דברי תורה

יום הדין: מי התעורר, ומי המשיך לישון?

לְשָׁנָה טוֹבָה נִכָּתֵב וְנֵחָתֵם, לְאַלְתַּר, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. אָמֵן. הַיּוֹם - עַל הַשּׁוֹפָר

  • פורסם ג' תשרי התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

בִּתְקוּפוֹת קְדוּמוֹת אָפוּ פַת עַל יְדֵי הַדְבָּקָתָהּ לְדָפְנוֹת הַתַּנּוּר, וּרְדִיָּתָהּ מִן הַתַּנּוּר הָיְתָה אוּמָנוּת.

שָׁנוּ חֲכָמִים הֲלָכָה: מִי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת שָׁכַח כִּכָּר בַּתַּנּוּר בְּעוֹדָהּ הוֹלֶכֶת וְנֶאֱפֵית, וְנִכְנְסָה שַׁבַּת קֹדֶשׁ, מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא מֵהַתַּנּוּר פַּת בְּכַמּוּת שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ לְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הוּא רַשַּׁאי גַּם לוֹמַר לַאֲחֵרִים: בּוֹאוּ וּקְחוּ לָכֶם פַּת בְּכַמּוּת שֶׁתַּסְפִּיק לָכֶם לְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, אַךְ אֶת הַיֶּתֶר אָסוּר לוֹ לִרְדּוֹת, וְתִשָּׂרֵף הַפַּת שֶׁבַּתַּנּוּר; כִּי לֹא הִתִּירוּ לְהוֹצִיאָהּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.

כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹדֶה אֶת הַפַּת אַל יַעֲשֶׂה כֵן בַּדֶּרֶךְ הָרְגִילָה, בְּמִרְדֶּה, אֶלָּא בְסַכִּין.

תְּמֵהָה הַגְּמָרָא: הֲרֵי שָׁנִינוּ בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, עַל הַפָּסוּק הָאוֹסֵר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת : "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה" – יָצְאוּ תְּקִיעַת שׁוֹפָר וּרְדִיַּת הַפַּת שֶׁהֵן אוּמָנוּת וְאֵינָן מְלָאכָה וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן בַּשַּׁבָּת; וְאִם כֵּן, רַשַּׁאי לִרְדּוֹת כְּדַרְכּוֹ?!

מְשִׁיבָה הַגְּמָרָא: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר תּוֹרָה בַּדָּבָר, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּיוֹם חֹל, גָּזְרוּ חֲזַ"ל לְשַׁנּוֹת.

 

מִי הִתְעוֹרֵר וּמִי הִמְשִׁיךְ לִישֹׁן?

הָרה"ק רַבִּי זְאֵב ווֹלְף מִזִּ'יטוֹמִיר, בַּעַל "אוֹר הַמֵּאִיר", זיע"א, אֲשֶׁר הָיָה מִצַּדִּיקֵי תְּנוּעַת הַחֲסִידוּת בַּדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי וּמִגְּדוֹלֵי תַלְמִידֵי הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ, זיע"א, בְּלָמְדוֹ גְּמָרָא זוֹ הָיָה מֵפִיק מִמֶּנָּה מַרְגָּלִיּוֹת :

תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר, כּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם , יֵשׁ בָּהּ רֶמֶז לִבְנֵי הָאָדָם: "עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בוֹרַאֲכֶם - אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק, אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל. הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה".

הוֹאִיל וְאַחַת מִמַּטְּרוֹת הַשּׁוֹפָר הִיא לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, מַדּוּעַ נִקְבְּעָה מַטָּרָה זוֹ עַל יְדֵי תְקִיעָה בְשׁוֹפָר? הַאִם לֹא הָיְתָה מַטָּרָה זוֹ מֻשֶּׂגֶת בְּאֹפֶן טוֹב יוֹתֵר בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת, כְּגוֹן: חָכָם וְצַדִּיק יַעֲמֹד בְּכָל עִיר וּבְכָל קְהִלָּה וִיעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה בְּקוֹל חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ?! הַאִם קוֹל הַשּׁוֹפָר טוֹב מִמֶּנּוּ?

הִסְבִּיר רַבִּי זְאֵב ווֹלְף: מַעֲשֶׂה בַעֲיָרָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה וְשׁוֹמֵר הֻצַּב עַל הַחוֹמָה כְּדֵי לְשָׁמְרָהּ מִן הַמַּזִּיקִים וּמִן הַגַּנָּבִים.

פַּעַם אַחַת הִבְחִין הַשּׁוֹמֵר בִּקְבוּצַת גַּנָּבִים הַמְנַסָּה לַחֲדֹר תַּחַת הַחוֹמָה, וּמִיָּד עָלָה לְרֹאשׁ מִגְדַּל הַשְּׁמִירָה וְהֵחֵל צוֹרֵחַ בְּקוֹל לֹא-לוֹ: גַּנָּבִים! גַּנָּבִים! הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁקָּפְצוּ מִיָּד מִמִּטָּתָם, נְטָלוּ מַקְלוֹת וּכְלֵי נֶשֶׁק מִכָּל הַבָּא לַיָּד, וּטְרוּפֵי שֵׁנָה אָצוּ-רָצוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַגַּנָּבִים בְּמַכּוֹת הֲגוּנוֹת וּלְהַבְרִיחָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהִתְהַפְּכוּ עַל יְצוּעֵיהֶם לְשֵׁמַע הַצְּעָקוֹת וְהִמְשִׁיכוּ לִישֹׁן.

מִי הִתְעוֹרֵר וּמִי הִמְשִׁיךְ לִישֹׁן?

פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. הָעֲשִׁירִים הִתְעוֹרְרוּ חִישׁ מַהֵר, יֵשׁ מַה לִּגְנֹב מֵהֶם, אֲבָל הָעֲנִיִּים… הִמְשִׁיכוּ לִישֹׁן. אַדְּרַבָּה, אוּלַי יִגְנְבוּ מֵהֶם אֶת הַמַּזָּל שֶׁלָּהֶם.

חָלְפָה תְקוּפָה, וּבְלַיְלָה אֶחָד הִבְחִין הַשּׁוֹמֵר בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ הַמִּשְׁתַּלְהֲבוֹת מִמֶּרְכַּז הָעֲיָרָה. אֵשׁ! אֵשׁ! תּוֹךְ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הָיְתָה כָל הָעֲיָרָה כְּמֶרְקָחָה. עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, כֻּלָּם זִנְּקוּ כִתְיָשִׁים כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִן הָעִיר. מָה אֵרַע הַפָּעַם? הָאָזְנַיִם, אוֹתָן אָזְנַיִם, וְהַשֵּׁנָה, אוֹתָהּ שֵׁנָה - אֲבָל הַקְּרִיאָה אֵינָהּ אוֹתָהּ קְרִיאָה. אֵין מִי שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִישֹׁן כַּאֲשֶׁר הַשְּׂרֵפָה מִתְקָרָבֶת.

אִלּוּ הָיוּ מִתְכּוֹנְנִים לְמִשְׁפַּט יוֹם הַדִּין רַק בְּאֶמְצָעוּת חָכָם הַמְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת, כַּאֲשֶׁר הָיָה דוֹרֵשׁ עַל עִנְיְנֵי תְפִלָּה, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁחָשִׁים כִּי אֵין הַדָּבָר נוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם; תְּפִלָּתָם – מִן הַמְשֻׁבָּחוֹת. הָיָה הֶחָכָם מְעוֹרֵר עַל לִמּוּד תּוֹרָה, הָיוּ שֶׁטּוֹפְחִים לְעַצְמָם עַל הַשֶּׁכֶם. הָיָה מְעוֹרֵר עַל עִנְיְנֵי גְמִילוּת חֲסָדִים – הָיוּ כָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מַצִּיעִים לֶחָכָם לִלְמֹד מֵהֶם אֵיךְ לִגְמֹל חֲסָדִים.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא יִתְכּוֹנָנוּ!

לְשֵׁם כָּךְ נוֹעַד קוֹל הַשּׁוֹפָר. לְהַשְׁמִיעַ אַזְעָקָה. וְכָל אָדָם יוֹדֵעַ בְּתוֹכוֹ בַּמֶּה הוּא טָעוּן שִׁפּוּר.

אֶת רַעְיוֹנוֹ הוּא מוֹצֵא בְּדֶרֶךְ הַדְּרוּשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁלָּמַדְנוּ: "תְּקִיעַת שׁוֹפָר וּרְדִיַּת הַפַּת - חָכְמָה וְאֵינָהּ מְלָאכָה". אֵיךְ נִכְרְכוּ בְצַוְתָּא שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם כָּל קֶשֶׁר, תְּקִיעַת שׁוֹפָר וְהוֹצָאַת לֶחֶם מִן הַתַּנּוּר?

לְפִי שֶׁחָכְמַת הָרְדִיָּה הִיא גַם לָדַעַת בְּאֵיזֶה רֶגַע לְהוֹצִיא אֶת הַלֶּחֶם מֵהַתַּנּוּר, מָתַי יֵשׁ לִבְרֹחַ מֵהָאֵשׁ. וְזֶהוּ תַפְקִידוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר – לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם לִבְרֹחַ מֵהָאֵשׁ!

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן

תגיות:ותן חלקנושופר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה