בהם מאומה, עד שהוא מוכן להקריב למענם עולם מלא. קטנים אנחנו מכדי להבין את קדושת חייו של יהודי!

כה גדולה קדושת בני ישראל עד שמצוות חשובות נדחות מפני פיקוח נפש, נאמר בתורה: "אך את שבתותי תשמורו... כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא, יג). ה"חתם סופר" מסביר את הקשר בין שמירת השבת לקדושת עם ישראל: בניית המשכן נדחית מפני השבת, והשבת נדחית מפני פיקוח נפש, כדי להראות שנפש יהודית חשובה מבית מקדש. כמה ה' אוהב את בני ישראל!

רגע של חיים טומן בחובו את כל החיים כולם

הרב טאובר שליט"א בספרו ממחיש את חשיבות הרגע בחיים, באמצעות סיפורו של רבי אלעזר בן דורדיא שעבר את כל העברות שבעולם וחזר בתשובה ברגע אחד. רבי אלעזר בתשובה האמתית שלו – תיקן ברגע אחד את כל רבבות הרגעים שבימי חייו.

רגע של תשובה מאהבה בכוחו לתקן את כל החיים

יש לעיין, כיצד קנה רבי אלעזר בן דורדיא את עולמו בשעה אחת? וביותר צריך ביאור מה קרה בשעה ששמע שאין מקבלים את התשובה שלו (שכן עבר על העברות החמורות בתורה, שאדם מוזהר עליהם ביהרג ואל יעבור). אדם שהיה שקוע בתהומות החטא, מה זעזע אותו בשמעו כי הוא אינו יכול לחזור בתשובה? נראה לבאר כששמע שאין מקבלין אותו בתשובה, הוא תפס שכביכול בורא עולם עומד לאבד אותו, דהיינו לאבד עולם מלא, הוא הבין עד כמה הדבר יהיה אכפת כביכול להקב"ה שיאבד עולם שלם, עד כמה ה' מחכה בצער רב שהוא יחזור בתשובה וישוב לאביו שבשמים. ידיעה זו עוררה אותו ממצבו השפל ועוררה אצלו את הרצון לחזור לה' יתברך ויהי מה. כפי שמתבאר מדברי הספרים הקדושים, תשובתו של ר' אלעזר בן דורדיא היתה תשובה מאהבה, תשובה שעליה אמרו חז"ל: זדונות נעשות לו כזכויות. כאשר הוא שמע כי איבד את האפשרות האחרונה לחזור בתשובה ולשוב אל אביו שבשמים, התעורר בו רגש האהבה כלפי הקב"ה במידה כה גדולה, עד שלא עניין אותו גורלו האישי. צער השכינה הוא אשר תפס את לבו, הוא חשב: הקב"ה הפסיד אותי. לא מעניין אותי לא העולם הזה שלי ולא העולם הבא שלי (שחשב שממילא לא יקבלו אותו בתשובה ולא יזכה לעולם הבא). אלא כל תשוקתי היא שאזכה לשוב אל אבי שבשמים. ומתוך כך בכה ובכה ללא הרף, עד שמסר את נפשו ליוצרה.

באותה שעה הוא הכיר בעובדה שאף על פי שהוא אבוד מכל וכל, מכל מקום נגע ללבו מה יהיה על צערו של הקב"ה. הקב"ה מחכה לו כבר שנים רבות שישוב אליו, והוא בורח ממנו. לכן, כאשר הגיע למדרגת תשובה אמתית זו מתוך אהבה, זכה שכל עוונותיו יהפכו לזכויות. בשעה אחת תיקן את כל ימי חייו. הוא חזר והחיה את כל רבבות הרגעים שהיו מתים עד כה. הוא בחר בערך החיים והפכם לחיים נצחיים.

נמחיש את הדברים באמצעות משל מימינו. נתאר לעצמנו פושע מבוקש שכדי ללכדו, המשטרה הציבה מעקב צמוד ליד בית אמו של הפושע. והנה ביום מן הימים נאמר לו כי אמו יושבת ובוכה כבר זמן רב על שאינה יכולה לראות את בנה, נכמרו רחמיו, רגש האהבה הטבעי לאמו נתעורר בו, עד שחשב: אינני מסוגל לעולל לאמי צער כזה, אלך לבקרה ויהי מה, אפילו שהדבר יעלה לי בחיי. אינני מסוגל לעמוד בצערה של אמי, וכך הוא נכנס במודע לתוך המלכודת שטמנו לו, ובלבד שיזכה לראות את אמו. כזו היתה תשובתו של רבי אלעזר בן דורדיא. ברגע אחד של תשובה הוא הצליח להעניק משמעות לשנים שבהם עבר חטאים מהגרועים ביותר.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן