עלון הידברות
"הרבה אנשים עושים כי הם רגילים, ולא באמת מבינים למה. בעלון הידברות מקבלים הסברים"
ראובן שאול לא קורא בעצמו את כל העלון – כי העברית שלו לא טובה מספיק. זה לא מונע ממנו להפיץ 950 עותקים של העלון מידי שבוע, ולשמוע מאשתו מה בדיוק כתוב בו השבוע
- דבי רייכמן
- פורסם ג' תשרי התשע"ט |עודכן
השיחה עם ראובן שאול, אחד מן המפיצים הגדולים ביותר של עלון "עונג שבת", מתנהלת בערבוביא מעניינת של עברית ואנגלית. כבר בתחילת השיחה מסביר לי ראובן כי העברית שלו רעועה במקצת, וכי הוא מעדיף להתבטא באנגלית. למרות זאת, חלק גדול מהשיחה מתנהל בלשון הקודש. אי אפשר לדבר על עלון שבת בשפה אחרת, כנראה.
"בבית המדרש שלנו בנתניה היה איש מבוגר שקרא את העלון בכל שבוע והביא אותו למתפללים. עם הזמן ראיתי שזה עלון מאד מעניין. לפני 3-4 שנים האיש הזה נפטר, ומהר מאד ראיתי שהעלון חסר לאנשים, אנשים ממש רצו את זה. אז חשבתי שאולי אני אוכל להיות זה שמפיץ את העלון. במקביל אלי גם גיס שלי עשה מנוי על העלון, וככה התחלנו".
אכן, זו היתה ההתחלה, אך מאז הפכה ההפצה של העלון למפעל של ממש עבור שאול. כיום הוא מפיץ עלונים בעוד עשרות בתי כנסת, ומזמין לשם כך בכל שבוע מספר עצום של 950 עלונים. "יש לי 'סניפים', ככה אני קורא לזה, בתי כנסיות שאנחנו עוברים בהם ומניחים בהם ערימות של העלונים. יש בבתי הכנסת עוד הרבה עלונים מכל מיני מקומות, אבל העלון של הידברות הוא ללא ספק הכי טוב. אנשים אוהבים אותו יותר מכל עלון אחר, ממש מחפשים אותו ומבקשים אותו".
זו עבודה לא פשוטה, לחלק כל כך הרבה עלונים.
"זו עבודה, אבל זו באמת עבודת קודש. זה כיף וזה טוב". יש אנשים שמגיעים אלי ואומרים – 'באמת? יש עלון של הידברות? לא ידענו עליו'. וכשהם קוראים אותו הם מרגישים ממש חלק מן הארגון".
מה כל כך מיוחד בעלון, לדעתך? למה אנשים אוהבים אותו כל כך?
"העלון הזה נהדר. הוא טוב לקירוב, בעיקר כי יש בו הרבה שאלות או הסברים של דברים שאנשים שהם דתיים או חרדיים מבית לא חושבים עליהם. הכל טבעי וברור – אבל לא תמיד זה באמת ברור. אנשים שמתקרבים שואלים לפעמים שאלות כמו 'מה זה ל"ג בעומר', 'מיהו רבי עקיבא' ודברים דומים אחרים, ולא תמיד יודעים לענות להם. הרבה אנשים עושים כי הם רגילים, ולא באמת מבינים למה הם עושים מה שהם עושים. בעלון מקבלים הסברים על הדברים האלה, וזה נפלא".
ואתה עצמך? גם אתה קורא את העלון?
"העברית שלי לא כל כך טובה. עליתי לארץ מחו"ל בשנת 2002. אז אני יכול להסתדר בעברית, אבל לא מספיק טוב בשביל לקרוא ממש את כל העלון. אשתי ישראלית, והיא קוראת את העלון ומידי פעם מספרת לי דברים שכתובים בו, ולאט לאט אני מבין הכל, ואוהב את זה. במיוחד אני אוהב שרואים בעלון כתבות של רבנים שמגיעים גם אלינו לבית המדרש. זה עוזר עוד יותר להתחבר ולהתקרב".