אמונה
דרך להתמודדות עם הייסורים: להסתכל על כל יום בפני עצמו
אם נאמר 'איך נחזיק כך מעמד עד מאה ועשרים?' אכן לא נוכל להחזיק מעמד. אך אם נתבונן על כל יום בפני עצמו – נאזור יותר כח להתמודד
- הרבנית אסתר טולדנו
- פורסם ח' אלול התשע"ח |עודכן
(צילום: Shutterstock)
דרך נוספת להתמודדות עם הייסורים היא לראות בכל יום – יום בפני עצמו. לפרק את הקושי לימים.
על שרה אמנו נאמר: "שני חיי שרה מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים" (בראשית כג, א). מבאר רש"י: "כולן שווין לטובה". על איזו טובה מדובר? הרי מסכת חייה היתה מלאה סבל וקשיים, היא נלקחה בעל כורחה לבית אבימלך ופרעה שרצו לקחת אותה לאשה וניצלה מהם רק בנס, עברה נדודים ותלאות, חוותה תשעים שנות עקרות, ועוד ועוד. אלא – מסבירים צדיקים – שרה ראתה בכל חייה רק טובה. האמינה שהכל לטובה. מנין היה לה הכח? כי התייחסה לכל יום בפני עצמו. לא קוננה על הקושי הממושך הפוקד אותה, אלא התמודדה עם כל יום בגודלו הטבעי. כל יום – הוא אחד. ויום אחד – אפשר לסבול. כך כל חייה.
ממצוות האשה אנו לומדים להתייחס ליום, שבוע וחודש – כל אחד בפני עצמם.
הפרשת חלה – מדי יום (עד המצאת המכולת והמקפיא, כמובן...)
נרות שבת – מדי שבוע.
טהרה – מדי חודש.
הכל במחזוריות קבועה, המפורקת לחלקים קטנים. לא בהסתכלות של שנים. יש להסתכל על הנסיון כאל צרורות קטנים של ימים או שבועות. אם נאמר 'איך נחזיק כך מעמד עד מאה ועשרים?' אכן לא נוכל להחזיק מעמד. אך אם נתבונן על כל יום בפני עצמו – נאזור יותר כח להתמודד בפרט שעם כל זה שיש נסיונות, יש גם הרבה טוב בחיים.
כשמפרקים את הקושי לחלקים קטנים יותר – קל יותר לשרוד
על מסירות נפשו של רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסטייפלר זצ"ל לשמירת השבת במסגרת פעילותו בתור חייל בצבא הרוסי, מסופר בספר תולדותיו תולדות יעקב, באחד מלילות שבת הקרים שברוסיה, הוצרך לשמור על המחנה. הסדר היה שהחייל השומר לובש מעיל פרווה עבה במשך זמן שמירתו, ובהתחלף המשמרת היה מעביר החייל את המעיל לבא אחריו. החייל שרבנו החליפו היה גוי, ובגמר משמרתו הוריד את המעיל ותלאו על האילן שצמח שם, רבנו הגיע וראה את המעיל. הקור באותו לילה היה כה עז עד כדי פיקוח נפש, אך אסור להשתמש באילן בשבת, ולעבור על איסור דרבנן הוא לא היה מסוגל.
חשב לעצמו והחליט להמתין כמה דקות עד שירגיש בעצמו כי הגיע לידי פיקוח נפש, וכך עשה, המתין כמה דקות, ועוד כמה דקות, ועוד כמה דקות, עד שנסתיימה המשמרת הקשה הזאת, חזר הרב לצריפו מאושר על שלא נזקק לעבור על איסור דרבנן.
אם מסתכלים על נסיון מבלי לדעת מה הסוף, לפעמים קשה, אך אם נפרק כל יום ונסתכל על כל יום כיחידה נפרדת: היום אני רוצה להתמודד ולהצליח, הרבה יותר אפשרי יהיה לעמוד בקשיים ובנסיונות.
לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן