איך החרדים מתנהגים? 5 נקודות למחשבה

מיהו חרדי?

מידי פעם צצות בתקשורת כותרות העוסקות בחרדים: "חרדים לא עובדים"... "חרדים משפילים נשים"... "חרדים יידו אבנים על כוחות הביטחון"... ועוד.

אלו הן ידיעות, שכל מטרתן ללבות את השנאה כלפי מגזר זה. מעבר להיותן שקריות – שהרי חרדים אמיתיים אינם מתנהגים כך – צריך לזכור, שאם בתקשורת מראים חרדים שעושים פעולות כאלו, הרי ברור שמדובר באנשים לא חרדים...

אם כן, אילו מעשים כן אופייניים לחרדים? מובטח לכם שמדובר במעשים שלא יפורסמו בתקשורת החילונית.

בחודש שעבר הופץ אצלנו בתיבות הדואר בשכונת רמות ה"מדריך (חרדי) הגמ"חים בשכונת רמות" –מפעלי חסד קטנים ועצמאיים, ששמם – גמ"ח – הוא למעשה ראשי תיבות של הביטוי "גמילות חסד".

במדריך זה ניתן למצוא הכול – החל ממכשיר פקס, המשרת גם אנשים זרים שרוצים לקבל ולשלוח מכתבים, וכלה במכשור רפואי מתקדם. כל מי שצריך מוזמן לבוא ולקחת.

הורה שנתקע בלי טיטולים לתינוק בלילה או בשבת, יכול להגיע לגמ"ח טיטולים, לקבל אותם ולקנות חדשים תחתיהם מאוחר יותר.

גמ"ח תרופות מספק תרופות למי שנגמרה לו התרופה בחג.       

גמ"ח איפור כלות מסייע למי שידה אינה משגת לשלם על איפור מקצועי לפני החתונה.

בגמ"ח משקפיים משאילים משקפיים לאנשים שנשברו להם המשקפיים בשבת, או שהזמינו משקפיים חדשים ועדיין אינם מוכנים.

גמ"ח מקררים ישאיל מקרר יד-שנייה למי שהתקלקל לו המקרר עד שיצליח לקנות חדש, וגמ"ח כיסאות ושולחנות ישאיל למי שעורך אירוע בבית ואין באפשרותו לשכור ריהוט.

לצד גמ"חים "הגיוניים", כהלוואות של מוצרים חד-פעמיים ומוצצים (למי שנתקע בלי), נמצאים גם גמ"חים מעניינים וייחודיים כגמ"ח ילדים אבודים – אליו מתנקזות כל "האבידות הקטנות" בשבתות ובחגים; הפקדת שיקים בבנק עבור נכים וקשישים; גמ"ח ניווט "ווייז" ומטענים לנייד.

ושימו לב לגמ"חים הבאים: גמ"ח ארוחות צהרים ליולדות ובייביסיטר לילדי יולדות, להקל עליהן. יש דבר יפה מזה? מרגש מזה?

במדריך החרדי השכונתי פורסמו מעל ל-360 משפחות של חסד, ויש עוד המון גמ"חים שלא פורסמו, שעוברים מפה לאוזן...

כמות הגמ"חים במדריך החרדי של בני ברק, או בירושלים לבדה, עולה על כל מפעלי החסד הפרטיים הקיימים במדינה כולה! אם תחפשו בכל היישובים החילוניים, לא תמצאו שפע כזה של גמ"חים המוצעים לכל דורש. באחריות!

בכל יישוב חרדי תוכלו למצוא מגוון ושפע של גמ"חים. מדוע רק במגזר זה? במקרה? ממש לא! כי חרדים אמיתיים נוהגים על פי התורה הקדושה, ובתורה כתוב שיש לעשות חסד זה עם זה.

ועוד לא דיברנו על מפעלי חסד נוספים, חרדיים, בקנה מידה גדול יותר, כגון "יד שרה" – המעניקה מגוון שירותים לאנשים עם לקויות ומחלות, זק"א – המסייעים לצוותי "מגן דוד אדום" והמשטרה (מז"פ) בזיהוי קורבנות של טרור, תאונות דרכים ואסונות אחרים, מטפלים בגופות ההרוגים ובמידת הצורך מלקטים חלקי גופות ודם הפזורים בזירת האירוע, על מנת להביאם לקבורה יהודית.

דווקא שם אפשר לראות את האהבה הגדולה ביותר לעם ישראל. כמעט כל הגמ"חים השונים, ארגוני העזרה וההצלה, מוסדות עזרה לנזקקים וכו’, הוקמו על ידי מתנדבים חרדים שאכפת להם. רוב המתנדבים בארגונים השונים הם כאלו. אנשים יראי שמיים, אוהבי תורה ובעלי רצון טהור לעשות גמילות חסדים. הם אינם מרוויחים מכך דבר מלבד חסד נקי, לכל אדם באשר הוא!

אז בפעם הבאה, כששואלים אתכם מיהו חרדי, תדעו שיש צד אחר, יפה יותר ממה שמציגים בתקשורת...

מפעל הזנה עולמי

לאחר שהתינוק יוצא לאוויר העולם, הוא בוכה, הוא רעב.

אל דאגה! כבר דאגו לו לאוכל בריא ומתוק, המכיל את כל הוויטמינים הדרושים לפעוט בן יום – "מטרנה" טבעית. כמובן, מזון שיחליק לתוך הגרון באופן שלא ייחנק, מכיוון שהוושט שלו דק ביותר. את המאכל הזה דאג ה"יצרן" להפיק לא מפרה ולא מעיזים, אלא מדמה של האם. בדם ישנם חומרי מזון חשובים, שבאמצעות הורמון מסוים הופכים לנוזל לבן (בימים הראשונים הוא דווקא שקוף, ומותאם לצרכיו של הרך הנולד), המשמש להזנת התינוק ולחיסונו. ממש מפעל עולמי!

כשהאישה מיניקה, מקום ההנקה אינו עשוי כמו בקבוק רגיל, אלא מצויים שם עשרות מזרקונים זעירים ביותר, שמתיזים את החלב בזרם עדין, כדי שלא ייחנק. אנשי המדע גילו היום כי לאחר שהתינוק מסיים לאכול, אותו מקום מפריש חומר חיטוי מיוחד, המחטא את סביבות המקום, כדי שיהא נקי, סטרילי ומוכן לקראת ההנקה הבאה.

אמרתי לעצמי: אילו היה קם היום מישהו וממציא פטנט, בקבוק שמחטא את עצמו לאחר השתייה, כמה כסף הוא היה מרוויח? כמה "כפיים" היו מוחאים לו? לעומת זאת, כמה "בקבוקים שמנקים את עצמם" כבר המציא הבורא יתברך בעולם? נו, ואחרי כל זה ישנם אנשים שעדיין "מחפשים" אותו, למרבה הצער...

בורא עולם נמצא לידך! הוא זה שדאג להזנתך שהיית תינוק פעוט,והוא זה שדואג לך בכל המשך דרכך!

"2 לחמניות נשארו"

יום שישי. אדם ובנו יצאו מהמרכול עם שלל שקיות, ביניהן 5 לחמניות. כשיצאו לחניה, ניגש אליהם אדם ובמבט מבויש שאל אם הם יכולים לתת לו משהו לאכול...

הסתכלו עליו, ומיד הושיטו לו – ללא עיכוב ובפנים מאירות 2 לחמניות. האיש הודה להם והמשיך בדרכו.

שאל האב את בנו: "כמה לחמניות נשארו לנו?". ענה לו הבן: "3 לחמניות". אמר לו אביו: "חשוב שוב". הבן השיב: "אבא, היו 5 לחמניות, פחות 2 לחמניות – זה 3 לחמניות, זו פעולה מתמטית פשוטה".

חייך האב והסביר לבנו את כוונתו: "התשובה הנכונה היא 2 לחמניות! הבן הסתכל כלא מבין. המשיך האב: "את 3 לחמניות שנותרו בשקית אנחנו עוד מעט נאכל ולא יישאר לנו מהן כלום. אבל 2 הלחמניות שהבאנו לעני,  זה מה שנשאר לנו – זה יישאר לנצח נצחים. במאזן הזכויות בשמיים נרשמו לנו כרגע 2 לחמניות, ואת זה איש לא ייקח מאיתנו!

חברים, בחיינו אנו אוגרים ואוספים, קונים ומשקיעים, מקדישים ימים ולילות ליצור לעצמנו עולם נוח ואיכותי. אך בסופו של יום, כל שעמלנו עליו – הבתים, המכוניות, העסקים... הכול יישאר כאן! הכסף והרכוש נשארים פה, אבל מה שנשאר לנו באמת, הם המצוות והמעשים הטובים שאנו עושים, והם נרשמים למעלה לזכותנו!

מהנדס ללא תעודות

סכר הוא סוג של קיר או מחסום הממוקם לרוחב זרימת נהרות למטרות שונות: מניעת הצפות, השקיה, אגירת מים, ייצור חשמל ועוד...

רגע, אם אבקש מכם לבנות סכר, האם תסכימו?

אני מניח שרובכם תאמרו לי: "צריך לדעת לתכנן ולעצב מבנים, ללמוד אדריכלות, הנדסת בניין, זה לא משהו פשוט..."

אתם צודקים! בהחלט לא מדובר בבנייה פשוטה. זו עבודה הדורשת תכנון ודיוק מופתי. היום כדי להיות אדריכל, עליך  ללמוד באוניברסיטה לפחות 5 שנים!

אך אם אומר לכם שישנו בעל חיים, שבאורח פלא, יודע לבנות מבנים שכאלו? הוא לא למד באוניברסיטה. את התכנון, העיצוב והבנייה הוא עושה במקצועיות רבה, ללא עשרות פועלים, ללא מכשירים טכנולוגים מתקדמים וללא תקלות! הייתכן?

הכירו את הבונה.

הבונים נקראים כך, מכיוון שהם בונים סכרים לבריכות שבהן יחיו, מגזעי עצים שהם כורתים באמצעות יכולת הכרסום שלהם.

לאחר כריתת העץ, מסלק הבונה את הענפים וחותך את הגזע לאורך המתאים לו לבניית הסכר. לאחר מכן הוא גורר את הענפים אל המים, ומשיט אותם אל מקום הבנייה. לעיתים על הבונה לדחוף את הקורות במורד גבעה, ולכן הוא מקדים ו"מנקה" את השטח ממכשולים היכולים להפריע לו.

כאשר אזור העצים מרוחק ממקווה המים, חופרים הבונים לעתים תעלות אל העצים, על מנת שלא יצטרכו להוביל גזעי עץ על פני האדמה. תעלות כאלה יכולות להגיע לאורך של מאות מטרים!

כאשר הסכר נפגע כתוצאה מהצפה, מתקן אותו הבונה מיד על ידי הוספת ענפים, אבנים ובוץ. כשזרמי המים משקיעים סחף בקרקעית הנהר, מגביהים הבונים את הסכר ולעיתים גם מאריכים אותו.

באיזו פקולטה לאדריכלות למד הבונה? מי לימד את הבונה לתכנן, לעצב ולבנות בצורה כה מתוחכמת? האין זה פלא, שכל בונה מגיע  לעולם כשהוא "מצויד" בידע וב"כלים" לבניית מבנים מורכבים כגון סכרים, ללא למידה מוקדמת?

ללמוד ללכת

לפעמים אדם חפץ להתקרב לבורא העולם, אך הוא חש שבורא העולם רחוק ממנו, שכבר אינו איתו כפי שהיה קודם.

אמר הבעל-שם-טוב זצ"ל, שהדבר דומה לאב הרוצה ללמד את בנו הקט ללכת. הוא מעמיד אותו על הרגליים, מתרחק מעט ואומר לו "בוא לאבא, בוא לאבא". הוא פורש את זרועותיו לקראתו ומחכה לו שיבוא. והקטן הולך בקושי צעד ועוד צעד, וכשהוא מגיע סוף סוף אל אביו, כדי להחזיק בידיו ולחבק אותו, מה עושה האב? הוא לוקח עוד צעד אחורה...

הילד, שכל כך רוצה להיתמך באביו ולהיות מחובק, מתאכזב: למה אבא לוקח צעד אחד אחורה? למה הוא מתרחק?

אומר הבעל שם טוב: האב חפץ לחבק את בנו יותר ממה שהבן רוצה לחבק את אביו, הוא לא התרחק! הוא פשוט רוצה ללמד אותו ללכת...

תזכור תמיד: גם כשנראה לך שבורא העולם רחוק, תדע שבורא עולם קרוב אליך ומצפה לך. הוא פשוט רוצה ללמד אותך ללכת...