שבילי האמונה: לא לשאול שאלות על ה’

עיקר הנסיון של אברהם היה להחזיק את האמונה ללא שאלות. כל מה שנצטווה היה מנוגד לשכל. הקב"ה ציווה עליו ללכת לארץ כנען – ואז הוא נאלץ לרדת למצרים. הקב"ה מבטיח לו המשכיות מיצחק – ואז מצווה עליו לעקוד אותו. אברהם אבינו הטיף לעולם שאסור להקריב ילדים לעבודה זרה, שהקב"ה הוא חסד ומידתו חסד, והנה הוא צריך לפעול נגד כל האידאלים שלו, נגד כל השקפת עולמו ולהקריב את בנו לאלוקים שלו – ענין שהוא כל כך דיבר נגדו ושהיה מנוגד לכל אמונתו. זהו הקושי בנסיון – לאהוב את ה' בכל מצב ולהיות מוכן למסור גם את האידאלים על אהבת ה'.

תלמידו של הרמב"ן היה חולה מאוד ונטה למות. ביקש ממנו רבו, שכשיעלה לעולם העליון ישאל כמה שאלות שהוא מתחבט בהן, ויחזור אליו בחלום לתת לו עליהן תשובה. האחת בענין לימוד, והשניה – שאלות בענין הנהגת ה' בעולם. כתב את השאלות על פתק, וכשהתלמיד נפטר, קברו את הדף יחד אתו. אחרי זמן מה נגלה התלמיד אל רבו הנערץ הרמב"ן ואמר: "על השאלה הראשונה אוכל לענות, אך על השאלה השניה לא אוכל לענות, כי כשעליתי לעולם העליון, כיבדו אותי מאוד והעלו אותי מעולם לעולם, ביקשתי לשאול את השאלות ששאלת אותי, ואז הגעתי למקום כל כך גבוה, כל כך מאיר, שבו התשובות היו ברורות. כבר לא היו כל שאלות, כי בעולם העליון הכל מובן."

מסופר כי הרבי מאפטה זצ"ל לפני שנפטר הבטיח שלא יכנס לגן עדן לפני שיבטל גזרות מסוימות. אולם אחרי שנפטר נותר המצב כפי שהיה. לילה אחד התגלה לבנו ואמר לו את הפסוק: "דמינו אלוקים חסדך בקרב היכלך" (תהלים מח, י), והסביר שלא לפי הפשט: דימינו אלוקים – בעולם למטה נראה שזה אלוקים – מידת הדין, אבל חסדך בקרב היכלך – כשנמצאים בקרב היכלך למעלה בשמים רואים שכל זה הוא חסדך – מידת החסד...

משה רבנו אומר לקב"ה "למה הרעות לעם הזה, למה זה שְׁלַחְתָּנִי?" הרעות בכך ששלחת אותי לפרעה, משום שאני רואה שהכל לטובה, ולכן אני מקבל את התכנית האלוקית. אם היית שולח מישהו אחר, היה כבר הופך עולמות בתפילה ומוציא אותם מהר יותר...

כשאין שאלות – השפע זורם. כמה זקוקים לשפע וברכה אחרי ארוע קשה, כדי לצאת מהמים העמוקים. שפע של כח, שפע של סיעתא דשמיא לעבור את התקופה של החיים החדשים לאחר החלל שנוצר, נוכל לזכות לשפע הזה אם לא נשאל שאלות על ה'.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן