כחלון מרגש: "אחרי שאמרתי קדיש על אמא - אני בטוח שהיא הרגישה טוב יותר למעלה"

שר האוצר משה כחלון הגיע השבוע לעצרת סליחות מיוחדת בהרצליה, במהלכה נשא נאום מרגש שבו דיבר על חשיבות אמירת קדיש על נפטרים. בדבריו התייחס השר הנרגש לאמו שנפטרה אשתקד, וביקש מהנוכחים במקום לזכור את הערב הזה שבו "אני אומר לכם - מי שנפטר לו מישהו, שיקפיד על קדישים", אמר. 

כחלון חזר על הדברים מספר פעמים, וכדי להדגיש את המסר שלו סיפר כי בשל לחץ בלו"ז שלו וביקור בוושינגטון לפגישות עם שר החוץ האמריקאי ג'ייסון גרינבלט - היו ארבעה ימים שבהם לא הספיק להגיד קדיש על אמו. 

כשכבר הצליח להגיע לזה באחד מבתי הכנסת של המרוקאים, זה כבר הרגיש לו אחרת. "הארבעה ימים האלה שלא הצלחתי להגיד היו מאוד קשים. ימים שבהם ממש הרגשתי שמשהו לא בסדר, ורק אחרי שקראתי, אני חושב שהרב יסכים איתי, האמא שלי הרגישה הרבה הרבה יותר טוב למעלה. ראיתי את זה ממש בבהירות. בעיניים שלי ראיתי, ושאף אחד לא יספר סיפורים - יש מעלה אדירה לעילוי נשמת הנשמה בקדיש, ולמנוחתו של הנפטר. קחו את זה בחשבון. שלא תצטרכו את זה ולא תזדקקו לזה בעזרת השם - אבל אם חס וחלילה אתם כן צריכים את זה - אז להקפיד על זה. מי שחשוב לו הנפטר - אז שישתדל להקפיד על זה". 

"מי כמונו מחכים לימים האלה של הסליחות והחגים"

עוד הוסיף השר וסיפר על הקשר הייחודי שהיה בינו לבין אמו ע"ה, ועל הקושי שבהתמודדות עם השנה הראשונה שבלכתה. "היא מאוד חסרה לנו, אבל זו דרך העולם. קצת קשה כי זה השנה הראשונה בלעדיה, אבל נצטרך להמשיך לפחות להיזכר בה".

כחלון גם הזכיר את הקשר של העדה הטריפוליטאית למסורת היהודית - ובפרט בימי אלול. "מי כמונו מחכים לימים האלה של הסליחות והחגים", אמר כחלון והמשיל את התקופה הזו לפרוזדור שמכניס היישר לאווירת החגים, דרך הסליחות, הניגונים והפיוטים של בית אבא. "אמא שלי לא ידעה קרוא וכתוב, אבל הבינה בדיוק על מה מדובר. אני יכול עכשיו לעבור אחד אחד לעשות לכם פוליגרף, וכל אחד אומר 'חבל שאמא שלו לא פה'. כמה זה היה חשוב לאימהות שלנו הפיוטים ו'עת שערי רצון'. בכל הפיוטים אמא הבינה בדיוק על מה מדובר, ולא הייתה צריכה לקרוא. האמהות שלנו הן נשים מיוחדות, צדקניות, שבאמת כל הזמן דחפו אותנו 'תלכו לבית הכנסת', וכל הזמן דאגו שנישאר במסגרת.

"הן הדריכו אותנו נכון, והיא לא צריכה להיות פרופסורית כדי להגיד לשר האוצר מה לעשות. תאמינו לי, העצות שלה יותר טובות משל הרבה אחרים שלמדו הרבה. והחוכמה שלה הרבה יותר גדולה, והכנות שלה הרבה יותר גדולה, והיושרה שלה הרבה יותר גדולה, ולא היינו צריכים מאף אחד - לא עצות, לא רעיונות ולא הדרכות. היו לנו את ההורים שלנו שבאמת הניחו אותנו על המסילה ואמרו לנו 'תיסעו'".