כתבות מגזין
מצמרר: החולה שזכה לנס בזכות התפילין - במסר נוקב לעם ישראל לכבוד חודש אלול
הסיפור שלפנינו הוא ההוכחה לכך שכל בנאדם שרוצה לעשות תשובה - יכול לזכות בכך, ואין זה משנה כמה כבר חטא, או מאיזה מקום נמוך הוא מגיע. ידו של הקב"ה פשוטה לקבל שבים לא רק באלול, אבל נדמה שסיפור כמו זה של יניב רפאל, שמגיע דווקא בחודש אלול, בכוחו למלא אותנו בטונות של אמונה בהשגחה פרטית, ושמחה על כך שאנחנו העם הנבחר
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ה אלול התשע"ח |עודכן
הסיפור שלפנינו הוא ההוכחה לכך שכל בנאדם שרוצה לעשות תשובה - יכול לזכות בכך, ואין זה משנה כמה כבר חטא, או מאיזה מקום נמוך הוא מגיע. ידו של הקב"ה פשוטה לקבל שבים לא רק באלול, אבל נדמה שסיפור כזה, שמגיע דווקא בחודש אלול, בכוחו למלא אותנו בטונות של אמונה בהשגחה פרטית ושמחה על כך שאנחנו העם הנבחר.
לעתים, המצב הרוחני של אדם מידרדר עד כדי כך שהלב שלו כבר אטום, והוא לא באמת יכול להרגיש עד כמה המצב שלו גרוע ועד כמה הוא זקוק לשינוי דרסטי - אלא שאז, באם הוא זכאי כמובן, מתערבת יד ההשגחה ושולחת אליו ניסיון.
מטרת הניסיון, קשה ככל שיהיה, הוא להעלות ולנוסס את האדם לדרגה הרוחנית שהקב"ה רוצה אותו בה, אלא שלפעמים הניסיון הוא קשה מנשוא - והאדם שמתנסה בו חושב חלילה שלא בצדק שהקב"ה עזבו לצמיתות, ומתרחק עוד יותר.
כשיניב רפאל (לשעבר יריב) החל את המסע שלו אי שם לפני 17 שנה - הוא לא חשב לרגע שהמסע הזה יוביל אותו אל חיק היהדות, ויחולל את הניסים שאליהם נכסף במשך שנים, בזה אחר זה.
בגיל 33, אחרי שנישא והפך לאב לילדה - גילה יניב רפאל כי הוא חולה במחלת טרשת נפוצה שהלכה והידרדרה עם השנים.
יניב רפאל לפני המחלה
על הפעם הראשונה שהניח תפילין: "הרגשתי שאני מכוסה, ושלא יקרה לי כלום"
כל חייו היה יניב רפאל אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ואורח חייו העיד עליו שהוא רחוק שנות אור מכל מה שקשור לתורה ומצוות - אך ככל שהזמן עבר והמחלה התגברה, כך הלכה הנשמה שלו וזעקה בתוכה למשהו אחר. אז, כמובן, הוא עוד לא הבין מה בדיוק חסר לה - וככל שהנשמה זעקה, כך הוא הפך לאדם יותר מריר.
אנשים מיעטו בביקורים אצלו, והנשמה שלו המשיכה לזעוק בתוכה, אך איש לא הבין מה היא רוצה ואיך אפשר לעזור לה - עד לפני כחודשיים וחצי, כשהמצב שלו הסתבך והפך לנואש. "זה היה כל כך גרוע עד שחשבנו שבנקודה הזו הוא מסיים את מסכת חייו", מספרת לנו קרובת משפחה בשם יעל.
"הוא הגיע למצב כל כך קשה עד כדי כך שבשנים האחרונות הוא רק שכב במיטה בלי יכולת לנקוף אצבע, וכמעט לא יצא מהבית. הגוף שלו התנפח והשתתק לגמרי, רק המוח עבד".
ודווקא ברגעים הכי קשים שלו, כשכבר היה נדמה שזה הסוף חלילה - הוא ביקש פתאום להניח תפילין. "ברגע שהרגשתי שהגעתי לשפל המדרגה הכי נמוכה שיש, מישהו למעלה הדליק לי את האור, והתחלתי לראות את הדברים בצורה אחרת", אומר יניב.
לדברי יעל, ברגע שהוא ביקש להניח תפילין, אחותו התגייסה. "למרות שמדובר באחות שאינה דתיה ואינה בקיאה בנושא, כשהיא שמעה את זה היא עשתה מאמצים להשיג לו תפילין. לאחר מכן הם פתחו יחד סרטון ביוטיוב, וראו איך מניחים תפילין שלב אחרי שלב".
איך הרגשת בפעם הראשונה שהנחת תפילין?
"קודם כל הרגשתי קדושה. הרגשתי שאני מכוסה, שלא יקרה לי כלום. לפני כן הרגשתי שאני בלי השגחה ואין מי שישמור עליי. עכשיו, לא חשוב מה יקרה לי או לא יקרה לי - זה בהשגחה".
תוך חודש: היד הנפוחה והכואבת שהניחה תפילין - חזרה לתפקד
ואז זה קרה: ממש בלי שום יכולת להסביר כיצד - המצב של יניב רפאל החל להשתפר, והוא שוחרר לביתו ימים ספורים לאחר הנחת התפילין הראשונה. אלא שזה לא נגמר בזה: עם האוכל בא התיאבון, וכשיניב רפאל החל לבקש עוד ועוד בקשות שקשורות להתחזקות רוחנית, משפחתו החלה לחפש אדם דתי שיוכל לעזור - ועל הרקע הזה נכנסו לתמונה יעל ובעלה.
"כשהגעתי עם בעלי בפעם הראשונה כדי לבקר אותו ולהניח לו תפילין, הוא בקושי דיבר ובקושי שמע - אבל ראינו שהנחת התפילין עושה לו טוב", משחזרת יעל ומוסיפה: "הוא ביקש שנגיע אליו כל יום, ובעלי הסכים, והתחיל לנסוע מדי יום ביומו על ציר בני ברק-תל אביב".
זמן האיכות היומי שלהם יחד הוקדש כמובן לחיזוק והתקדשות, כשתוך כדי כך מגלה יניב רפאל 'כבדרך אגב', את ערוץ הידברות. "מרגע שגילינו לו שיש את ערוץ הידברות, יניב רפאל לא הפסיק לצפות בהרצאות של הרב זמיר כהן והרב אלי עמר ולצטט מהם כל מיני דברים".
בד בבד קיבל על עצמו קבלות נוספות כמו שמירת נגיעה, כשרות ושמירת שבת - וראה זה פלא, תוך חודש בלבד, הנשמה פתאום נרגעה מהסערה הפנימית שעברה עליה, ואדם חדש הלך והחליף את יניב רפאל הקודם שכולם הכירו. ״הייתי כל כך בלתי נסבל, ואפילו האנשים הקרובים אלי וחברים טובים, לא רצו, ובצדק, לראות אותי. כל הזמן התלוננתי על כאבים, כעסתי וחשבתי רק על עצמי. אבל כיום אני רואה את הדברים אחרת, בהסתכלות שונה ובאמונה חזקה.
"תוך חודש התחלתי לראות שיפור מדהים במצבי, והידיים הנפוחות שלא יכולתי להזיז - חזרו לתפקוד לאחר שהנחתי תפילין. היום האמונה החזקה היא זו שנותנת לי את הכוח להתמודד עם המצב שלי, וגם כשכואב לי - אני לא עוזב לרגע את הקב"ה".
איך אתה מתמודד עם הכאב שלך, ומה המסר שלך לעם ישראל כעת, בחודש הרחמים והסליחות?
"כשכואב לי אני מתחיל לשיר 'שיר המעלות' בדמעות, ומרגיש שזה מה שעוזר לי לסלק את הכאב מהר יותר. המסר שלי לעם ישראל הוא שיאמינו בקב"ה ויעשו את רצון השם. שיאמינו כל כך חזק ויראו ניסים ונפלאות כמו שאני ראיתי - שאני מצליח להגיע עם היד לכל מקום, ויש לי שפע של ברכה וגם אשת חיל" (מחייך אל אשתו).
לפני שבוע וחצי עשתה משפחתו מסיבת הודיה על השיפור שהיא רואה מדי יום במצבו, למרות שאומרים שבמחלה הזו אין סיכוי להטבה. "במעמד הזה גם הוספנו לו את השם רפאל, ובחסדי השם הוא הרגיש מספיק טוב כדי לספר את הסיפור שלו לנוכחים ולהגיד כמה מילות הודיה. היה ממש מרגש", אומרת יעל.
לסיכום, מה היית מאחל לעצמך שיקרה בשנה החדשה?
"קודם כל שתהיה שנה טובה. אומרים שהאדם בראש השנה קובע לעצמו את המזונות, את הבריאות ואת הכל. אני מקווה שבראש השנה אני אוכל להתפלל טוב, והשמיים פתוחים. אני משתדל לקיים קבלות שקיבלתי על עצמי כמו תפילין, שבת, כשרות, ברכות על כל מה שאני אוכל, ועוד הרבה דברים. לקחתי על עצמי כמה שאפשר, ואני מאמין שבסוף אני אוכל לעמוד על הרגליים - בשביל קידוש שם שמיים.
"הכל אני עושה בשביל קידוש שם שמיים, כי בן אדם שקם מכיסא גלגלים אחרי ש-17 שנה - זה רק בזכות הקב"ה, וזה קידוש שם שמיים ענק. אני חושב שאני יכול למלא את 'טדי' בהרצאות, ומקווה שאנשים יבואו לשמוע את הסיפור שלי ולהתחזק. אני אוכיח לכולם שהקב"ה נמצא והוא קובע את החוקים בעולם, והוא יוכיח לכל אומות העולם שעם ישראל, למרות שהוא קטן כל כך - יכול לשנות הכל בעולם בזכות האמונה שלו. בלי האמונה אין לנו שום דבר. עם ישראל שרד את כל המלחמות מול כל האומות, בזכות מה? כל הגיבורים התמוססו והלכו, ועם ישראל נשאר - בזכות מה? רק בזכות האמונה בקב"ה".
אנא התפללו לרפואתו השלימה במהרה של יניב רפאל בן ברכה, בתוך שאר חולי עמו ישראל!