מדוע ניתנה התורה במדבר?

משמעות גדולה ישנה במדבר, שכן התורה ניתנה לנו במדבר. אבל מדוע? וכי לא היה מתאים יותר שבמקום הנוף המדברי הצחיח, ישמש כתפאורה למתן התורה נוף נאה, מגוון ומרשים יותר? ומדוע לא בארץ הקודש – ארץ ישראל?

חז"ל מעמידים אותנו על עומקו של עניין בשני מדרשים שונים. המדרש הראשון בתנחומא בפרשתנו: "בג' דברים ניתנה תורה: באש ובמים ובמדבר. באש – 'והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש'. במים - דכתיב 'ה' בצאתך משעיר וגו' גם עבים נטפו מים'. במדבר – דכתיב 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני'. ולמה ניתנה תורה בג' דברים אלו? לומר לך, מה ג' דברים אלו חינם לכל באי העולם, אף התורה חינם לכל באי העולם. דבר אחר, למה במדבר? לומר לך שכל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר אינו יכול לקנות את התורה".

המדרש השני מופיע במכילתא דר' ישמעאל (פרשת יתרו, ה): "ומפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר, לפי שניתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו. דבר אחר, שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי ניתנה תורה, וזה אומר בארצי ניתנה תורה".

על שלוש נקודות מעמידים אותנו רבותינו, שלוש נקודות הנדרשות להפנמה גם בתקופתנו, אצל מי ששואף לקניין תורה:

היסוד הראשון הוא ההתרחקות מכל הבלי העולם המטעים ומסיטים את האדם מיכולתו להתרכז במטרתו. יש לזכור תמיד כי החפץ בתורה צריך לעשות עצמו 'הפקר כמדבר', כמו נוף המדבר, שיופיו הוא בחדגוניותו ואין הוא דורש הרבה לקיומו. צריכים לזכור זאת דווקא בדור הזה, בו  אמצעי התקשורת, גם אלה הכשרים, ממלאים את זמנו של האדם בריקנות ומונעים ממנו את הריכוז והרצף הנצרכים כ"כ לקניין תורה וקדושה.

היסוד השני הוא 'חינם לכל': התורה נגישה לכל אדם, כל החפץ לבא בשערי בית המדרש יכול לבוא, להיכנס וללמוד, להיות חלק מן החבורה. ללא מכסות וללא שיקולים זרים.

והיסוד השלישי הוא 'שלא להטיל מחלוקת בין השבטים'. הכיתתיות, העדתיות, הפלגנות ושנאת החינם - כל אלו מנוגדות בתכלית לאופייה של תורה ולקניינה.

השבוע, בשעה שנקבל שוב את התורה מחדש בחג השבועות, נזכור את הבסיס לקניין התורה: התרחקות מכל ענין חומרי המונע דבקות בתורה, השתדלות להנגיש את התורה לכל המבקש ללומדה, ועל גביהם – יסוד האחדות, "ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד". שבת שלום.