האם נשים צריכות לומר סליחות? האם מותר ללמד זכות על גוי? ומתי אוכלים פת שחרית?

1. כוסמת היא לא מ-5 מיני דגן, אך אפשר להכין ממנה לחם. האם אפשר לברך עליה המוציא?

על לחם שעשוי מכוסמת (לא כוסמין) יש לברך "שהכל נהיה בדברו".

מקורות: ראה שלחן ערוך אורח חיים (סימן ר"ח סעיף ח').

*  *  *

2. האם נשים חייבות לומר סליחות (לפי מנהג האשכנזים)?

נשים – אשכנזיות וספרדיות – אינן חייבות באמירת סליחות. ואם רוצות לומר – הרשות בידן ותבוא עליהן ברכה.

מקורות: וע"ע מה שכתב בזה בשו"ת מקדש ישראל על ימים נוראים (סימן נ"ט).

*  *  *

3. אמי קיבלה מספר לימונים מחברתה. סביר שלא עשו עליהם מעשר. האם מותר לעשר בשבת ולאכול מהם? האם יש כמות מינימלית שלא מחויבת במעשר?

א. אסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת (שלחן ערוך אורח חיים סימן של"ט סעיף ד').

ב. אפילו כמות כל שהיא של פרי חייבת בתרומות ומעשרות.

*  *  *

4. הייתי בטיול, וכל הלילה לא ישנתי. האם בבוקר אני יכולה להתפלל את כל התפילה, או שיש קטעיםשאני לא יכולה להגיד?

אם את נוהגת כמנהגי עדות המזרח, את יכולה לברך את כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידיים ואשר יצר. ואם הלכת להתפנות את יכולה לברך גם אשר יצר (יעוין שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק אורח חיים סימן ו', ושו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן ל"ג).

אם את נוהגת כמנהגי האשכנזים – אין לך לברך "על נטילת ידיים" אלא אם כן הלכת להתפנות (הרמ"א באורח חיים סימן ד' סעיף י"ג, ומשנה ברורה סק"ל), וכן אין לך לברך ברכת "אלוקי נשמה" וברכת "המעביר שינה", אלא ראוי אם אפשר שתבקשי מאישה אחרת שישנה בלילה שתוציא אותך ידי חובת ברכות אלו (יעוין משנה ברורה סימן מ"ו ס"ק כ"ד).

כמו כן אין לך לברך ברכות התורה, אלא ראוי אם אפשר שתבקשי מאישה אחרת שישנה בלילה שתוציא אותך ידי חובת ברכות התורה (יעוין משנה ברורה סימן מ"ז ס"ק כ"ח).

*  *  *

5. האם מותר ללמד זכות על גוי?

אין חיוב ללמד זכות על גוי, שהרי חיוב זה נלמד ממה שכתוב בתורה (ויקרא פרק י"ט פסוק ט"ו) "בצדק תשפט עמיתך", ודרשו חז"ל במסכת שבועות (דף ל' עמוד א') הוי דן את חברך לכף זכות, ע"ש. וודאי שגוי אינו בכלל "עמיתך" (ראה בגמרא בבכורות דף י"ג עמוד א'). ומכל מקום אם רוצה לדונו לכף זכות – הרשות בידו, ויתכן שיש בזה גם מידת חסידות.

*  *  *

6. אני נמצאת בשנת אבל על אבי ז"ל, ויש לי 2 שאלות בנושא:

א. האם ניתן להסתפר בשנת האבל?

ב. הוזמנתי השבוע לברית מילה של משפחה של בעלי. האם אני יכולה ללכת? אני חלילה לא רוצה לעשות משהו שיגרום לאבי צער. נאמר לי שהברית ללא מוזיקה. יחד עם זאת תהיה ארוחה של כולם. אני נוהגת כמו עדות המזרח.

א. לפי מנהג עדות המזרח מותר לאישה להסתפר מיד אחרי השבעה (שלחן ערוך יורה דעה סימן ש"צ סעיף ה').

2. לפי מנהג עדות המזרח מותר לך להשתתף בברית – כולל הסעודה – היות שלא יהיו שם כלי נגינה (יעוין בספר חזון עובדיה על אבלות חלק ב' עמוד שנ"א, ובספר מאור ישראל על הש"ס חלק א' עמודים שכ"ח-שכ"ט).

*  *  *

7. אם יש בעל מקצוע שצריך לבוא להתקין משהו בבית, ובעלי לא בבית וגם לא בעיר, וחוזר בשעות קבועות – האם יש איסור שאהיה לבד עם בעל המקצוע מדין יחוד או לא?

ודאי שמצב כזה שבעל מקצוע מגיע לביתך כשאת נמצאת שם לבדך הוא בכלל איסור יחוד. לכן העצה היא שתתני את המפתח של הבית לאחד השכנים, ותבקשי ממנו שיכנס מידי פעם בהפתעה לביתך מבלי שידפוק מקודם, וצריך שהוא באמת יעשה כן בפועל, ובזה אתם ניצולים מאיסור יחוד.

מקורות: יעוין בשו"ת דובב מישרים חלק א' (סימן ה') ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ו' (סימן מ' פרק כ"ג אות ט') ובשו"ת אבני ישפה חלק ב' (סימן פ"ו-פ"ז ענף ב').

*  *  *

8. האם מותר לענות אמן כשאין לי כיפה על הראש?

מותר לענות אמן גם כשאין לך כיפה על הראש. ומכל מקום, טוב אם אפשר לפחות להניח ידו על ראשו בטרם יענה אמן.

מקורות: שו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן ט"ו סוף אות ז') בשם הכנסת ישראל ששון (סימן י"ז), שאף על פי שכתב מרן שאין לומר אזכרה בגילוי הראש, היינו דווקא בהזכרת ה', אבל לענות אמן יהא שמיה רבה בגילוי הראש מותר, ע"ש.

אולם בגיליונות ומילואים ביביע אומר החדש שם הביא מהג"ר אברהם סבע בספר צרור המור (פרשת נשא) שאשה שענתה אמן בגילוי הראש חטאה, כי אמן בגימטריא הויה אדנות וכו'. ואמנם ביביע אומר שם כתב לחלק בזה בין איש לאישה, אולם הוא עצמו הניח חילוק זה בצריך עיון. וע"ע בספר אשרי האיש חלק אורח חיים חלק א' (פרק א' סעיף ו') שהביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם שמע ברכה קדיש וכדומה, ואין ברשותו כיסוי לראש, יניח ידו על ראשו ויענה. וע"ע בשו"ת ויצבור יוסף חלק א' (סימן י"ז) שהעלה, כי מי שהוא בגילוי הראש כגון שנפלה לו הכיפה ושמע ברכה או קדיש, מותר לו לענות "אמן" וכן "יהא שמיה רבא מברך" בגילוי הראש. אך טוב יותר שישים את ידו על ראשו בשעה שעונה אם יספיק, ע"ש.

ואף על פי שכתב השלחן ערוך אורח חיים (סימן צ"א סעיף ד') שהנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי, מכל מקום כבר הובא במשנה ברורה (סימן ב' ס"ק י"ב) שיש מקילין בזה בשעת הדחק, ע"ש.

*  *  *

9. האם מיניקה יכולה להתפלל בקברות צדיקים?

אין שום מניעה לאישה מיניקה להיכנס לבית העלמין, ולכן את יכולה ללכת להתפלל בקברי צדיקים ללא חשש.

*  *  *

10. מהו הזמן לאכילת פת שחרית?

אפשר לאכול פת שחרית עד ארבע שעות זמניות (כל שעה זמנית = 53 דקות) משעת הקימה. ולתלמיד חכם שעסוק בלימודו – עד שש שעות זמניות משעת הקימה. וכל זה אם לא טעם כלום בבוקר. אולם אם טעם דבר מה, אפשר לאכול פת שחרית גם אח"כ.

מקורות: יעוין בשלחן ערוך אורח חיים (סימן קנ"ז) ובמשנה ברורה שם. אמנם דעת היעב"ץ במור וקציעה שם דיש לחשב בשעות שוות ולא זמניות. ובספר שלחן הטהור סובר שיש לחשב מעלות השחר ובשעות שוות. והכף החיים (סק"ב) הביא בשם המטה יהודה דלעולם חשבינן מעלות השחר ושעות זמניות, ע"ש.