כאשר תכבדי את בעלך, יתן לך את כל צרכיך

לפעמים נובע חוסר הכבוד מחוסר מודעות. ולפעמים מדפוס התנהגות שהאשה ראתה בבית הוריה וחוסר כבוד ביניהם. לפעמים בגלל יחס נוקשה או מזלזל שקיבלה מההורים, קשה לה לתת יחס מכבד לאחרים.

יש נשים שמשום שהן מפחדות לשחרר, הן מפחדות לסמוך על הבעל וכך עוד יותר מתמוטטות. דומה הדבר לאדם שעומד לטבוע, ומחזיק בקרש חלש שאין בכוחותיו להצילו. כשזורקים לאותו אדם גלגל הצלה, הוא מתנגד: "טוב לי כך, אני מרגיש בטוח, אני לא מסוגל לעזוב את הקרש הזה." וככל שמסבירים לאותו אדם שהוא עומד לטבוע והקרש לא יציל אותו, הוא נתפס בו בכל כוחותיו. בדומה לכך, יש נשים שאינן מסוגלות להשתחרר מהצורך להחזיק בקרש המדומה ולהיות תמיד בשליטה, במקום לתפוס בגלגל ההצלה האמתי – לכבד את הבעל כרצון ה', לסמוך עליו, להתייעץ עמו, וכך בעזרת ה' להתמודד עם הקשיים. אם יש כבוד, יש בכוחו למנוע חלק מן הקשיים. אם אין כבוד, כל אחד מבני הזוג מרגיש בודד ומידת הדין שולטת חלילה.

אשה שמרגישה שהיא תקועה צריכה לפנות לייעוץ ולטיפול רגשי, כי הקושי הזה הורס את החיים שלה, את חיי בעלה ואת חיי כל המשפחה. כשהיא תשחרר, כל חייה ישתנו לטובה. כך תוכל לקבל מבעלה את שהיא כל כך זקוקה לקבל.

חובה על כל אשה לנהוג בזהירות יתרה ולא לפגוע אפילו בשוגג בנקודה הזו, אשר רגישה כל כך אצל האיש. אם לא תיזהר ותפגע, היא שתיפגע מכך יותר מכל.

הבעל צריך לחוש שסומכים רק עליו. הוא האדון בבית. אדון מלשון אדן כאמור, כמו אותו אדן החלון שעליו נשענים וממנו רואים את הנוף היפה... וגם לאשה טוב הדבר! גם אשה חזקה ומצליחנית בחוץ, וגם זו המנהלת פרויקטים אדירים, כאשר היא אמתית עם עצמה ומתנהגת כפי שהשם ברא אותה וכפי שביקש ממנה – זקוקה לתמיכתו של בעלה ולסמכות האמתית שתיתן לה גב וכח, רוגע, שמחה ושלום. רק כך תגיע לשלוות הנפש.

כאשר כל אחד מבני הזוג עושה את שלו בנאמנות, אזי מתקרב הבעל ונקשר לאשתו, מחפש ומתאמץ בכל מאודו להיטיב עמה ולתת לה את צרכיה היא. וקשר זה נהפך מהר מאוד להדדי, קשר של חיפוש להיטיב זה עם זה. דבר שפעם היה כה מובן מאליו ובדור הזה קצת נחלש.

מובן שמותר ואף צריך שאשה תבטא את רצונותיה כאמור, ותבקש את מה שהיא זקוקה לו, ודוקא כך הוא ישחרר וישמח לתת לה כמה שהוא יכול.

אומר על כך בעל "מנורת המאור": "אע"פ שהאשה היא בת זוגו של אדם אל תחשוב בעיניה לבעלה כחבר אלא כאדון ועל זה אמר המשורר (תהלים מה) 'כי הוא אדוניך והשתחוי לו' והאשה תאהב לבעלה והוא ימשל בה שנאמר (בראשית ג) ואל אישך תשוקתך וגו' ואם יהא בעיניה כאדון יאהבנה ותהא בעיניו כאחותו כי מצינו לשרה שקראה לאברהם אדון שנא' (שם יח) ואדוני זקן ." (מנורת המאור נר ג כלל ו חלק ד פרק ב).

בעל מנורת המאור מסביר לנו את המסלול האמתי שבו תצעד האשה, וייטב לה ולביתה: עליה לאהוב את בעלה, להעריץ אותו, להביט בו מלמטה למעלה, לחוש כי הוא גדול, הוא נערץ ויודע רבות. כאשר היא תהיה לו נתינה נאמנה ומעריצה, הוא יאהב אותה, תהיה בעיניו כאחותו ויכבד אותה עד מאוד. וסוף הכבוד לבוא. כשיש כבוד וסמכות, הערכה והתחשבות, הוא יבקש לבוא לקראתה והיא תגיע למנוחת הנפש. מלבד זאת היא תשמח בידיעה שהיא עושה רצון השם.

כאשר האשה מכבדת את בעלה מרגישים זאת הילדים בחיישניהם הדקים. הם רואים כי לכל אחד מקומו האמתי והברור, והידיעה הזו תורמת לשלוותם ולבריאות נפשם.

מובן שבמקרים חריגים, על האשה לפנות לרב הנכון המומחה לשלום בית. אני מחויבת להזכיר זאת כי ישנם מקרים קשים ששם אסור לשתוק, ויש לפעול בחכמה בדעת תורה ברורה לפי המצב!

לא אחת ראיתי אצל בני זוג, כאשר הבעל לא הצליח לתת לאשתו את צרכיה, מן הרגע ששינתה את דרכה והחלה מכבדת אותו באמת, נפתח לבו והוא הצליח לתת לה את שבעבר לא הצליח. היא היתה הראשונה שהרוויחה מהשינוי.

אמרה לי הרבנית קנייבסקי בחיוכה הנצחי, כי זהו התיקון שלנו. הן בחטא אדם הראשון גרמה האשה לבעלה להקשיב לנחש ולחטוא, ומאז התיקון הוא לחפש לעשות רצונו שזה רצון השם.

על עינינו להיות נשואות אליו בהתאם לתכנית האלוקית. כך נביא את הברכה ואת מידת הרחמים לתוך ביתנו.

עוד אמרה הרבנית קנייבסקי ע"ה, וביקשה ממני להעביר לנשות ישראל קצת לפני שנפטרה כאילו היתה זו צוואה: ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך, הטי אוזנך – התכונות הללו טבועות בטבע האיש והאשה. ההנהגה הזו היא ציווי השם. וכשם שאנו משתדלות לקיים את שאר ציוויי הבורא, עלינו לקיים גם מילים אלו, חובה שהיא זכות...

הרבנית סיימה את דבריה במילות הבטחה: כפי שכיבדה את בעלה, יכבדו אף אותה! גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. כל אשה, עם מעיינות הרגישות והרגש הגודשים את לבה, מרגישה רגועה יותר כאשר יש לה על מי לסמוך. כאשר היא מרגישה שבעלה הוא כמו אביר שהיא יכולה לסמוך עליו.

כבוד הבעל הוא חובה שלנו ותפקידנו העיקרי כאן בעולם, וכדברי הרבנית קנייבסקי, זוהי חובתנו לא פחות מלשמור על השבת ומכל מצוה. הכבוד לבעל הוא גם הדבר ההוגן ביותר, ה' הפקיד אצלנו כמויות של כבוד ששייכות לזולת ובמיוחד לבעל, כמו פיקדון בבנק, ועלינו להיות הוגנים ולחלק את הכבוד לבעל ולזולת.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן