"התחלתי להתעמק ביהדות והתברר לי שזו האמת": איך אתי אנקרי עשתה תשובה?

כשהיתה בת 33, נשואה, עם תשעה אלבומים מצליחים, שינתה הזמרת הישראלית האהובה אתי אנקרי את אורח חייה. איך עשתה זאת? ליקטנו עבורכם ציטוטים נבחרים מראיונות שהעניקה לכלי תקשורת שונים.

תהליך ההתקרבות הראשון שלה החל כאשר היתה נערה צעירה, וחשה פתאום צמא אדיר לרוחניות. "גדלתי בחברה לא דתית", תיארה לאחר שנים. "באתי מבית מסורתי, הייתי קטנה אמנם, אבל החלטתי שאני רוצה להתקרב ליהדות, כי הרגשתי שעבודת ה' זו האמת. רציתי לחזור בתשובה, כי הרגשתי שמה שאני יודעת הוא מאוד שטחי. ומצד שני, לא מצאתי את הדרך לחזור בתשובה בלי לעשות קפיצה גדולה מדי ולמצוא את עצמי במקום לא לי… אני זוכרת לילות ארוכים של התלבטויות וכאב".

למרות הרצון והכיסופים הגדולים בגיל כה צעיר, כשהיא בוחרת לצעוד בעקבות הלב לגמרי לבד – אתי אנקרי התחילה להרגיש שקשה לה. "התלבטתי מאוד אם להיות דתייה או לא. שמרתי שבת עד גיל 15, ורציתי מאוד להעמיק בזה, ולעשות תשובה על המקום שהייתי בו, אבל באיזשהו שלב הרגשתי שזה שונה מאוד מכל הסביבה שחייתי בה, ופחדתי שזה יבודד אותי ממנה. אחרי התלבטויות קשות, החלטתי שאני קטנה מדי בשביל להחליט כזו החלטה, ושאקפיא את השאלה הזו; שאתנהג בחוץ כחילונית ובפנים אשמור על הקשר עם ה'. בפועל, זה כמובן לא הוכיח את עצמו. הדרך השנייה נפתחה לי וכבר התרחקתי מאוד מהיהדות והתמקדתי במוזיקה. למרות שאמונה תמיד הייתה לי, ושזה המשיך להיות חיפוש פנימי שלא נפסק, כבר לא שמרתי שבת ולא אכלתי כשר. זה לימד אותי, שברגע שעוזבים את המצוות - המצוות עוזבות אותך".

שנים אחר כך, ודווקא באחת התקופות שהיו לכאורה אחת המצליחות בחייה – אנקרי החלה להרגיש שוב את הריקנות הפנימית מכרסמת בה. "כשהתחתנתי, הבנתי שאני נמצאת במקום לא טוב. זה קרה בדיוק כשגם מבחינה מוזיקלית קיבלתי את מה שרציתי, כי בדיוק האלבום הראשון שלי הצליח והגעתי למה שרציתי, אבל כשהסתכלתי פנימה - ראיתי שאני לא שמחה, למרות שאני עושה את מה שאני רוצה, שזה טוב וחשוב", אמרה ל'ידיעות אחרונות'.

"הייתי זמרת מפורסמת וידועה", תיארה את אותה תקופה, "אבל הייתי במידה רבה תוצר של תדמיות. הבנתי אז, שזה לא מה שיביא לי את האושר, ושאני צריכה עזרה רוחנית כדי להתקרב למקום אמיתי. בהמשך, כשנולד בני הראשון, עלה בי גם צורך לתת לו משהו אמיתי וזה מה שגרם לי עוד יותר לחפש. מיד כשהבנתי את זה - הגיע אליי הלימוד של ימימה. מאז, זה תהליך שהכל בו מאוד מאוד איטי וארוך, שאני עוברת בפנימיות שלי. התחלתי להתעמק ביהדות והתברר לי שזו האמת", הוסיפה.

​"אני מדברת עם ה' שעה ביום ומגלה דברים חדשים על עצמי"

אנקרי היתה אז בת 33, עם תשעה אלבומים מצליחים ואהובים. מאז היא מנהלת דיאלוג מעמיק עם היהדות. "זה לא עניין של 'הגענו לאמת', פעם אחת וזהו. אדם תמיד צריך להישמר ולהמשיך את העבודה הפנימית שלו, אבל אפשר לומר שזה תהליך שמחבר כל הזמן, כל חלק בחיים לדבר האמיתי, לשורש. החגים עבורי היום למשל, אלה לא רק החגים שקרו שם, רחוק, במהלך ההיסטוריה היהודית. זה כאן, בפנים, וזה קשור להתפתחות האישית שלי. זה טיפול כללי ופרטי, ספר התורה הוא לגמרי ספר טיפולי כזה".

החיפוש הרוחני שלה, שנוצר מעצם היותה אדם מעמיק ומתבונן, הוביל אותה אל מורתה הרוחנית ימימה אביטל, אצלה למדה במסירות במשך שבע שנים. לדבריה, הרגישה שקיבלה ממנה כלים רוחניים מופלאים, שהם גם אלה שבמרוצת הזמן קירבו אותה בחזרה לחיק היהדות, אל השורשים.

"לימודי חשיבה הכרתית נתנו לי כלים להכיר את המתרחש הפנימי ביחס למתרחש החיצוני, וזו דרך לתיקון מידות ולריפוי הלב. בעצם אז התחיל תהליך של תשובה בלי שידעתי", סיפרה אתי לאחר שנים. "תשובה", להגדרתה, "היא לקבל תשובה למקומות פעורים ופתוחים". 

דווקא כשימימה נפטרה, או אולי בגלל, החלה אנקרי לשמור שבת. חשוב להבין כי שמירת שבת אצל אומנים היא משמעותית ביותר, כאשר כל ההופעות של 'שישי בערב' נמחקות מהלו"ז, והאומן מוותר על במות, קהלים והכנסות לא מעטות. בהמשך ההתקרבות, הפסיקה אתי להופיע גם בשבתות וחגים.

בשיחה לערוץ 7 הסבירה את השלבים שעברה בתשובה. "לפני כל שלב כזה יש התמודדות, זה חתיכת עניין. אני מחזיקה בהתבודדות, ברוך ה', ומדברת עם ה' שעה ביום, ובדרך הזאת אני מגלה כל הזמן דברים על עצמי".

אנקרי הוסיפה וסיפרה על השלב בו החליטה לכסות את הראשי. "רציתי מאוד לעשות את הצעד הזה, אבל חששתי לחבוש מטפחת ולעלות לבמה. חברתי הטובה היא שאמרה לי: 'מה העניין? תשימי מטפחת ותעלי על הבמה', וכך היה".

אתי המשיכה לעבוד את ה', ולהגדרתה "עבודת ה' היא משהו תמידי, יומיומי, התובע מהאדם לבדוק איפה הוא נמצא והאם מה שהוא עושה הוא נכון או לא. הקדוש ברוך-הוא נתן לי דרך שבה אני פוסעת בתהליך איטי, שעדיין נמשך", אמרה בראיון נוסף. "אני לא רואה את עצמי כאדם שעשה תשובה. אני עדיין צריכה לעשות תשובה, ואני אומרת את זה באמת".

​"רגע חזק מאוד, שבו התשובה פשוט הגיעה אליי מבפנים"

היא כיסתה את הראש, שמרה שבת, ועדיין הופיעה בפני גברים ונשים. עד שבאמצע הופעה שלה, הגיעה למסקנה שזהו. מהיום והלאה היא לא מופיעה יותר בפני גברים, ויהי מה. על הרגע המכונן ההוא היא מתבטאת ואומרת כי זה היה זה "רגע חזק מאוד, שבו התשובה פשוט הגיעה אליי מבפנים".

בראיון ל- ynet גוללה אתי את הקשיים שבהתמודדות עם ההחלטה הרת הגורל הזו, שהייתה כרוכה בהפסד כלכלי בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. "זה נכון שיש פה גם מחיר כלכלי", היא אומרת בטון שופע ביטחון וללא שמץ היסוס. "אבל ככה זה כשהולכים עם אמונה. כשבנאדם מחליט להתחתן אז הוא צריך לוותר על כל האפשרויות הנוספות, אז גם כאן יש פגיעה מסוימת – אבל כשמאמינים בדרך הנכונה, יודעים שלא תמיד היא משתלמת מבחינה גשמית בצורה מיידית".

אחד מאלבומיה של אנקרי מבוסס על שיריו של גדול השירה היהודית בימי הביניים, רבי יהודה הלוי. האלבום זכה לאהדה רבה, והוכתר ל"אלבום פלטינה". "משהו בשירים של רבי יהודה הלוי דיבר אלי ולא מיד הבנתי מה", אמרה אנקרי ל-ynet. "במשך כשנה התקרבתי אל הכתובים ולאט-לאט, אחרי שעות של קריאה ושירה של המילים, התחילו המסכים לנשור ומאוד שמחתי על הבחירה. הרגשתי כאילו רבי יהודה הלוי בכבודו ובעצמו נותן לי שיעור בהתקרבות פנימית. הוא מדבר על עם ישראל שעומד מול בוראו וכל שורה שמתפתחת בשיר חושפת את הרעד האישי שלו מול הכול יכול".

אפרת שטרן בשיחה אישית עם אתי אנקרי. צפו:

בראיון לערוץ 7, התייחסה אנקרי לתגובות של הקהל על תהליך התשובה שלה. "לפעמים אני מרגישה שאנחנו קבוצה של נשמות שירדו לעולם בדור מסוים, ואם מישהו כותב על משהו שעשיתי, זה מעיד על קשר ושייכות", הפתיעה בהתייחסותה. "אני מנהלת דיאלוג פומבי, כי ככה המקצוע הזה, ואם מישהו מרגיש שאני נלקחת, זה כאילו הוא אומר שהוא מרגיש קירבה אלי, ואני מברכת על זה דווקא. אני מתעקשת על זה שאין בינינו פירוד, ואני דווקא מצליחה לראות את זה, ברוך ה', דרך קשר שלי עם אנשים ובהופעות, שם נהיה משהו מאוד ביחד, גם עם אנשים שנראים מאוד שונים". 

"יש בי הכל, פחדים והיסוסים מכל הסוגים, וכל העניין הוא - ואת זה לומדים בלימוד של ימימה - לשייך כל דבר למקומו. פחד שייך ל'מיותר'. להסתכל על עצמך במראה ולחשוש לאן תגיעי זה דמיון. דמיון באמת מפחיד, אבל הוא דמיון".

"זה לא טוב להיות מפורסם - זה מזיק"

עוד הוסיפה אתי והתייחסה למקצועה כזמרת. "זה לא מקצוע נורמלי, זה מקצוע שבאמת לא בוחרים בו. יש בזה אחיזת עיניים. כשהייתי צעירה נורא רציתי לקבל הכרה ולהתפרסם, לקבל חותמת על מה שאני עושה. היום אני חושבת אחרת: אם אדם מסתכל בעיניים פקוחות על הדבר הזה, הוא מבין שיש כאן המון הקרבה. זה לא טוב להיות מפורסם - זה מזיק. לא טוב להיות מרוח על העיתונים ושעשרות אלפי אנשים יודעים על קיומך. נאמר 'אין הברכה שרויה אלא בסמוי מן העין' וכאן זה הפוך לגמרי. ובן אדם שיש לו כלים להתבוננות פנימית לא עושה את זה לעצמו. עושים את זה כי חייבים".

אבל לאמירות האלה, שנאמרות בצורה פסקנית ומתוך תוכה, יש גם צד שני. ההתחבטות של אנקרי נראית קיומית כמעט. "אבל יש לזה גם יתרונות. בסך הכל אני אוהבת מאוד את מה שאני עושה, אני אוהבת לשיר, זה כלי לריפוי אצלי, ואני מקווה שזה גם נותן למי ששומע, אז יש צד חיובי ואני מעדיפה להתרכז בו. לשיר זה טוב, ובמיוחד שירים של ריה"ל שזה תפילות. אני מודה לה' ושמחה שהוא נותן לי לשיר לו".