למה באתר הידברות זורקים לפח כל כך הרבה אייטמים? גבי שניידר מסכם שנה

לפני כחודשיים הצטרפתי לצוות אתר "הידברות" ככתב חדשות. פרק הזמן הקצר יחסית שחלף אינו מאפשר עדיין פרספקטיבה נאותה לסיכומים כלשהם. ובכל זאת – לפני שאנו נפרדים סופית מתשע"ח, כמה נקודות של התרשמות ותובנות אישיות.

מאז ראשיתה של העיתונות העברית, התלבטו גדולי ישראל ביחס לתופעה זו וכיצד להתמודד איתה. ישראל א. גרובייס (במאמר שפרסם בכתב העת הרשתי "צריך עיון") סקר את גלגוליה השונים של העיתונות החרדית לדורותיה ואת השלבים בהתפתחותה. בין היתר הוא ניתח את השינוי שחל לפני כמאה שנה בתפיסתם של חלק מהמנהיגים התורניים לגבי סוגיית ייסודם של עיתונים על טהרת הקודש. הוא הדגים זאת באמצעות הניגוד ההשקפתי בשאלה זו בין האדמו"ר ה"שפת אמת" מגור, רבי יהודה אריה לייב אלתר, לבין בנו, ה"אמרי אמת", רבי אברהם מרדכי אלתר. בעוד ה"שפת אמת" התנגד בצורה גורפת לעיתונות, ושלל את האפשרות להקים עיתון כשר, בנו ויורשו בהנהגת חסידות גור תמך בכך ואף סייע להקמת עיתון חרדי. "למחלה הרוחנית של ימינו", טען האדמו"ר, "דווקא יש משום תרופה חזקה בעיתון חרדי". הקמתם של עיתונים אמוניים נתפסה, אם כן, כצעד של בדיעבד, שנועד להתמודד עם הסכנות הטמונות בעיתונות הכללית – בבחינת "לגזול את החנית מיד המצרי", כפי שנהגו לומר פוסקי הדורות האחרונים.

אין חולק על כך שהאתגר של השנים האחרונות הטמון ברשת עבור שומרי תורה ומצוות עצום פי כמה מהאתגר שהיוותה העיתונות בראשית דרכה. אין אנו מסוגלים, וגם אין זה מתפקידנו, להכניס את ראשנו ורובנו לסוגיה כבדת משקל ורבת פנים זו עמה התמודדו ומתמודדים פוסקי ההלכה, וכל אחד יעשה כפי שהורו לו רבותיו.

חשוב להדגיש כי אתר "הידברות" אינו אתר חדשות – ובכך ייחודו. הוא אחד מפניו הרבגוניות של ארגון "הידברות", ששם לו למטרה לקרב את בני ישראל לאביהם שבשמיים. ממש לאחרונה זכה הארגון לזריקת מרץ ייחודית להמשיך בפעולותיו הברוכות: במכתב שפורסם בסוף השבוע בעיתונות החרדית, עודד הרב קנייבסקי בכתב ידו את כל העושים במלאכת הקודש של "הידברות" והמשתתפים עמהם בתרומה. באתר "הידברות", אתר היהדות הגדול בעולם, ניתן למצוא את מיטב התכנים ברשת המתאימים לאנשים מאמינים: שיחות ושיעורים במקצועות היהדות, תשובות לשאלות הלכתיות, אמונה והתחזקות, תכנים ייחודיים למשפחה, לנשים ולילדים, ועוד ועוד. וכן – גם חדשות, אך לא כמטרה וכיעד בפני עצמם.

מתוך נקודת מוצא זו, המשימה המוטלת עלינו – כאנשי המערכת של האתר – הוא להביא לכם, הגולשים, את החדשות המרכזיות של היום בצורה הנקייה והכשרה ביותר. השיקולים אילו ידיעות ייכנסו לאתר ואילו ייגנזו מוכתבים על פי רף מחמיר ביותר מבחינה הלכתית ורוחנית. רף אליו כותבי האתר נאמנים באופן אישי, והזוכה להכוונתה הצמודה של דעת תורה.

בניגוד לאלו הנוהגים לצקצק בלשונם נגד "צנזורה", ותובעים לאפשר חופש ביטוי מלא ומוחלט, ואפילו עד כדי איבוד בלמים מוסריים – צנזורה אינה מילה גסה. למעשה – ואין זה סוד – כל כלי תקשורת, בארץ ובעולם, מחזיק בקו מערכתי המכוון את דרכו – יהא זה קו פוליטי, כלכלי, חברתי או אחר. קו זה קובע לא רק את התכנים אלא גם את הטרמינולוגיה בה משתמשים העושים במלאכה, ובפועל מהווה סוג של צנזורה מבחירה עצמית. לעיתים אנשי התקשורת מיומנים דיים כדי להסתיר מהצרכנים את השיקולים המנווטים את עשייתם. במקרה של "הידברות", תכני החדשות מעידים בשקיפות מלאה על דרכו של האתר ועל הצנזורה הרוחנית בה הוא נוקט: ידיעות הכוללות רכילות זולה ולשון הרע, התגוששויות פוליטיות, פלגנות כיתתית ומחלוקת לשמה – לא ייכנסו. שיקולים של צנעת הפרט מכתיבים אף הם את האופן בו הידיעות מנוסחות.

נהוג לומר שתמונה אחת שווה אלף מילים. בעידננו הדיגיטלי אפשר לומר שסרטון וידיאו טוב שווה אלף תמונות. ודווקא משום שלמצלמה כוח השפעה הכובש וממגנט את הצופה – מתבקשת זהירות כפולה ומכופלת שלא לחצות את סף הצניעות הדרוש בהתאם לקני המידה ההלכתיים המקובלים. לשם כך, צוות האתר עמל לברור היטב את החומרים הויזואליים השונים. כפי שלמדתי להכיר בתקופה הקצרה בה אני כותב באתר הידברות – לא אחת "אייטם" חדשותי חם המבוסס על וידיאו "נזרק" לפח, בשל אי התאמתו לקריטריונים ההלכתיים והרוחניים.

כאן המקום לציין את הערך המוסף הטמון בהשתתפותכם, אתם הגולשים. האינטנסיביות והמהירות של עולם החדשות המודרני, והצורך לקבל את החלטות העריכה בקצבי זמן מהירים ביותר, עלולים להביא לטעויות בשגגה, מכל סוג שהוא. כמובן שתמיד נעים לקבל פידבק חיובי, אך גם ביקורת בונה מתקבלת בברכה ותורמת להשבחתו של האתר – למען כולנו ולמען המטרה לשמה הוקם.

בתקווה שלא תצא תקלה מתחת ידינו.