חינוך ילדים
גם ילדים קטנים מחויבים באמונה בה’. כך נחנך אותם
מהו הדבר העיקרי עליו יש לתת דגש בחינוך ילדים? למה צריך לחנך קודם, ולמה אחר כך? ומהי החשיבות של אמירת "אמן"?
- מכון יסודות החינוך
- פורסם כ"ג אלול התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
מחנכים רבים, בין הורים לילדים ובין אנשי מקצוע העוסקים בתורת החינוך, מסתפקים ביניהם: החינוך מה הוא? על מה יש לתת דגש עיקרי, ומה סדר הקדימה בין הנושאים הרבים שבהם יש לחנך את הילד?
תחילת חיובו של קטן – באמונת התורה
כאשר נעיין בחז"ל מה הוא הפסוק הראשון שמצווים חז"ל על האב לחנך את בנו הקטן באמירתו, נמצא בסוכה (דף מ"ב) כי קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה. כששואלת הגמרא מה הכוונה במילה "מלמדו תורה", כשברור שלא ניתן ללמד את התינוק את כל חלקי התורה בגיל כזה, מבארת הגמרא כי הכוונה היא על לימוד הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב".
הדבר מעורר תמיהה לכאורה, על הצורה בה בחרו חז"ל להביע את החובה של האב ללמד את בנו, כשהם קוראים ללימוד של פסוק זה שאין בו כל חובה מעשית, כלימוד "תורה".
מכאן לומדים אנו שני דברים: א) כי החובה הראשונה ללמד בה את הבן, הוא באמונת ה' ואמונת התורה הנתונה ומסורה לנו מדור דור עד משה רבינו, ובקבלה זו כלול גם הבן הקטן המשתייך גם הוא ל"קהילת יעקב" – בהיותו מזרע יעקב שאמונת ה' טבועה בהם מדור דור. ב) כי פסוק זה מכונה "תורה". והסיבה לכך היא מכיוון שבאמונה זו כלולה כל התורה כולה, ולכן קטן שלפי מצבו הנוכחי אינו מסוגל ללמוד יותר מכך, שהרי הבנתו איטית מאוד בהתאם לגילו, נחשב הדבר שלמד "תורה", דהיינו כאילו למד את כל התורה כולה.
ואכן, הגמרא אומרת במקום אחר (בבא בתרא י"ד, א') שפסוק זה נחשב כ"תורה" שלימה, וגם כאשר מעידים על אדם שכתב "תורה", אין מוכרח להיות כי הכוונה היא לספר תורה שלם, ויתכן שכתב רק פסוק זה הכולל במסר שבו את כל מצוות התורה.
מסקנת הדברים היא כי יסוד ובסיס חינוכו של הקטן היא באמונת ה', ותחילת הדיבורים שבהם מתחיל האב לדבר עם בנו, היא באמונת ה' ותורתו. במאמר אחר ביארנו את חשיבות הדיבור בזמני הקטנות, שאז השפעת הדיבור גדולה מאוד, והיא גם הבסיס לכל הקשר בין אדם ובין קונו בשני הגדלות.
גם קטנים מחוייבים באמונת ה'
הצדיק הקדוש בעל החתם סופר זי"ע, מחדש בספרו (דרשות חתם סופר) כי החילוק בין בן אדם בוגר בן י"ג שנים לבין קטן בעניין קיום המצוות וחיובם מהתורה, הוא רק לעניין קיום מצוות מעשיות. לעומת זאת, קיום מצוות שבלב – דהיינו אמונת ה', אהבתו ויראתו, שווים הם אצל קטן כגדול כאחד.
יסוד זה, מובא גם בספרי גאוני ליטא, ובראשם הגאון הקדוש רבי אלחנן ווסרמן הי"ד, והוא מביא ליסוד זה הוכחה מכך שיש ראשונים הסבורים שמצוות חינוך מוטלת מדרבנן גם על הקטן עצמו – לקיים את המצוות שהוא חייב בהם לפי שכלו.
ההוכחה פשוטה: הבסיס לקיים את דברי חז"ל לקוחה מהפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל אם נאמר כי הקטן פטור ממצוות, אם כן פטור הוא גם כן ממצוות "לא תסור", מצווה שהיא הבסיס לקיום כל מצוות דרבנן, ואם כן מהיכן נובע חיובו של הקטן לקיים מצוות דרבנן?
מכאן מסיק הגאון הקדוש שנהרג על קידוש ה', כי שגם קטן מחויב להאמין בה' ותורתו ולקיים את רצונו, ומכיון שבתורה נתבאר כי דברי חז"ל אמת הן וחובה להאמין בהם, ממילא מחויב גם הקטן לקיים את המצוות המוטלות עליו כחלק ממצוות חינוך.
החינוך לברכות הנהנין
מסיבה זאת מוצאים אנו בדברי הזוהר הקדוש, שמתאר את החינוך לברך ברכות הנהנין, כבסיס לחינוך הכללי, ומקדים את הפרט – החינוך לברך את ה', לכלל – חינוכו של הבן במצוות התורה.
"וברכה לראש משביר, לההוא בר נש דיחנך בריה לברכא לקודשא בריך הוא, ולחנכא ליה בפקודי אורייתא (תרגום: וברכה לראש משביר – לאדם שמחנך את בנו לברך את הקדוש ברוך הוא, ומחנכו במצוות התורה)".
האדמו"ר רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק זצ"ל (נפטר בשנת תשנ"ח), ביאר בספרו "להבת דוד" את העניין בכך שמכיוון שבברכות הנהנין האדם ממליך את בוראו על כל הבריאה ומכיר בכך שהוא בורא ויוצר הכל, נמצא שבחינוך לברכות הנהנין טמונה ההוראה המעשית הראשונה שבה האב מחדיר את אמונת ה' בלב בנו.
זו גם הסיבה למנהג שנהגו ישראל, שתחילת חינוכם של הילדים הוא בהבאתם לבית הכנסת כדי שיענו אמן עם הציבור, כמובא בגמרא (סנהדרין ק"י, ב'): אתמר קטן מאימתי בא לעולם הבא ... תנא משום רבי מאיר משעה שיאמר אמן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן.
משמעותה של המילה "אמן" היא מלשון "אמונה". וכבר נתבאר לעיל שבאמונת ה' קטנים וגדולים שווים הן. כשמחנכים את הילד לענות אמן על כל ברכה וברכה, הן ברכה ששומע בביתו והן ברכה ששומע בבית הכנסת, מחנכים אותו בכך לאמונת ה', אהבתו ויראתו. שכן המילה אמן הנענית על ברכות התפילה, משמעותה מלבד אמונה, גם תפילה וציפייה שיתגשמו הדברים לעיננו. זאת הסיבה שלמרות שלקטן אין חובת קיום מצוות, הוא זוכה לעולם הבא שהינו שכר רוחני נצחי – על ענית אמן, שהוא ביטוי לאמונת ה' שבה נצטוו גם ילדים קטנים בגיל רך.
הרב יהודה וינגרטן הוא יו"ר מכון יסוד החסידות וארגון "יסודות החינוך". הרשמה למאמרים בתחומים שונים Y3268992@gmail.com
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>