עמדתי מול גדול הדור, ולפתע חשתי שאיני יכול להתאפק, ופרצתי בבכי

הרב יעקב גלינסקי זצ"ל סיפר כי בהיותו תלמיד בישיבת נובהרדוק, בישר לו הרב אליהו מישקובסקי כי "מחר בשעה 11:00 אכניס אותך לבקר אצל רבי חיים עוזר גרודזינסקי". רבי חיים עוזר היה גדול הדור, רבה של וילנא, ורבים השתוקקו להיכנס על הקודש פנימה, לזכות לחזות בזיו פניו הקדושות.

"הכנתי עצמי בהתרגשות רבה לביקור המיוחל", סיפר הרב גלינסקי. "שיערתי שרבי חיים עוזר יבחן אותי על המסכת אותה למדנו, מסכת יבמות, או יבקש ממני שאחדש לו חידוש באחת הסוגיות.

"על כן לא עצמתי עין כל הלילה אלא ישבתי ושננתי היטב את הגמרא והכנתי חידוש לומר לפני הגאון.

"למחרת הגיע הרגע הנכסף. נכנסתי לביתו של רבי חיים עוזר ונעמדתי בפניו כשכולי רועד מפחד. קיוויתי בסתר לבי שהשאלות שישאל אותי בסוגיות מסכת יבמות לא יהיו קשות מדי.

לתדהמתי, שאל אותי רבי חיים עוזר 3 שאלות: שאלה ראשונה: 'האם אתה מקבל מכתבים מהבית?' עניתי: 'לא, כי יש גבול בינינו, ההורים ברוסיה ואני בליטא'.

שאל אותי שאלה שניה: 'האם יש לך מקום טוב לישון עם שמיכה וכרית?' עניתי בחיוב.

מכאן עבר לשאלה השלישית, עדיין שום שאלה בעניני יבמות: 'האם הנעליים שלך במצב טוב? בבקשה תראה לי אותם'...

ממשיך הרב גלינסקי בסיפור המפעים: "יש לציין כי בדרך כלל אצל הנובהרדוקאים היו הנעליים קרועות מאוד, אבל אצלי היה במצב די תקין. ואז הוציא רבי חיים עוזר מן המגרה סכום ניכר, בערך 50 דולר של היום, הגיש לי ואמר: 'הדלת שלי פתוחה בפניך בכל עת שתרצה לבוא'.

"כאן לא יכולתי עוד להתאפק", מסיים רבי יעקב, "ופרצתי בבכי. היחס החם והאבהי של גדול הדור לנער צעיר בלתי מוכר, הפתיע אותי לחלוטין.

"מעשה זה", הוסיף רבי יעקב, "נתן לי דוגמה ודרך לכל החיים כיצד צריך לחוש את צרכי הזולת ולהאיר לו פנים".