ראש חודש: תפילות והנהגות בבית הכנסת

בית הכנסת

נכון להרבות האורה בבית הכנסת בליל ראש חודש לכבודו של היום, כשם שמרבים באורה לכבוד שבת ויום טוב. (הגר"א, שערי רחמים ועוד. לקוטי מהרי"ח סדר ראש חודש)

תפלת ערבית - "ברכי נפשי"

יש נוהגים לומר קודם תפילת ערבית מזמור (תהלים קד): "ברכי נפשי את ה'", משום שנרמז בו ראש חודש, שנאמר: "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים", שעל ידי הירח נקבעים חגי ומועדי ישראל וראשי החודשים. וכן אמרו במדרש (ילקוט שמעוני תהילים תתסב): "אמר רבי יוחנן, לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, שנאמר "יהי מאורות", [מאֹרֹת כתוב בלי ו', ומשמע לשון יחיד]. אם כן למה נבראת הלבנה? לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים, שנאמר: עשה ירח למועדים". ע"כ. ויש יסוד וסמך בזוהר הקדוש על אמירת מזמור "ברכי נפשי" בראש חודש, כמבואר להלן. (רנח)

הנוהגים לומר מזמור "ברכי נפשי את ה'" קודם תפילת ערבית, טוב שיאמרוהו ב"בין השמשות" קודם כניסת הלילה, כיון שאין לקרוא לכתחילה מקרא בלילה. ["בין השמשות" - הוא הזמן שמהשקיעה ועד צאת הכוכבים, ולא ברור אם הוא עדיין יום או שכבר התחיל הלילה. ונקרא "בין השמשות" על שם שהוא בין שתי "שמשות", כלומר בין שקיעת גוף השמש לבין העלם אור השמש, ונמשך זמנו כרבע שעה.]

כשחל ראש חודש במוצאי שבת, רשאים לאומרו לכתחילה גם לאחר צאת הכוכבים, כמו שאומרים שאר מזמורים "לדוד ברוך ה' צורי" ועוד, כיון שהארת שבת קיימת וממשיכה עד חצות הלילה (עיין שו"ת יביע אומר חלק ו סימן ל). והעיד רבי חיים ויטאל על רבו האר"י ז"ל שנהג לומר פסוקי ברכה "ויתן לך וכו'" במוצאי שבת לסימן טוב. ואף על פי שבשאר לילות אין לקרוא מקרא על פי הסוד, מכל מקום כל זמן שלא סעד סעודה רביעית, אין בזה חשש, כי הארת שבת נמשכת. (חזו"ע שבת ב תו)

"יעלה ויבוא" - מזכירים יעלה ויבוא בתפילת העמידה. ופרטי ודיני השוכח "יעלה ויבוא" בתפילות ראש חודש, יתבארו להלן.

תפילת שחרית

זמן התפילה - בבתי כנסת שהציבור ממהרים לצאת לעבודתם מיד לאחר תפילת שחרית, הנכון שבראש חודש יקדימו את זמן התפילה, כדי שיתפללו בנחת ויאמרו את ההלל בנעימה ויודו לה' כנאה וכיאה, ולא בלחץ, בהלה ופזיזות. וכמבואר להלן בדיני קריאת ההלל.

קריאת שמע ותפילה - כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל: "בדוק ומנוסה, אם יתפלל אדם שחרית וקריאת שמע בכוונה, בו ביום יזכה לדבר מצוה ויצליח בעסקיו. ואף אם לשעה יחשוב שאינו, בסופו ימצא שכן הוא. ואין צריך לומר שיצליח בו ביום בתורה, ומצוה גוררת מצוה" (פסקי תשובות א תשנה). וכל שכן שיש להשתדל לכוון כן ביום ראש חודש, שהוא סימן טוב לכל החודש כולו.

שיר של יום - כשאומר שיר של יום בתפילת שחרית, יאמר: "היום יום פלוני בשבת קודש" ללא התיבות: "השיר שהיו הלוים אומרים על הדוכן", מאחר ולא היו אומרים בבית המקדש שיר זה בראש חודש. (ע' רלג)

תפילת מוסף

טעם חליצת התפילין - חולצים את התפילין קודם תפילת מוסף, מכיון שתיכף בחזרת השליח ציבור, נאמר קדושת "כתר יתנו לך ...", ולא נכון שבאותה שעה מונח גם על ראשנו כתר של תפילין. וכיון שבחזרת התפילה לא ראוי שיהיו התפילין מונחים עלינו, גם בתפילת הלחש אין מניחים אותם (שו"ע ובית יוסף סימן כה סי"ג. שא). ובזוהר הקדוש החמיר מאוד שלא להתפלל תפילת מוסף עם תפילין. (שב)

זמן חליצת התפילין - יש נוהגים לחלוץ את התפילין אחר חצי הקדיש שלפני מוסף. ויש נוהגים לחלוץ קודם הקדיש, כדי שלא יהיה נמהר ונחפז לחלצן ולא יכוון יפה במוסף. וגם כדי שלא יפסיק בין הקדיש לעמידה. וכן היה מנהג מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף הכ"מ. ובפרט שיש אומרים שעיקר ההקפדה על פי הסוד, שלא לחלוץ לפני קדיש תתקבל. (שא)

שכח לחלוץ - אם שכח לחלוץ את התפילין ונזכר כשהוא באמצע העמידה, יחלוץ אותם מיד, כיון שהזוהר הקדוש מחמיר מאוד שלא להתפלל מוסף עם התפילין. ועל כל פנים אם טעה והתפלל עם התפילין, יצא ידי חובת מוסף. (שב)

מי שהיה לבוש תפילין, ופתאום שמע ממנין אחר שהגיעו לקדושה של מוסף "כתר יתנו לך", ואין לו שהות לחולצן, יזיז את התפילין של ראש מעט ממקומן, ויענה. (שג)

רבנו תם - המניחים תפילין של רבנו תם, טוב שיזדרזו להניחן, כדי שיספיקו לקרוא עימהן קריאת שמע ולחלצן לפני מוסף. ואולם שליח ציבור שקשה שיפסיק בתפילתו להניח רבנו תם, מפני טורח הציבור שימתינו לו, יניחן לאחר תפילת מוסף. וכן מי שלא הספיק להניחן קודם מוסף, יניחן לאחר מוסף. (שב)

הנחת תפילין במשך היום - הרגיל ללמוד במשך היום עם תפילין, רשאי להניחן לאחר מוסף וללמוד בהן תורה. (הרמ"ע מפאנו, החיד"א, פרי חדש, לקט הקמח ושכן דעת רבים וגדולים. שג)

הנוהגים להניח תפילין בכל יום במנחה, גם בראש חודש יניחו. (ה"ב ב עו)

"ולכפרת פשע" - כשאומרים בתפילת מוסף "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה וכו'", אזי בשנה מעוברת, מראש חודש חשון עד ראש חודש אדר ב' בלבד, מוסיפים: "ולכפרת פשע". (כף החיים פלאג'י, אדני פז, הגר"מ פיינשטיין ועוד. שו)

חתימת הברכה - "ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים". ואם טעה וחתם "מקדש ישראל והזמנים", לא יצא וצריך לחזור. (עיין סימן תפז ס"א. החיד"א, הגר"ח פלאג'י, מטה אפרים, שבט הקהתי, הליכות שלמה אוירבך. שיד)

בסיום חזרת הש"צ, אומר הש"צ קדיש תתקבל, ואומרים מזמור "ברכי נפשי את ה'", יהא שלמא, קוה אל ה', וגומרים את התפילה כבכל יום. (שה)

נשים - רשאיות להתפלל מוסף בראשי חודשים. והוא הדין בשבתות וימים טובים. שגם להן יש כפרה על ידי קרבנות אלו. (חזו"ע שבת ב רד)

מוסף של שבת וראש חודש - תזכורת לקהל

מאחר ורבו פרטי הדינים והדעות במי שטעה בתפילת מוסף של שבת וראש חודש, והתפלל מוסף של שבת, או שטעה והתפלל מוסף של ראש חודש של חול. על כן, מן הראוי שיכריז השליח ציבור קודם אמירת הקדיש שלפני מוסף, שיפתחו הציבור את הסידורים במוסף של שבת וראש חודש שאומרים בו "אתה יצרת", ולא יתחיל את הקדיש עד שכולם יפתחו במקום הנכון.

טעה והתפלל מוסף של שבת

ראש חודש שחל בשבת שצריך לומר במוסף "אתה יצרת", וטעה ואמר "תכנת שבת" - אם נזכר קודם שחתם "ברוך אתה ה' מקדש השבת", יחזור לומר "אתה יצרת". ואם אמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויחזור לומר "אתה יצרת". ואם חתם "ברוך אתה ה' מקדש השבת", יחזור לומר "אתה יצרת", עד "זכר למעשה בראשית", [ולא יחתום "ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חודשים"] וימשיך רצה. ואם נזכר בברכת רצה, יוסיף שם: "ונעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם, את מוסף יום ראש החודש הזה נעשה ונקריב לפניך ככתוב בתורתך", וטוב שיוסיף גם את פסוקי ראש חודש שאומרים במוסף, "ובראשי חדשיכם...", יעלה ויבוא, ואתה ברחמיך [ותחזינה עינינו] וכו'. ואם נזכר בסוף ברכת רצה אחר שאמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויאמר "יהי רצון שנעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם..." כנ"ל, יעלה ויבוא, ואתה ברחמיך [ותחזינה עינינו] וכו'. ואם נזכר אחר שחתם "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון", יאמר "יהי רצון שנעשה לפניך את קרבנות חובותינו... ככתוב בתורתך", וימשיך מודים. [עיין בשלחן ערוך (סימן רסח ס"ד): אם התפלל תפילת חול במקום מוסף של שבת, אם אמר "יהי רצון שנעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם", יצא, אף שלא קבע ברכה לשבת. כי העיקר במוסף להזכיר הקרבנות. והיינו להזכירם במקומם ברצה, שזה מענין עבודת בית המקדש. (חיי אדם כח ד)] ואם נזכר אחר שהתחיל מודים, חוזר ל"אתה יצרת", וממשיך משם והלאה על הסדר. ואם נזכר אחר שסיים את התפילה, חוזר לתחילת התפילה. (עיין עמוד שיג, שטו. חזו"ע שבת א שנג. אשי ישראל עמוד תס. תהלה לדוד רסח ו. לקוטי מהרי"ח)

טעה והתפלל מוסף של חול

ראש חודש שחל בשבת שצריך לומר במוסף "אתה יצרת", וטעה ואמר "ראשי חודשים לעמך נתת" - אם נזכר קודם שחתם "ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חודשים", יחזור לומר "אתה יצרת". ואם אמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויחזור לומר "אתה יצרת". ואם חתם "ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חודשים", יחזור לומר "אתה יצרת", עד "וביום השבת שני כבשים ... ונסכה", [ולא יחתום "ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חודשים".] וימשיך רצה. ואם נזכר בברכת רצה, יוסיף שם: "ונעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם, את מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב לפניך ככתוב בתורתך", וטוב שיוסיף גם את פסוקי השבת שאומרים במוסף "וביום השבת שני כבשים...". וימשיך ואתה ברחמיך [ותחזינה עינינו] וכו'. ואם נזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויאמר "יהי רצון שנעשה לפניך את קרבנות חובותינו..." וכנ"ל. ואם נזכר בסוף ברכת רצה אחר שחתם "המחזיר שכינתו לציון", יאמר "יהי רצון שנעשה לפניך את קרבנות חובותינו... בתורתך". וימשיך מודים. ואם נזכר אחר שהתחיל מודים, חוזר ל"אתה יצרת". ואם נזכר אחר שסיים את התפילה, חוזר להתפלל מוסף של שבת וראש חודש "אתה יצרת". (עיין עמ' שיג. שבת א שנו. אשי ישראל עמוד תס. וכתב המחזיק ברכה (רסח ססק"ה) בשם הכנסת הגדולה, אליה רבה וחק יעקב, שאם לא הזכיר שבת בחתימה, אך הזכיר באמצע הברכה, יצא.)

טעה פעמיים במוסף של שבת וראש חודש

ראש חודש שחל בשבת, וטעה והתפלל מוסף של שבת "תכנת שבת", וסיים התפילה, וטעה שוב והתפלל מוסף של ראש חודש של חול "ראשי חודשים לעמך נתת", צריך לחזור פעם שלישית ולהתפלל מוסף של שבת וראש חודש יחד "אתה יצרת". שכך היא תקנת חכמים, שכל שיש שתי קדושות, מזכירים שתיהן יחד באותה תפילה. (שיז)

טעה בחתימה במוסף של שבת וראש חודש

ראש חודש שחל בשבת והתפלל מוסף של שבת וראש חודש "אתה יצרת", אך טעה וחתם "בא"י מקדש השבת", במקום "מקדש השבת וישראל וראשי חודשים", יצא, מאחר והזכיר ראש חודש בתפלתו. (שיד) וכמו כן אם טעה וחתם "מקדש ישראל וראשי חודשים" בלבד, יצא, מאחר והזכיר שבת בתפלתו. והרי זה דומה ליום טוב שחל בשבת, והתפלל "אתה בחרתנו" והזכיר של שבת, אך טעה וחתם "מקדש ישראל והזמנים", במקום "מקדש השבת וישראל והזמנים", שהדין הוא שאינו חוזר, מאחר והזכיר שבת קודם לכן. (עיין חזו"ע פסח רכג)