הידיעה על השליחות הייחודית שלנו מונעת עצבות שמקשה על ההתמודדות

חלק גדול מהקושי בהתמודדות עם הנסיון הוא העצבות והדכדוך שהאדם בוחר לפעמים להוסיף לנסיון, שהם מתעוררים באדם דרך שהוא מתנגד פנימית לנסיון, ולא מבין למה דוקא הוא קיבל נסיון זה, ולמה ה' הביא לו נסיון זה.

כאשר אדם חי ע"פ השקפת העולם הנכונה, שהוא הגיע כאן לעולם עם שליחות ייחודית ומיוחדת, ושכל הייסורים והקשיים העוברים עליו מדויקים בדיוק נפלא ספציפית אליו לטובתו ולמען מילוי שליחותו בעולם, הוא מסיר מעל עצמו הרבה מן המעמסה הרגשית הנלוית בדרך כלל לייסורים ולקשיים, וזאת מכמה טעמים כפי שנבאר להלן:

ראשית, מפעם לפעם יהודי מרגיש כי כלו כל הקצין. הוא אינו מסוגל לעבור את הגל הזה, הייסורים הכריעו אותו, הוא לא מחזיק מעמד. אולם אם הוא יודע כי הוא כאן בעולם בשליחות מאת ה', הרי ששלוחו של אדם כמותו, כביכול, כי כח המשלח בשליח – מי ששולח את השליח נותן בו כוחות. ולכן, מכיוון שהקב"ה, שהוא כל יכול ובעל הכוחות כולם, שלח אותו לעולם כדי לעמוד בנסיון, הרי שיש לו כוחות אין סופיים. ה' נותן לו כוחות אדירים לעמוד בנסיון ולהצליח. הוא יודע שאין הוא צועד לבדו בנתיב הייסורים. ה' אלוקיו עמו, הוא הולך בשליחותו של מקום. ויותר מכך, הוא נבחר מכל יושבי תבל במטרה לבצע שליחות כבירה זו. ידיעה זו נוסכת בקרבו כוחות אדירים לעמוד בשליחותו. ולכן, גם כאשר באו מים עד נפש, הוא נותן נפשו כדי להצליח בשליחותו.

שנית, כאשר יהודי יודע כי הוא שליח של ה', ויש לו תפקיד ייחודי, הוא מבין שה' גם נתן לו תנאים ייחודיים לקיים את שליחותו, וכל הנסיונות שמגיעים עליו הם חלק מהכלים שלהם הוא נזקק למען מילוי שליחותו, ורק דרך נסיונות אלו הוא יוכל למלא את שליחותו בעולם, ואז הוא מבין כי האמת היא שאין מצב שהוא יכול לומר: "לא הולך לי", או "אינני מצליח", אלא עליו לחשוב: דוקא באותן נקודות ש"לא הולכות", שם טמון מילוי תפקידי הייחודי, ובכך אני מבצע את שליחותי הנאמנה, עם כל הקושי הכרוך בה.

על האדם להרהר: דוקא הנסיונות המיוחדים העוברים עלי, הם אפיק ההשקעה המיוחד שהעניק לי ה' יתברך, יש כאן מקום ובקעה להתגדר בהם. זהו תפקידי הייחודי עלי אדמות, תפקיד שאף אחד בעולם, מאדם הראשון ועד המשיח, לא יוכלו למלא אותו. ה' אתו במסע הזה ונוסך בו כוחות בכל קושי ונסיון.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן