מטלטל את הרחוב החרדי: החזירו את החוב של הנפטר, והחולים הבריאו כליל מהמחלה

זה מספר שבועות שהרחוב החרדי מיטלטל כתוצאה מהסיפור שלפניכם, ולא בכדי: לפני כחודש נפטר בפתאומיות תושב תל ציון, לאחר שסבל בלילה הקודם מכאב בלבו. במהלך הלילה ביקש החולה מבנו שימהר לבית המדרש כדי ללמוד תורה לזכותו, ובכך כיוון למה שכתוב כי 'החש בלבו יעסוק בתורה'. כשחזר הבן מהלימוד - האב היה שרוע על רצפת הבית כשהוא גוסס, ותוך שניות ספורות יצאה נשמתו.

והנה, באותו זמן ממש, טרגדיה נוספת התרחשה, אצל משפחה אחרת ביישוב: התינוקת בת החודשיים שנולדה עם מום בלבה, נפטרה בבית החולים לאחר שניסיונות ההחייאה שלה כשלו. 

איך זה קשור לסיפור הקודם? תיכף תבינו. 

על פי הדיווח של יעקב אבוביץ מ'JDN' - לפני חודשים ספורים לווה הנפטר סכום של 2600 ש"ח, באמצעות שטר חוב שעליו הוחתם אחד מתושבי המקום. תאריך פרעון החוב היגע שלושה ימים לאחר פטירת הלווה, והמלווה שלא ידע על הטרגדיה שאירעה ללווה (היות ושהה בחו"ל) - ניסה להשיג אותו במכשיר הטלפון הנייד שלו. 

מי שענה לשיחת הטלפון מהמלווה הוא בנו הצעיר של הנפטר, שהתנצל ואמר כי לא ניתן לדבר עם אביו. אך כשהמלווה התעקש על השיחה עם האב, הבן הצעיר הפנה אותו לרב ש'הוא כבר יסביר'. 

ישנו איזה 'שטר חוב' שבגללו אין מנוחתו שלימה 

המלווה הבין שאין כל מנוס אלא להתקשר אל הרב, ורק אז הבין כי הכסף שנתן - כבר לא יחזור אליו. אלא שאז, יום אחד בלבד לאחר השיחה עם הרב, אחד מתושבי היישוב חלם חלום. 

בחלומו ראה את הנפטר כשהוא מאושר אך פניו מעט כעוסות. כששאלו לפשר הדבר, השיב הנפטר כי ישנו איזה 'שטר חוב' שבגללו אין מנוחתו שלימה. בבוקר, כשהתעורר האדם הזה משנתו, לא הצליח להירגע מדבר החלום, וסיפר אותו לאחד מידידיו - שהיה, תאמינו או לא - אדם ששמע את דבר החוב יום קודם לכן, מהמלווה בכבודו ובעצמו, שהצר על כך שהכסף כבר לא ישוב אליו. 

זמן רב שוחחו השניים ביניהם, עד שבשלב מסוים הצטרף אדם שלישי אל שיחתם ושמע את פרטי המקרה 'מכלי ראשון'. מאוחר יותר כשהמשיך האדם השלישי לדרכו, פגש בחבר קרוב של הנפטר, ושיתף אותו במה שזה עתה שמע - על דבר החוב שהתגלה בחלום. 

עוד באותו יום הצליח אביה של התינוקת לגייס מחצית מכספי החוב

מי היה אותו חבר שפגש? לא אחר מאשר אביה של התינוקת שנפטרה באותו יום ממש. כששמע אביה של התינוקת על דבר החוב, מיד נגמלה ההחלטה בלבו כי ישלם את החוב שחייב חברו שנפטר, כאות הכרת הטוב. 

שכן לפני שנלקח לבית עולמו הספיק הנפטר לערוך מסע תפילה בקברות צדיקים לרפואת בתו החולה של חברו, שהייתה תינוקת רכה בימים. עוד באותו יום הצליח אביה של התינוקת לגייס מחצית מכספי החוב שהשאיר חברו מאחוריו, וכשחזר הביתה וסיפר לאשתו על הקורות אותו - החליטה אשתו כי ברצונה לסייע בידו והשלימה עבורו את 1,300 השקלים החסרים. 

אז נפגש אביה של התינוקת עם המלווה, החזיר לו את ההלוואה וקרע את שטר החוב לגזרים תוך שהוא מברך את הנפטר שינוח על משכבו בשלום - אבל הסיפור עוד לא נגמר. 

יממה בלבד לאחר פירעון החוב, ביום המחרת קיבלה אישה מן היישוב שהייתה חולה במחלה הנוראית - כי הבדיקה האחרונה שלה נקייה, והגידולים נעלמו כלא היו מגופה. הרופאים הנדהמים לא יכלו להסביר כיצד זה אישה שהמחלה תקפה אותה בצורה הכי קשה בגידולים בעמוד השדרה ועם חשש משמעותי לחייה שהולך וגדל מדי יום - נרפאה בצורה כה דרסטית. 

סימני המחלה נעלמו כלא היו 

לצד תמיהתם הגדולה, לא נותר לרופאים אלא לשחרר את החולה לביתה אך זה עדיין לא סוף פסוק, וישועה נוספת נגרמה באותו היישוב מיד לאחר תשלום החוב: הילד קיבל לאחרונה בשורה כי גם הוא חולה במחלה הנוראית בעמוד השדרה - אך באותו יום חמישי כאמור, גם הוריו קיבלו לידיהם את תוצאות הבדיקה בהשתאות: גופו של הילד התנקה בפתאומיות מכל סימני המחלה שהיו בו. 

על שני המקרים הללו התפללו תושבי תל ציון וקיבלו על עצמם קבלות נפלאות כדי לראות ניסים, והנה פעולה קטנה של תשלום חוב בסכום לא מאוד גדול - קרעה את רוע הגזירה. ועל כך אמר אחד מהתושבים וורט נפלא: "שטר בגימטריה זה 'שדרה' וכהחוב שולם לבעליו, השטר נקרע והמחלה בשדרה נעלמה". למה דווקא שני חולים ולמה זכר ונקבה? את זה תירץ מיודענו כי זוהי הזכות של אשת הילדה שנפטרה, שלא נתנה לבעלה לחתת רגליים עד שיימצא הסכום במלואו אלא הסכימה לתת את שארית הכסף גם מחשבונה היא, כדי שהחוב ייפרע במהירות. 

יהי רצון שדברים אלו יהיו לעילוי נשמת ר' משה יעקב ז"ל ב"ר בנימין שמואל שליט"א - שסיפור זה התפרסם בדיוק בשלושים לפטירתו.