דרכי התמודדות וטיפול בהפרעות קשב וריכוז: הערכה ועידוד

 הדברים החשובים ביותר שיש להעניק, ונצרכים מאד לילדים בעלי הפרעת הקשב, הם הערכה ועידוד.

מבחינה רגשית, הדבר שנפגע ומציק להם מאד, הוא הערך העצמי הירוד, ומחמתו הם בורחים מאתגרים, התמודדויות ומטלות, ומכל דבר שעשוי לסכן ולדרדר יותר את הערך העצמי.

הם נמנעים מלהתמודד מכיוון שחוששים מכישלון כמעט ודאי. הימנעות זו גורמת לירידה נוספת בערך העצמי שלהם... וירידת הערך העצמי גורמת להימנעות נוספת... וכך הדבר ממשיך, וחוזר חלילה... כמו כדור שלג שגדל והולך. על כן, הטיפול הראשוני  מבחינה רגשית יהיה לבנות להם ערך עצמי גבוה ויציב, וזה נחוץ להם כאויר לנשימה, וזה נעשה על ידי עידוד והערכה.

צורך זה הוא עמוק מאד, אולם מאידך גיסא, קשה למצוא מי שיוכל להעניק להם זאת:

ההורים: קשה להם מאד לעודד ולהעריך:

 א - הם סובלים מאד מהתנהגותם.

 ב - ההורים נמצאים בנקודה רגשית כאובה. הורים מתייחסים לילדיהם כחלק מעצמם, וכשילדיהם אינם מוצלחים הם רואים את עצמם כלא מוצלחים. ההורים החווים רגשות אלו, קשה להם להשתחרר מהן, ואינם יכולים להעניק הערכה לילדיהם בעלי ההפרעה.

המורים: חניכים המגיעים לכתה ללא טיפול, והתנהגותם מפריעה למהלך השיעורים, עלולים לגרום בכך שלא יהא כל קשר חיובי בינם למוריהם, והקשר הקיים בנוי רק על איומים ועונשים. מורים החווים רגשות קשים אלו אינם משתחררים מהן בקלות, וגם להם קשה להעניק עידוד והערכה לתלמידיהם בעלי ההפרעה.

נמצא, שרק אנשים מבחוץ, חונכים/מטפלים, יעניקו עידוד והערכה ביתר קלות: הם אינם מעורבים רגשית, אין להם תלמידים אחרים שחניכים אלו מפריעים להם, ועוד, שזהו תפקידם.

זוהיהמלצהחמהלארגןחונכים/מטפליםלילדיההפרעה!

צריך לחפש כל הזדמנות לשדר להם הערכה, ואפילו עד כדי הגזמה.

[הערכה ועידוד מועילים לכולם, גם לאלו שאין להם הפרעה!].

ומה יעשו אנשים בוגרים שיש להם הפרעת קשב? ומי יעניק להם עידוד והערכה?

הם חייבים לדאוג לעצמם. ואם יש צורך, שייעזרו בעזרה מקצועית!

גם ההורים לילדי הפרעת הקשב, רצוי וכדאי שיחפשו תמיכה וייעוץ במצבם!

המאמר נלקח מתוך הספר – "ADHD אפשר להתמודד", מאת אברהם קלברמן. לרכישת הספר בהידברות שופס הקליקו כאן.

למאמרים ותכנים נוספים בנושאי בעיות קשב וריכוז הקליקו כאן.