הצילו! אני לא משתלטת וצריכה עזרה!

אספר לכן מקרה שסיפרה לי אחת האימהות שהגיעה אלי לטיפול. לכאורה, סיפור של שגרה שקורה בכל בית, בכל יום.

חנה (שם בדוי) היא אמא ל-4 ילדים: הבכור בן 6, השנייה בת 4, השלישית בת 2.5 והקטן בן שנה.

כל אמא שב"ה יש ילדים בביתה יודעת כמה עומס, עבודות בית ומטלות נדרש לבצע ע"מ שהבית יתפקד כראוי. כביסות, גיהוץ, כלים, ארוחות, מקלחות, ניקיון הבית וכו'.

חנה ב"ה אישה עובדת. היא יוצאת בכל בוקר לעבודה בשעה 7:30, וזאת לאחר שהספיקה להכין כריכים לילדיה, להלביש את הקטנטנים ולשלוח אותם לגנים.

גם בעלה נרתם למשימה. בכל בוקר הם מתמרנים ביחד, והיא מספיקה להגיע למקום עבודתה בזמן.

בצהריים חנה מגיעה הביתה בשעה 14:30. הבן הבכור כבר נמצא בבית ואכל ארוחת צהריים שאביו הגיש לו. היא אוכלת ארוחת צהריים, לא כ"כ מספיקה לנוח כי עוד מעט היא צריכה לצאת להביא את הקטנטנים מהגן.

בינתיים בעלה כבר יוצא לכולל והיא נשארת עם חצי מהחבורה.

חיה בת ה-4 משחקת בחדרה, וחנה כבר מתחילה לפזר הוראות ולהתחיל את שגרת אחר הצהריים. היא מבקשת ממוישי, בנה הבכור, לפנות את הכלים מהשולחן במטבח ולטאטא.

השעה 15:45, וחנה כבר ניגשת לדלת להביא את שירה בת ה-2.5 ואת יונתן בן השנה מהמעון ברחוב הסמוך.

מוישי מצטרף למשחק עם חיה. חנה כבר מספיקה לחזור מהמעון ומיד מכניסה את יונתן למקלחת, כי הוא הגיע מלוכלך מאד... היא מבקשת ממוישי להביא לה בגדים לקטן. מוישי עוצר, קם ומיד עוזר לאמא.

הם משחקים ביחד בערך כשעה. בינתיים חנה מדיחה את הכלים של ארוחת הצהריים, ותוך כדי כך מפעילה מכונה ותולה את המכונה שהספיקה להכניס בבוקר – וכבר זמן המקלחות וארוחת הערב מגיע. היא מבקשת מחיה וממוישי לאסוף את המשחקים (שגם הקטנים פיזרו), ומבקשת ממוישי להיכנס ראשון להתקלח.

מוישי מבקש לשחק עוד, כי הוא לא הספיק לשחק הרבה והוא רוצה להיכנס שני, אך חנה מסבירה שכבר מאוחר והיא צריכה את עזרתו בהכנת ארוחת הערב, כי היא צריכה לקלח את שני הילדים האחרים. מוישי נכנס למקלחת. הוא יוצא והוא כבר יודע אלו ירקות להוציא מהמקרר. רוחץ אותם ומניח על הכיור שאמא תחתוך, מוציא גבינה וביצים.

ואז חנה צועקת מהמקלחת למוישי, שירוץ לקנות חלב מהמכולת, ומוישי יוצא מיד.

בינתיים הילדים מתאספים לארוחה, ואמא מבקשת ממוישי לטפל ביונתן ולהרגיע אותו עד שהיא תכין חביתה...

הארוחה מוכנה. הם אוכלים ונהנים מסיפור שאמא מספרת להם. אמא ניגשת להשכיב את הקטנטנים ומבקשת ממוישי לסדר את המטבח.

מוישי מסיים, מצחצח את שיניו וניגש למיטה לשינה.

לאחר שכל הילדים במיטות, חנה נושמת לרווחה, מכינה לעצמה כוס קפה וממשיכה בכביסות, בהכנת ארוחת צהרים למחר וכו'.

זהו פחות או יותר יום שיגרתי בכל בית כמו הבית של חנה.

מה גרם לחנה להגיע לייעוץ? כיצד התעוררה שיש מצוקה? ומהי המצוקה שחנה התעוררה אליה?

יום אחד אחר הצהרים, כשכל הילדים בבית משחקים והיא מתמרנת בין מטלות הבית לשהות עם הילדים, היא שומעת את מוישי שלה אומר לאחותו:

"חיה, את רוצה לקנות ממני את הבכורה?".

וחיה ענתה: "למה? זה לא כיף לך להיות בכור?".

ומוישי ענה: "לא, כי קשה לי כל הזמן לעשות כל כך הרבה דברים בבית ולעזור הרבה לאמא".

חנה שמעה את זה וכמעט התעלפה!

"יכול להיות שאולי אני מעמיסה יותר מידי על מוישי הקטן? באמת הרבה פעמים חשבתי לעצמי 'כיצד הייתי מסתדרת בלעדיו?'. אבל רגע, אז מה, הוא לא צריך לעזור בבית בכלל?".

ואז היא התמלאה בבלבול וברגשות אשמה. האם זה יותר מדי? האם בכלל? כמה?

ואז הגיעה לייעוץ ע"מ לקבל עזרה והכוונה.

האם ילדים צריכים לעזור בבית? אם כן, כמה? האם זה תלוי בגיל הילד? האם התפקידים צריכים להיות קבועים?

אמא יקרה!

טוב וצריך וחשוב מאד שהילדים יעזרו בבית.

העזרה בבית חשובה ביותר להרגשת שייכות של הילד למשפחה. ילד שעוזר בבית מרגיש חלק, מרגיש שייך, מרגיש חיבור, וזה חשוב מאד!

העזרה בבית מרגילה ילד למשמעת עצמית ולאחריות. "יש לי תפקיד ואני אחראי לבצע אותו".

ילדים צריכים להתרגל גם לתת, ולא רק לקבל.

למען הסדר הטוב, שבי עם ילדייך (תלוי בגילאים), ותשאלי אותם מה הם אוהבים לעשות. השתדלי לעשות את חלוקת התפקידים באופן שווה, שכל הילדים ירגישו כיף והנאה בתפקיד שהוטל עליהם. מובן שעלייך להתחשב בגיל הילד.

בדוגמא הנ"ל, חנה, מבלי לשים לב, העמיסה תפקידים ואחריויות על מוישי בן ה-6. הוא היה יד ימינה כי היא באמת הייתה זקוקה לעזרה, אך מתוך לחץ ועומס לא שמה לב שמוישי נהיה ה"עוזרת" שלה...

אם יש לך ילדים קטנים והקושי הוא באמת גדול (את גם עובדת בנוסף לכל...), גייסי את בעלך ותראי מה אפשר לעשות. אולי הוא יכול להירתם יותר. אולי יש אפשרות  להקציב סכום מסוים כדי שתוכלי לקחת עוזרת ולהוריד מהראש כמה דברים...

שימי לב!

גיוס הילדים לביצוע מטלות ותפקידים בבית חשוב מאד, ואף חובה! כי את רוצה לחנך את ילדייך לאחריות, למשמעת עצמית, להתחשבות באחר, לכיבוד הורים ולהרגשת שייכות. אך יכול להיגרם נזק אם זה לא ייעשה בצורה נכונה וחכמה.

אז ראשית, התחשבי בגיל ילדייך. חלקי חלוקה הוגנת, התחשבי ברצונות הילדים ובמה שהם אוהבים לעשות. והכי חשוב – תרגישי שלימה ובטוחה בכך.

בהצלחה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il