מדוע היהדות אוסרת לבצע הפלות?

שמחה שואלת:

"שלום, יש לי נושא רגיש מאוד לשאול עליו... לאחר שראיתי הרבה אנשים מתווכחים בנושא, החלטתי לשאול גם אני. היהדות כידוע מתנגדת להפלת עובר (יש שמעדיפים לכנות זאת בשם "הפסקת היריון"). אך כיצד הלכה זו מתיישבת עם נושא מעמד האשה וזכות האשה על גופה? האם יש למצווה זו הסבר הגיוני? תודה".

* * *

שלום וברכה שמחה, ותודה על שאלתך החשובה.

ילדים הם שמחה, ובמחלקת אמ"א למניעת הפלות של ארגון הידברות יודעים לדווח, כי לא נתקלו עדיין באמא אחת שהתחרטה על הבאת ילדה לעולם. כנגד זאת, לא מעט אמהות אשר בחרו למרבה הצער להפיל, נושאות חרטה בלבן כל ימי חייהן.

מספיק להביט בפני תינוק, מתוך הידיעה שלא היה מגיע לעולם הזה אילו נפסק ההיריון, כדי לדעת שניצלו כאן חיי אדם, נשמה אשר באה לעולם הזה לחיות חיים בידי אמו האוהבת. מיהו האדם אשר מסוגל להביט בפני תינוק, ולא לחוש את לבו קורא אליו להגן עליו?

אך מאחר ששאלת כאן על טעם הגיוני, על מעמד האשה וזכותה המוסרית על גופה, לא אתאר תינוקות צוחקים ובוכים, אלא אשתדל להשיב לך על פי שכל ישר ובריא בעז"ה.

תחילה נכיר את ההלכה:

התורה מתייחסת להריגת עובר בשוגג בתור מעשה פשע שצריך להענש עליו: "וכי ינצו אנשים, ונגפו אשה הרה, ויצאו ילדיה, ולא יהיה אסון, ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפלילים" (שמות כ, כב).

על חומרת האיסור להפיל עובר, אומרת הגמרא כי הגויים מתחייבים בנפשם על כך: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך - איזהו אדם שהוא באדם, הוי אומר זה עובר שבמעי אמו" (סנהדרין דף נז, ב).

וכן פסקו כל גדולי ישראל. הרה"ג משה פיינשטיין זצ"ל כתב: "הלכה הברורה על פי רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר, בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי טאי-זקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות…" (אגרות משה, ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב).

מכאן ראינו שההלכה אוסרת הפלת עובר, אולם לא בכל מצב: במקרה קיימת סיבה רפואית שמסכנת את שלום האשה, אומרת המשנה שאין דוחים נפש מפני נפש, ומצילים את האם (משנה אוהלות, פרק ז, ו). כמובן שכל ספק בנושא זה מצריך שאלת רב, כי אין זה עניין פשוט לדון בו.

האם קיימת סיבה הגיונית לאיסור ההפלה?

אני חושב שהגמרא השיבה על שאלתך, כשציטטה את הפסוק: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך, כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). חז"ל לימדו שפסוק זה מתייחס גם לעובר במעי אמו.

ערך החיים וקדושתם נובע בשל היותו של האדם נברא בצלם אלוקים. האדם אינו דומה לבעלי החיים והחרקים, אלא לבן של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ניתנה בו נשמה אלוקית והוא נועד לתכלית אלוקית גבוהה. לכן "כל המקיים נפש אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (במשנה, מסכת סנהדרין, ד, ה).

יש שלושה שותפים ביצירת האדם: אביו ואמו והקב"ה (קידושין דף ל, א).

האב והאם אחראים ליצירת הגוף, והקב"ה להורדת הנשמה: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז).

חז"ל לימדו שביום הארבעים נכנסת הנשמה בעובר שבמעי אמו (מנחות דף צט, ב), ומעניין לציין שאכן ביום זה מתחילים לזהות לראשונה פעילות חשמלית ברורה במוח העובר. מכל מקום גם לפני יום הארבעים, גוף-העובר נרקם במטרה לקלוט את הנשמה האלוקית שיורדת ממרום לחיות בגוף זה להורים אלה:

"מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר" (נידה דף טז, ב).

לעניות דעתי, אחת הסיבות העיקריות לכך שהחברה המערבית המודרנית מקדמת הפלות מלאכותיות, הוא מפני איבוד האמונה בכך שהאדם נברא בצלם אלוקים. מי שסבור שהאדם אינו שונה מהותית מייתר בעלי החיים, ואין לו תכלית רוחנית גבוהה מהם, מדוע יחשיב הבאת אדם נוסף לעולם הזה?

לפי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-40 מיליון הפלות מבוצעות בכל שנה ברחבי העולם, כ-125 אלף הפלות ביום! בו-בעת מסתמנת מגמה אחרת שנוגעת לחיי אדם, "המתות חסד" לאנשים שאינם סובלים מאף סוג של מחלה סופנית. ב-2002 רופאים מבלגיה אישרו את רציחתה של אשה בת 24 מפני שסבלה מדיכאון… מאותו יום נפתחו שערי הדמים, ובין השנים 2003-2013 ביצעו את "ההליך" 8,752 בני אדם.

קל להבין זאת: מאחר שהאדם בעיניהם אינו שונה מהותית מחתול או תרנגולת, חייו מסתכמים בשאלת ההנאה לעומת הסבל. אדם יותר או אדם פחות לא ישנו מאומה, העיקר שאיש אינו סובל... הכול אפוא חוזר ומגיע לאותה נקודה, של האמונה בנשמה שנבראה בצלם אלוקים.

לעומת זאת מי שמכיר ביוקר הנשמה ותכלית קיומו של האדם, יעריך כל חיי אדם באשר הם. אפילו בתור ייצוג קדוש של צלם אלוקים בעולם (מטעם זו, ההלכה אוסרת לבזות גופה: "לא תלין נבלתו על העץ" - דברים כא, כג).

מעניין לציין שהנוצרים והמוסלמים מתנגדים להפלות כשאין סיבה מוצדקת כמו סכנה רפואית, זאת מאחר שלמדנו מאתנו על מושג הנשמה שנבראה בצלם אלוקים. מי שמקדמים הפלות בעולם, על פי רוב, הם אנשים שלא מאמינים בקיום נשמה ותכלית רוחנית לחייהם.

זהו היסוד הגדול, והמענה האמתי לשאלתך. חיי האדם אינם הפקר, ולא מסתכמים בכמות הנאתו לעומת סבלו, כי אם בתכליתם וייעודם הרוחני. החיים יקרים מאוד, כי בכל אדם יש נשמה אלוקית בעלת תכלית נצחית לו ולגאולת העולם, ואיננו רוצים לאבדה.

כל אשה קיבלה רחם קדוש, שבכוחו להכיל נשמה אלוקית עם חיים שלמים בעלי תכלית ומשמעות. זוהי אחריות גדולה מאוד, תפקיד שאין להמעיט בערכו. כל עם ישראל מתקיים בזכות אמהות צדקניות שמביאות ילדים לעולם ודואגות לשלומם.

אין ספק שמעמד האשה וזכותה על גופה הם ערכים יקרים, לכן החשיבה היהדות ביותר את אהבת האשה והדאגה לכל צרכיה, עד שציוותה כל בעל בישראל: "אוהב את אשתו כגופו, ומכבדה יותר מגופו!" (יבמות סב, ב).

אך אין ערך אחד דוחה ערך חשוב אחר. כשם שמצוות כיבוד הורים אינה קודמת לאיסור לא תגנוב ולא תרצח (כלומר, אסור לבן לשמוע לאביו ואמו אם מצווים אותו לעבור עבירה), כך גם אין דוחים חיים מפני שיקולים אישיים. אין צריך לומר ששיקולים כלכליים (הנאתיים) הינם זלזול ביוקר הנשמה וחשיבותה.

זו התשובה היהודית ואין אמתית יותר ממנה, כי היא נוגעת בתכלית חיי האדם בעולמו, ומסבירה את יסוד ה"מחלוקת" בעולם סביב נושא ההפלות. אך מה נשיב למי שרחוקים כרגע מהכרת יהדותם, וחושבים ח"ו להפיל?

פרופסורים, דוקטורים ודוברים אינטלקטואלים הציעו הסברים חברתיים וערכיים נגד הפלות, וטיעונים רציונליים בעד שמירה על החיים, הבה נראה כמה מהם.

האם העובר נחשב לאדם?

יש הסבורים שהעובר אינו נחשב לאדם עדיין, אך מבחינה מדעית, לא ניתן לחלק את תהליך התרקמות העובר לשלבים אנושיים שונים, כי מדובר בתהליך רציף. אנו רק יודעים שמעת הופעת העובר ברחם אמו ועד סוף התהליך יוולד אדם לעולם.

לכן כל ניסיון לעצור את התהליך המוביל ליצירת אדם מרגע שהחל, הוא כרצח אדם.

ראיתי מי ששאל שאלה נבונה: "נניח שאת נוסעת בכביש, ורואה אדם חוצה את הכביש, מובן שתעצרי. אך מה תעשי במקרה שאת נוסעת בכביש, רואה דמות מרחוק, אך לא בטוחה אם זה אדם, האם לא תעצרי?"

החלטה על הפלה למעשה קובעת החלטה שרירותית על החיים. אך במצב של ספק לגבי חיי אדם, לא לוקחים סיכונים. אם איננו בטוחים מתי חיי אדם מתחילים, לא ניקח את הסיכון לרציחתם.

האדם כיצור המסוגל לחיות בכוחות עצמו:

יש הסוברים בטעות כי רמת אנושיותו של העובר תלויה ברמת יכולתו לחיות בכוחות עצמו, ומאחר שתלוי בגופה של האשה, אינו נחשב לאדם. זו שגיאה לוגית ומדעית.

אמנם העובר אינו יכול להתקיים בכוחות עצמו, אך אין עובדה זו מפחיתה מרמת אנושיותו. שכן, גם תינוק שנולד לאוויר העולם אינו מסוגל לחיות כלל בכוחות עצמו. הוא תלותי לחלוטין באנשים אחרים שדואגים לטפל בו.

פרופ' ישעיהו ליבוביץ', מדען והוגה דעות מפורסם, טען שהרעיון גובל באבסורד: "מה נשתנה עובר מיילוד? האם בגלל תזוזת גולגלתו עשרה עד 15 סנטימטר קדימה דרך צוואר-הרחם, הפך מה שהיה אובייקט ביולוגי גרידא לאישיות במובנם של החוק והמוסר?"

אנושיותו של העובר איננה תלויה ברחם אמו. ההתפתחות הטכנולוגיה מוכיחה עובדה זאת: אינקובטורים מאפשרים כיום לעוברים לשרוד כפגים מחוץ לרחם אמם, אפילו בחודש החמישי להריון. האם ייתכן שערך חיי העובר ישתנה בעקבות עובדה זו?

באינקובטור, הכול יסכימו, כי עובר בן חמישה חודשים הנו אדם חי - אותו עובר אשר יכול היה להמשיך את חייו ברחם אמו.

שימו לב כיצד ההתפתחות הטכנולוגיה גוררת אבסורד נוסף: באינקובטור ייחשב עובר בן חמישה חודשים לאדם חי שאסור לפגוע בו לרעה, אך כשאותו עובר בדיוק נמצא בתוך בטן אמו יהיה מותר לרצחו בידיים?!

אנו כמובן יודעים שרמת האנושיות איננה נקבעת ע"פ רמת כוחותיו של האדם לחיות בכוחות עצמו. למעשה, יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים מוגבלים, מי שנמצאים במצב של קומה, כמו גם קשישים או נכים שאינם יכולים לשרוד ללא עזרת הזולת. היותם תלותיים באחר לא מפחית מערכם, וכך הם גם חייו של העובר התלוי ברחם אמו או בתוך אינקובטור למספר חודשים.

נמצאנו למדים שהיכולת או אי-היכולת של האדם לחיות בכוחות עצמו, אינם מעידים על רמת אנושיותו.

העובר כיצור חי:

למי שרוצה לתלות את חשיבות חיי העובר לפי רמת הכרתו החושית, המדע יוכיח שהעובר במעי אמו מרגיש כאב, מגיב לטעם ולקול החל מן השבוע ה-16 להריון, ומדהים מכך, מחקרים מוכיחים שהעובר מזהה את קולה של אמו, נרגע כשהיא שרה אליו ונרגז כשהיא לחוצה!

בתרגום מתוך ויקיפדיה האנגלית (ערך: Prenatal perception):

"מחקרים רבים מצאו עדויות המעידות על יכולתו של העובר להגיב לגירויים שמיעתיים. מחקר באוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג בסין מצביע על כך שעוברים בגילאי 33-41 שבועות אינם יכולים רק לשמוע, אלא גם להבחין בין קולות אמהותיהם לבין אחרים. מחקר נוסף ראוי לציון נעשה בבריטניה על "שמיעה והאזנה ברחם".

במקור:

Numerous studies have found evidence indicating a fetus's ability to respond to auditory stimuli. Research at Zhejiang University, China indicates that fetuses of 33–41 weeks gestational age can not only hear, but also distinguish their mothers' voices from others.[1][2] See also a UK study on child's "Hearing and listening in the womb":[3] and UK material on "How babies develop hearing":[4]

מדהים להיווכח כיצד חז"ל ידעו על חיי העובר ללא אולטרסאונד לפני 2000 שנה. כך פסקו על עובר הקורא לאמו לאכול: "עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה" (משנה יומא פרק ח, ה), וכן פירש רש"י לפי פשוטו: "העובר מריח ריח תבשיל, והוא מתאווה לו. ואם אינה אוכלת, שניהם מסוכנים [-בסכנה]".

נמצאנו למדים שהעובר הוא יצור חי - נושם, אוכל, שומע ומרגיש. (להרחבה בנושא מרתק זה, עיינו בספר המהפך 1).

אין מחלוקת מדעית על כך שעובר בן 24 שבועות מסוגל להרגיש כאב. צילומי וידאו מחרידים של אולטרסאונד בשעת הפלה מראה כיצד העובר מנסה בכל כוחו לברוח ולהימלט מכלי השמדתו החדים של הרופא. 

קשה להאמין כי בחברה המערבית המודרנית, אפילו לכלבים וחתולים יש זכויות מפני התעללות בהם, אך לא לעובר אדם.

נמצאנו למדים שהעובר הוא יצור חי - נושם, אוכל, שומע ומרגיש. לכן מבחינה לוגית אי אפשר להתייחס אליו כ"גוש בשר" בגוף האשה.

העובר כיצור מודע:

כנגד עובדות מדעיות חמורות אלה, ישיבו התומכים בהפלות כי העובר אמנם יצור חי ומרגיש, אך איננו בעל הכרה תודעתית של אדם...

העובר אמנם איננו בעל הכרה תודעתית של אדם בוגר, אבל, כידוע, גם הכרתו התודעתית של התינוק הנולד נמוכה מאוד בימי ינקותו. כך שטיעון נורא זה יכול להישמע באותה מידה גם כנגד עוללים שכבר יצאו לאוויר העולם.

התינוק הנולד בקושי רואה, לא מזהה את סביבתו, תנועתו מוגבלת - אפילו אינו מסוגל להתהפך בכוחות עצמו, אין לו עדיין אופי ולא הבנה של העולם סביבו. עובדת היוולדו לאוויר העולם אינה הופכת אותו בין-רגע ליצור בעל הכרה אנושית גבוהה.

כתב פרופ' ליבוביץ': "לעובר חסרה תודעת הקיום העצמי - אבל היא חסרה גם ליילוד ולתינוק. האם משום כך נשלים גם עם המתת יילוד או תינוק לא-רצוי, כאשר עשו זאת כמה מעמי-התרבות העתיקים?"

"...ומה דינו של ילד שלא נפגע במוחו מן החוץ אלא הוא אידיוט מוחלט מלידה? גם בו חסר למעשה האלמנט הקונסטיטוטיבי של אישיות אנושית… גם הוא עומס נורא על הסביבה, כי היצור הזה איננו יכול להתקיים בכוח עצמו, הוא יהיה זקוק לטיפול מתמיד כל ימי חייו, ואילו הוא עצמו - ספק אם יש לו תודעת קיום. האם מותר לחסל גם אותו?"

מפתיע שאנשים רבים אינם יודעים כי רצח תינוקות היה נהוג בכל רחבי אסיה במשך אלפי שנים:

"בהיסטוריה של סין, הנוהג של רצח תינוקות ממין נקבה קיים כבר במשך 2,000 שנים. רצח תינוקות בנות מתבצע באזורים אלו כדבר שבשגרה. תינוקות נצפו כשהן מושלכות לנהרות או לערימות אשפה. במאה ה-19, רצח תינוקות נקבות הייתה תופעה מקובלת ונפוצה ברוב מחוזות המדינה. מעיון בטקסטים של התקופה, ניתן לראות שהייתה שכיחות גבוהה של מקרים כאלו, וכי ההתייחסות הציבורית לפעולות אלו הייתה כאל דבר שבשגרה. השיטה הנפוצה ביותר ששימשה כדי להרוג תינוקות נקבות הייתה הטבעה בסיר מלא מים. שיטות אחרות כללו גם הרעבה למוות וחנק". (ויקיפדיה, "רצח תינוקות בנות").

הסינים לא קיימו שבע מצוות בני נח במשך אלפי שנים, ועברו בכל דור ודור על האיסור החמור "לא תרצח", משום שבחרו לזלזל בחיי התינוק הנולד. הם סברו ש"אדם" הוא רק מי שכבר גדל וגילה סימני אופי. לפי מחשבה מעוותת זו התייחסו לתינוקות הנולדים כאל חפצים שניתן להשליך לאשפה!

אין ספק שעלינו להתחזק בכל יום ויום לכוון בעלינו לשבח: "שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם"!

 אנו היהודים רחמנים בני רחמנים, ובזכות התורה הקדושה מכירים בערך חייו של הרך הנולד, ולפיכך גם בערכו של העובר במעי אמו.

אולם מי שטוען שהעובר אינו בעל תודעה אנושית, ומצדיק בכך את רציחתו, ייאלץ עם "היגיון" מטריד זה להגיע לזילות בחיי תינוקות שנולדו.

עוד ראיתי מי שטען באורח לוגי: ודאי תסכימו עמי שאסור לפגוע לרעה באדם ישן שאיננו מודע, ולא אדם שנמצא בקומה ויכול להתעורר ממנה. אך מדוע? אם מבינים שלכל אחד מהם הפוטנציאל הברור להיות מודע, וחייהם יקרים לנו. אם כן גם העובר ללא ספק צריך להיחשב לאדם על סמך היותו בעל פוטנציאל מובהק להיות אדם מודע.

נמצאנו למדים שהכרתו הבלתי מפותחת של העובר אינה נוטלת ממנו את אנושיותו ויוקר חייו, הן מפני שגם כתינוק שעתה נולד לאוויר העולם נמצא במצב הכרתי זהה, והן מפני שבטבעו נועד להגיע להכרה אנושית מלאה בבוא-היום - אם רק לא יפגעו בו לרעה.

* * *

בכתבה הבאה נעסוק בשאלה המוסרית הגדולה, מה קורה לחברה שמתירה הפלות מלאכותיות, וכמה דק הגבול המוביל משם עד זילות בחיי אדם.

לסיכום אציין לשבח את מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות, המסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים אישיים וספקות, ומצילות חיים פשוטו כמשמעו. לדיווח וסיוע: 073-2221333

מחלקת אמ"א באתר הידברות - סיוע לנשים בהריון, לחצו כאן.