לא לחיות בעתיד, אלא גם ב"כאן ועכשיו"

קל לנו יותר לפרגן מנוחה לגוף שלנו מאשר לנפש.

איך שולחים את המוח שלנו לחופש? המוח שלנו עובד שעות נוספות. טוחן את מה שהיה, שופט, מעביר ביקורת ומה לא. הוא גם מתכנן את העתיד, דואג הרבה...

איפה ההווה, הרגע העכשווי, שבו אנו נמצאים עכשיו, שברגע הבא הפך להיות עבר, והעתיד לא קיים לגביו?

ומה כל זה קשור לחינוך ילדים?

1. הילד שואל מה נעשה היום? מה נעשה מחר? מה נעשה בעוד שעה? הוא רק גמר ממתק ושואל מתי יקבל את הממתק הבא. אותך זה מעצבן. איפה התודה? הרי רק עכשיו הוא גמר את הארטיק שקנית לו, את תוהה. מעבר לצורך בריגושים כל הזמן, קשה לו, לילד, הרבה פעמים, להיות בזמן הווה, לשהות בו וליהנות ממנו.
2. הילדה שלך, רותי, היא בת 12. רותי קצת עקשנית. מבקשת בגדים שאת לא כל כך אוהבת. יש לה גם דרישות מדרישות שונות, ולב אמא דואג. בעיני רוחך את רואה את רותי בגיל 18, לבושה שלא בהתאם לדרישותיך, וכל התנהגותה מסבה לך צער. כמו חזיון חי את רואה את התמונות המבהילות חולפות מול עינייך. כבר עכשיו את מתוחה, עצבנית וחסרת סבלנות כלפי כל דרישה של הבת. צריך לשלוח את המוח שלנו עם הדמיון הפרוע קצת לחופש. לחזור לחיות את ה"כאן ועכשיו". בכל בעיה חינוכית שמתעוררת אצל רותי – נטפל במה שקורה כאן ועכשיו. נציב לה גבולות נכונים, נבוא לקראתה במה שאפשר. גם כשתגיע לגיל 18 נטפל באותה הדרך, תוך התמקדות במה שקורה כאן ועכשיו.
3. בחופש בילית הרבה זמן עם הילדים. היה לך הרבה זמן להתבונן בהם, לעשות מאזן. מעלותיו של הילד מול חסרונותיו. טעויות והצלחות שלך מול תכניות לעתיד. מה נעשה אם המאזן יוצא שלילי? הרגשת תסכול מתעוררת בנו. אכזבה וקושי. קשה להיות בהווה ולשאת את הרגשות האלה. אז נתכנן לעצמנו עתיד טוב יותר ונרגיש הקלה כבר עכשיו. אך מבלי לשהות ב"כאן ועכשיו", מבלי לנתח את מעשינו ובדיקה מה מפריע לנו עכשיו, העתיד שלנו ישכפל את ההווה עם כל רגשותיו הכואבים.

שרה לנגזם היא מנחת קבוצות הורים בשיטת "תקשורת ומודעות עצמית ככלי לחינוך ילדים", מנחת קבוצות הנחייה לסבתא שהיא גם אימא וגם חמות ויועצת מוסמכת בשיטת מח אחדsaralangzam@gmail.com