כשזוכרים שכל אחד מאתנו שליח ה’ – קל יותר להמנע מקנאה

כאשר נזכור כי כל אחד מעמנו שליח מאת הבורא, שליח מיוחד בעל שליחות מיוחדת, יקל עלינו להתמודד עם הקנאה וההשוואות אשר גורמות לנו לסבל רב לפעמים יותר מהנסיון עצמו.

הבה נבחן מהי התחושה החזקה ביותר שגורמת לאנשים סבל, הרגשת מרירות, עצבות ודיכאון. התלונה הנפוצה ביותר היא, מדוע יגרע חלקי משל אחרים? אני רוצה להיות כמו כולם, או כמו אלו שעל פניהם נראה שיש להם פחות סבל. אם לכל האחרים יש כסף, גם אני רוצה כסף, אם לכל האחרים יש חיי נישואין מאושרים, גם אני חפץ בהם. אם לכל האחרים יש ילדים, גם אני רוצה ילדים.

ההרגשה שאני יחיד ומיוחד משנה את המבט על הסבל! כי מבינים שכל מה שקיבלתי בגשמיות וגם ברוחניות, בכוחות נפש ובכשרונות ובמציאות חיינו – מותאם אישית לתפקיד ולשליחות הייחודית שלי, ממילא מקבלים את עצמנו ואת שעובר עלינו ושמחים בחלקנו.

שורש הידיעה שהנני יחיד ומיוחד עם תכלית מיוחדת משלי, עם נסיבות חיים מיוחדות שבהן עלי להשלים את תכליתי, ידיעה זו מסוגלת לשנות את כל המבט על החיים. אם אני סובל באופן שונה מאשר האחרים, הרי שהוטלה עלי משימה מיוחדת שלא הוטלה עליהם. הצעד הראשון להתמודד עם האתגר שהוטל עלי, הוא להכיר בשליחותי המיוחדת ולהאמין שיש לי הכח לעבור את זה ואף אחד אחר אינו יכול. אם אעמוד בנסיון, יהפוך סבלי זה לגדולתי, ואם חלילה לא, כאן תהיה מפלתי חלילה.

הקנאה מגדילה את הצרה

הרגשת הקנאה היא אחד המשפיעים הגדולים על כוחות הנפש. לא בכדי הזהירונו חז"ל כי הקנאה היא מן הדברים המוציאים את האדם מן העולם, הקנאה מרקיבה את האדם מבפנים. רגש הקנאה 'תופס' את לבו של האדם ואינו מניח לו להשתחרר ממנו ללא עבודת המידות והשקפה נכונה באמונה ועוד. בנוסף לכך כשאדם עובר נסיון בחייו, רגש זה של קנאה גורם לו לסבול סבל חינם, סבל שאין לו שייכות ישירה לעצם הכאב והצער.

נדגים את הדבר במשל: נתאר לעצמנו כי תשעים וחמישה אחוז מן הזוגות הנשואים היו ח"ו חשוכי ילדים. האם גם אז היה צערם של חשוכי הילדים כה גדול? לא! העובדה שאין להם ילדים קשה מאד, אך אם לרוב העם לא היו ילדים היה מתקבל נסיון זה ביתר קלות. הווי אומר, לא רק העובדה שאין להם ילדים היא הגורמת להם כאב וצער, אלא גם העובדה ש"לכולם" או "לרובם" יש ילדים ולהם אין. המציאות שהם בעיניהם חריגים בנוף האנושי היא המכפילה את רגש הכאב והצער.

למה לא כואב לי שאין לי כנפיים? כי לאף אדם בעולם אין כנפיים, אם כן במה שכן כואב לי, כואב לי כי לאחרים יש ולי אין.

אם נהיה כנים עם עצמנו, נודה בכך שרגש הקנאה הנו מכביד גדול על הסבל שאנו עוברים מחמת סיבות שונות. הקנאה היא סבל מיותר לחלוטין וניתן להסירו מעלינו.

ההכרה בתפקידנו הייחודי – מצמצמת את הקנאה

והנה, כאשר יהודי מתבונן בכל האמור לעיל, הוא יודע שיש לו תפקיד ייחודי השייך אך ורק לו. הוא חי את העובדה שהוא עולם שלם בפני עצמו, ובעולם שלו אכן "כל העולם" הם חשוכי בנים ר"ל. נניח לרגע כי באמת היה האדם יחיד בעולם ולא היו לו ילדים, האם דבר זה היה מטריד אותו כמו במציאות שלרוב כן יש ילדים ולו לא? בודאי שלא, וכך בכל נושא. האמת היא שאין זו מציאות דמיונית. זוהי מציאותו האמתית של האדם. הוא יחיד בעולמו! עבור בורא העולם אותו אדם הוא עולם מלא. הבורא העניק לו בדיוק את מה שאותו אדם צריך לצורך מטרתו, ומה שחסר לו אלו הם דברים שהוא אינו צריך אותם לצורך תיקונו ותפקידו בזה העולם.

אדם גדול אינו מקנא בילד קטן שקנו לו מכונית צעצוע או בובה, שהרי דברים אלו הם מחוץ לעולמו של המבוגר. בדומה לכך, ילד קטן אינו מקנא באדם גדול שהרויח כסף רב בעסקת נדל"ן, כי דברים אלו הם מחוץ לעולמו.

יש לדעת שזוהי האמת ביחס לכל דבר השייך לזולת. מה שיש לו שייך לעולמו שלו ונצרך לו ואינו קשור אלי ולעולמי, ומה שיש לי שייך לעולמי שלי ואיני זקוק בנוסף לכך למאומה.

הקנאה – מוציאה את האדם מן העולם – מוציאה אותו מעולמו הייחודי

עתה נבין ביתר ביאור את דברי חז"ל האומרים שהקנאה מוציאה את האדם מן העולם (אבות ד, כא), כלומר, שהיא מוציאה אותו מתוך עולמו הפנימי שלו. הוא מאבד את תחושת האמת, שהרי בעולמו שלו הוא אינו נצרך ליותר ממה שיש לו, לצורך ביצוע תפקידו ושליחותו המיוחדים. בתוככי עולמו הכל כשורה. היציאה מעולמו היא זו המשבשת עליו את דרכיו.

הפסוק קובע "ורקב עצמות קנאה" (משלי יד, ל), ניתן לצרף רעיון חשוב בענין זה: העצמות רומזות לעצמיות האדם, לנקודת ה"בעצם" שלו. והנה, כאשר אדם נתפס לרגש הקנאה, הוא מאבד את הנקודה העצמית שלו. הוא מפסיד את הרגשת הייחודיות של שליחותו ולפעמים אף את עשיית תפקידו ושליחותו, מחמת שהיה עסוק בקנאה ששיתקה אותו מלבנות את עולמו הפרטי הייחודי. פנימיותו הולכת ונרקבת ואת מקומה תופסת חיצוניות נבובה. ומכאן קצרה הדרך לשבר נפשי, לדכאונות ולחוסר יכולת עמידה בסבל ובקשיים.

כאשר נחזק את ההשקפה עד כמה יש לנו תפקיד ייחודי שרק אנחנו יכולים למלא בעולם, נוכל לקבל את עצמנו עם כל הכלים, התכונות, הכשרונות, החסרונות שקיבלנו למען מילוי התפקיד. דבר זה יקל עלינו לקבל את הנסיונות על אף הקשיים ולגדול מהם.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן