במי תלויה רמת הביטחון הנפשי של הילד שלך?

אחד מהטבעים המאפיינים ילדים קטנים, והמבדיל בין אדם ששכלו מיושב עליו ודעתו ברורה לבין קטנים שאינם בני דעת, הוא מידת הביטחון הטבעית שבכל אדם. הקב"ה הטביע בטבעו של כל אדם שתהיה לו מידת הביטחון, היינו שיהיה תמיד סומך ובוטח שיהיה טוב ולא יהיה מפחד תמיד מכל צרה שלא תבוא.

טבע זה אין לו הסבר או נימוק כל שהוא, וגם האדם בעצמו אינו יודע מהיכן נובע ביטחונו ושלוות הנפש שלו, כי הוא חלק מטבע הבריאה שנטבע ונחקק אצל כל יצורי עולם.

בידו של האדם הבחירה להטות את כח הביטחון הטבעי שבנפשו לאחד משני הכיוונים.

הביטחון שמצד הקליפה

האחד, ביטחון בכוחו ויכולתו, וביטול כל החששות ממקרי הטבע – שני חלקים אלו הם כוחות שנלקחים מחדרי השקר של הסטרא אחרא, הנותנת ביד אדם תחושה של שכרון כוח.

הגמרא קובעת כי תחושת הביטחון שיש לאנשים המוגדרים כרשעים הינה חסרת הגיון בתכלית, והיא נובעת מאטימות הלב, שממאן לחשוב מכל מחשבה המנוגדת לתאוותיו של האדם, שמבוססות על מחשבת שטות של שליטה בלתי מוגבלת ביכולותיו הדמיוניות.

וזו לשון הגמרא: דרש רבא בר רב עולא, מאי דכתיב כי אין חרצובות למותם ובריא אולם, אמר הקדוש ברוך הוא לא דיין לרשעים שאינן חרדין ועצבין מיום המיתה אלא שלבם בריא להן כאולם, והיינו דאמר רבה מאי דכתיב זה דרכם כסל למו, יודעין רשעים שדרכם למיתה ויש להם חלב על כסלם, שמא תאמר שכחה היא מהן, תלמוד לומר ואחריהם בפיהם ירצו סלה.

ביטחון מצד הקדושה

לעומת זאת ישנו כוח ביטחון שני, אמתי, שיש לכל אדם מכך שבתת ההכרה הרוחני שלו יודעת נשמתו כי יש לו אב אוהב ומגן ודואג – הקב"ה. על כך מובא בגמרא (שבת נ"ג, ב') אדם אית ליה מזלא, שלכל אדם יש מלאך שמליץ וממליץ טוב עליו, והאדם מרגיש בעומק נפשו את המזל הזה, וזה גורם לו שיהיה לו ביטחון ויהיה סמוך לבו ולא יירא ולא יחת.

מטעם זה אסרו חז"ל לאדם לעשות סימנים שונים אם יצליח או לא כאשר קיים חשש שמכח סימנים אלו ייחלש בטחונו בה', מכיוון שחלישות דעתו של אדם אכן יכולה לגרום לו נזק ולגרום שיהיה עלול יותר לבא לידי סכנה.

ביטחונו של האדם תלוי בדרגת גילוי הנשמה שבו. אצל אדם בוגר שעובד את ה' כפי יכולתו, נשלמות שלש הדרגות של התפשטות השפע האלוקי בנפש, שהן נפש, רוח ונשמה. לעומת זאת, ביטחונו של ילד, שהנשמה שלו עדיין לא שורה בו בשלימות, ולפי הגדרת חכמי הקבלה יש בו רק שני חלקים חיצוניים יותר של הנשמה הנקראים "נפש" ו"רוח", מבוסס על ביטחונם של ההורים, ועל כך אומרים חז"ל כי חובה על האדם לתת תחושת ביטחון לאשתו ולבניו, שכן תחושת האושר והביטחון של אשתו ובניו תלויה בו: "לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם".

הדברים נראים תמוהים לכאורה, שהרי אין בריה בעולם שאינה תלויה במי שאמר והיה העולם, ואם כן אין מובן מה המשמעות של המילים "שהן תלויין בו" – וכביכול רק "הוא" – בעל הבית וראש המשפחה "תלוי במי שאמר והיה העולם".

אך בספרי הקודש מבואר כי השפע של האדם בא לו על ידי ביטחונו, ומכיוון שביטחונו של אדם בוגר בעל דעה הוא בשלימות, אז השפע בא לו ממי שאמר והיה העולם – שבו הוא בוטח. לעומת זאת ביטחונם של ילדים קטנים אינו שלם, כמו גם ביטחונה של אישה שדעתה קלה, ומוכרחים הם לקבל את כוח הביטחון והרגשת הביטחון הרוחנית מראש המשפחה – האב והבעל.

מכאן אנו למדים כמה חשוב לאב להפגין את בטחונו בה' בבירור ובפה מלא, וכמה גרוע הדבר כאשר ראש המשפחה דואג וחרד על מזונותיו או על כל דאגה אחרת, ומשדר זאת לבני הבית. לא זאת בלבד, אלא שחז"ל דרשו שאת ביטחונו בה' יפגין באופן מעשי, עד שיורגש לבני הבית כי אינו מצטמצם במזונותיהם ובמלבושיהם, אלא סומך הוא על ה', המפרנס אותו ואותם כאחד, כי יתן להם את כל צרכיהם, ולכן אינו חוסך באוכל ובבגדים הזקוקים להם.

לא רק באופן ישיר משפיע בטחונו של האב על בניו, אלא גם באופן רוחני יותר. בתורתו של הבעל שם טוב מבואר כי בעצם דיוקנו של האב העומד למול בנו, הוא משפיע לו את ההשפעות הרוחניות שתלויות באור החכמה, ודבר זה נרמז בתואר שנתנה התורה לאב – "אבא", שהוא שם התואר לספירת החכמה, כפי המבואר בספירת הקבלה. ומבואר בתורתו של הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זצ"ל, כי אחת מההשפעות הבולטות של ספירת החכמה, היא מידת הביטחון, ומכאן אנו למדים שרמת הביטחון הנפשי של הילד תלויה באביו.

הרב יהודה וינגרטן הוא יו"ר מכון יסוד החסידות וארגון "יסודות החינוך". להרשמה למאמרים בתחומים שונים: Y3268992@gmail.com

ניתן לפנות למחלקת "נפשי בשאלתי" – המחלקת לבריאות הנפש עפ"י ערכי היהדות. 073-3333331, anat@htv.co.il