ערב ראש חודש: כל מה שרציתם לדעת, כולל סגולה ייחודית

יום כיפור קטן

רבי משה קורדבירו זצ"ל (הרמ"ק), רבו של האר"י ז"ל, היה מכנה את ערב ראש חודש: "יום כיפור קטן", כיוון שביום זה, היום האחרון של החודש, מכפר בורא עולם ברחמיו על העוונות של כל החודש, כמו שאנו אומרים בתפילת מוסף "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם". על כן כתב המשנה ברורה (סימן זי"ת ס"ק ד): יראה כל אדם לעשות תשובה בערב ראש חודש, ולתקן את אשר עיוות בכל החודש, מאחר שהוא יום אחרון של כל החודש, דוגמת ערב ראש השנה שהוא יום אחרון של כל השנה, ואז בודאי יהיה לו יום ראש חודש זמן כפרה לכל תולדותיו. 

ב"משנה ברורה" (סימן תי"ז ס"ק ד') נאמר: "והכל לפי כוח האדם... אף מי שאינו מתענה, מכל מקום יראה לעשות תשובה ביום זה ולתקן את אשר עיוות בכל החודש..."

בספר "אשכבתיה דרבי", הכולל הספדים והנהגות של הסטייפלר, מובא כי יהודי ששלשת אחיו נפטרו בצעירותם בא לפני הסטייפלר וביקש ברכה. השיב הסטייפלר שיקפיד לומר תפילת יום כיפור קטן בערבי ראש חודש שכן מקובל היה בישיבות שתפילת יום כפור קטן מסוגלת לבטל גזירות. להרחבה על התפילה הסגולית, לחצו כאן.

סליחות ותחנונים

יש נוהגים לומר סליחות ותחנונים בכל ערב ראש חודש קודם תפילת מנחה, מפני שהוא עת וזמן כפרה. וכתב המגן אברהם (סימן תיז ס"ק ג): ונראה לי מנהג טוב לומר סליחות קודם תפילת המנחה, כי מן המנחה ולמעלה חל ראש חודש. 

חשבון נפש

כתב רבנו יונה בספר היראה: יום אחד בחודש [וראוי שיקבע כן בערב ראש חודש] יצמצם במאכלו, ויבכה ויפרט מעשיו ויאמר: אוי לי שעשיתי חטא פלוני, אוי לי כמה חייבתי נפשי למלכו של עולם. וזו היא התשובה המעולה, ויתהה על עוונותיו, ויעזוב חטאיו. ויתפלל בכל יום בלשונו על כל חולי ישראל שיתרפאו, ועל הבריאים שלא יחלו, ושינצלו מכל נזק ומכל רוח רעה ומדקדוקי עניות ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם, ושיתיר כל אסירי עמו וכל חבלי היולדות. ועל חשוכי בנים שיתן להם זרע טוב וכשר, ועל אותם שיש להם בנים שיהיו ביראת ה'. ושישמור הקב"ה שארית תורתו, וינקום נקמת עם ישראל במהרה בימינו. ושישובו כל ישראל בתשובה שלימה.

ואומר הזוהר הקדוש (פרשת בא מא ע"א): על האדם לספר ולפרט לה' כל חטאיו שעשה, כיון שהמקטרג עומד תדיר לפני ה', כדי לתבוע את בני האדם לדין. וכיון שהקדים ופרט חטאיו, לא נשאר פתחון פה למקטרג, ולא יכול לתבוע עליו דין, ופורשׁ ממנו מכל וכל. ואם שב בתשובה, טוב. ואם לא, המקטרג בא ואומר: "פלוני שבא לפניך והתוודה על עוונו, בועט באדונו וכך וכך עוונותיו". ויזהר בזה, כדי שימצֵא עבד נאמן לפני ה'. 

קריאת תהילים

מנהג טוב ויפה לקרוא את כל ספר התהילים בכל ערב ראש חודש, שהוא דבר המעורר לתשובה. אולם העוסקים בתורה, ישקדו על לימודם יותר ויותר, שאין לך מעלה גדולה יותר מאדם העוסק בתורה ממש. ואם בכל זאת מעוניינים דוקא בקריאת ספר התהילים, יחלקוהו בין כמה אנשים, כגון לעשרה אנשים שיקראו כל אחד 15 פרקים בזמנם הפנוי, כך שלא יגרם להם ביטול תורה חס ושלום. ומכל מקום, אף אדם שעוסק בתורה, ומרגיש עתה שקריאת התהילים מעוררת את לבו לתשובה, בודאי שרשאי לקרוא ולהתחזק בתשובה וביראת שמים טהורה, ואין בזה שום ביטול תורה חס ושלום.

תענית

יש חסידים המתענים בערב ראש חודש. וכשחל ערב ראש חודש ביום שישי או ביום שבת, יקדימו את התענית ליום חמישי. (עטרת פז לא)

העוסקים בתורה או מלמדי תינוקות, לא יתענו כלל, כיון שממעטים במלאכת שמים, שמפאת התענית יחלשו ולא יוכלו לעסוק בתורה או ללמד כהוגן. וכן שכיר לא יתענה, שממעט במלאכת בעל הבית. אבל עובד עצמאי, רשאי להתענות, ובלבד שהוא בכוחותיו ואין זה מתישו. (רנד. ילקו"י שבת ה רנג, רנו)

כתב הגאון יעב"ץ: נהגו רבים להתענות בערב ראש חודש, וטוב הדבר ביחוד להזהיר את העם המתלכלכים כל היום בעוונות במשאם ובמתנם וכיוצא, כדי לשוטפם מטינופם, ולהיות להם לזיכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם וגופם. (עטרת פז לא)

פתיחת הצום - המתענים בערב ראש חודש, ישימו לב לסעוד כבר בתחילת הלילה, כדי שלא ישהו בראש חודש כשהם מעונים. כן כתב הרמ"ע מפאנו, שימהרו בסעודת הלילה שלא ליכנס בה כשהוא מעונה (מגן אברהם סימן תיז ס"ק ג). וכיוצא בזה, כשחל צום עשרה בטבת ביום שישי, ימהרו לקדש ולסעוד מיד בצאת הכוכבים, כדי שלא ישהו בשבת כשהם מעונים. ("ארבע תעניות בהלכה ובאגדה")

תשובה ומעשים טובים

יש לדעת שהתענית איננה עיקר, וכבר אמרו חז"ל (מסכת תענית טו ע"א): "לא שק ולא תענית גורמים לבטל את הגזרות הקשות, אלא תשובה ומעשים טובים, שכן מצינו באנשי נינוה, שלא נאמר: "וירא אלהים את שקם ואת תעניתם", אלא: "וירא אלהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה". וכתב מרן החיד"א: דבר גדול הוא להתענות בערב ראש חודש, אך עיקר התענית הוא לפשפש ולחקור מה שחטא במשך כל החודש ולחזור בתשובה, כי התענית היא להכניע גופו לשוב. ואם יעשה תענית לבד בלי משים אשר חטא, כמעט לא עשה כלום. ע"כ. על כן, הנכון לעורר את הציבור בדברי כיבושים ולעורר ליבם לתשובה. וישתדל כל אדם לישב עם בני ביתו ולעשות בדק בית, ולחפש אם ישנם מעשים אשר לא יעשו, כלשון הרע, רכילות, חוסר צניעות וכיוצא. ולמשמש במעשים הטובים היאך ניתן לשפרם עוד, כתפילה בכוונה, אמירת הברכות מילה במילה, חיזוק בלימוד הלכה [כהלכות שבת, כשרות, כיבוד אב ואם ועוד], וכיוצא בזה. (עיין מסילת ישרים פרק ג. עטרת פז לב)

קברות צדיקים

יש נוהגים לעלות בערב ראש חודש לקברות הצדיקים, ולהתפלל שם לפני השם יתברך על כל צרה שלא תבוא, כדי שנשמות הצדיקים יבקשו רחמים עלינו לפני כסא כבודו יתברך, ובפרט כשמתפללים שם בתשובה ובלב נשבר ונדכה.

בזוהר הקדוש מבואר שיש ענין בעליה לקברי הצדיקים. וכן אמרו חז"ל (מסכת סוטה לד ע"א): כלב בן יפונה הלך והשתטח על קברי אבותינו הקדושים בחברון, ואמר: "אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים". ומטעם זה התירו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, להשתטח על קברי הצדיקים, כל שדעתו לחזור לארץ ישראל, ולא להשתקע שם. כיון שיש בזה ענין של מצוה שיתפללו עלינו. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן לה וסימן נז. וכמבואר בחוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה", בענין מצות ישוב ארץ ישראל.)

העוסקים בתורה, לא נכון שיעלו לקברי הצדיקים בכל ערב ראש חודש, מפני ביטול תורה, שהרי שקולה מצות תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן, ואין לך מידה טובה מעסק התורה (אבות פ"ה מכ"ב). והגאון המקובל האלהי רבנו מרדכי שרעבי זיע"א, כאשר היה שומע על בחורים העוסקים כל היום בתורה, שרוצים לנסוע לקברי צדיקים, היה אומר להם: "אתם מחפשים לטייל? תשבו ותעסקו בתורה, התורה היא למעלה מכל!" ומכל מקום, בחורים שמרגישים שיש להם צורך בזה, רשאים ללכת, אך ישתדלו שנסיעתם תלווה בדברי חכמה ויראת שמים, ולא בדברים בטלים חס ושלום. וברוך ה', היום מצוי מכשיר "נגן", שיכול לשמוע ממנו שיעורי תורה בהליכתו ובנסיעתו, ומקיים בזה מצות תלמוד תורה. ואשרי הזוכה ומזכה לאחרים, אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא. (ה רנז)

התרת נדרים וקללות

מנהג טוב לעשות התרת נדרים וקללות בכל ערב ראש חודש. (כף החיים, רבי חיים פלאג'י. ה רנח)

תחנון

אין אומרים תחנון במנחה של ערב ראש חודש, כדין כל יום שאין אומרים בו וידוי, שגם בתפילת מנחה שלפניו, אין אומרים בו וידוי. והוא הדין כשחל ראש חודש במוצאי שבת, אין אומרים "צדקתך" בתפילת מנחה של שבת שלפניו. (סימן קלא ס"ו)

הרב יצחק פנגר בשיחה שאסור להחמיץ - ההזדמנות הטמונה בכל ראש חודש. צפו:

להלכות ראש חודש, לחצו כאן.