דלקת מפרקים ניוונית – כל הדרכים לטיפול

בכל המפרקים בגופנו יש רקמה חיבורית רכה שנקראת סחוס, והיא מונעת את החיכוך של העצמות.

מפרק הוא מקום מפגש של שתי עצמות כדי שתהיה תנועה חופשית ישנה רקמה רכה שנקראת סחוס, הבנויה מקולגן – בשונה מהשלד שבנוי מקולגן+מינרלים. הבעיה מתעוררת בעיקר בגיל המתקדם, שאז הקצב של פירוק החומרים בגוף גובר על הבנייה, מה שגורם לאיבוד הסחוס. כשרקמה בגוף מתפרקת עלולה להתעורר דלקת, תגובה של מערכת החיסון, כדי להודיע לנו שיש כאן הרס לא תקין, וצריך לטפל בבעיה.

גורמי סיכון: עודף משקל, סוכרת, רדיקלים חופשיים.

תסמינים: כאב חד, קשיים בתנועתיות של המפרקים, נפיחות, "דפורמציה" – אצבעות עקומות או אודם.

כדאי מאד לרדת במשקל כדי למנוע דלקת על אף השחיקה. לדברי רופא בכיר בכירורגיית ברך יש תרופה שאינה בסל הבריאות, והיא הכי מומלצת – קוראים לה בקבוק חם... החום מרכך את כלי הדם, וממילא יש זרימת דם טובה יותר לאזור, והמקום מתרפא. כדאי לצמצם שומנים מן החי, כדי למנוע חומצה ארכידוית גבוהה הגורמת להיווצרות של גורמי דלקת, ולצרוך שומנים טובים: אומגה 3, זרעי פשתן, אגוזים, שקדים, שמן זית. הדלקת תיעלם. גם תוסף "סלדרין" בתוספת MSM בכמוסות או במשחה עוזרים להורדת הנפיחות והכאב, ומאפשרים חידוש של הסחוס עם גלוקוזמין וכונדריוטין. צמחים נוגדי דלקות בשלד הם בוסבליה, שבטבט, הרפגו – בכמוסות או בטנקטורה, וכן קפסולת כורכום.

כדאי לתגבר נוגדי חמצון בתזונה בשלל צבעים: ירוק כהה – עלים ירוקים, אדום – רימון ופירות יער, כתום – ירקות כתומים וכורכום.

דלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שגרונית (ראומטית) היא מחלה אוטו-אימונית, מחלה שבה הגוף תוקף את המפרקים של עצמו. בדרך כלל כפות הידיים והרגליים נפגעות ראשונות, והמחלה יכולה להשפיע על כל הגוף. היא תוקפת בגילאים 25-50, יותר נשים מאשר גברים.

(צילום: shutterstock)

תופעות אופייניות לדלקת מפרקים שגרונית: עייפות, חום נמוך, חולשה, קשיים במפרקים, מפרקים כואבים ומודלקים, עיוות המפרקים באצבעות הידיים והרגליים.

גורמי המחלה – הגוף מפתח נוגדנים התוקפים את הרקמות שסביב המפרקים. יש הרואים באורח חיים ובתזונה אלרגנית גורמים משמעותיים למחלה, וכן חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים במעיים ובפלורת המעיים.

טיפול בדלקת

ניתן לוודא את קיומה של המחלה באמצעות בדיקות דם מסוימות:

שקיעת דם – בד"כ בין 0-20 אלה ערכים תקינים. מעל זה – מראה על דלקת בגוף.

מדד CRP – צריך להיות בין 0-0.5. ככל שזה נמוך יותר – מראה על בריאות טובה יותר. אם הערך מעל 5, יש לעקוב ולחזור על הבדיקה כעבור חודשיים. אם הערכים בעלייה – זה מצב לא טוב. אם הם בירידה – הגוף מבריא.

ראומטיק פקטור – בדיקה ספציפית למחלת ה-R.A.

הטיפול בבעיה זו אינו פשוט. בהשתדלות המעשית צריך שינוי באורח החיים, עם הרבה רצון ועקביות. התזונה צריכה להיות היפו אלרגנית – כלומר שלילת האלרגנים הידועים והוצאתם מהתפריט: חלב מוצריו, חיטה, בוטנים, תירס, קקאו, שוקולד, סוכר לבן, חומץ, אלכוהול, קפה, פירות הדר, בשר ומוצריו. מזונות אלה מגבירים את החומציות בדם, הגורמת לדלקת. לעומת זאת יש לאכול מאכלים היפו אלרגניים, המתבססים על קינואה, אורז בסמטי, שיבולת שועל, קטניות, כל הירקות חוץ מהסולניים – שהם עגבניות, פלפל, חצילים ותפוחי אדמה – פירות, אדומים בעיקר, שקדים (ולא אגוזים), גרעיני דלעת וחמניות לא קלויים.

יש לאכול מזונות המכילים כמויות גדולות של נוגדי חמצון טבעיים, כמו פירות יער, תה ירוק, רימון, ברוקולי, בצל ושום, וכן דגים המכילים חומצות שומן רב בלתי רוויות, בעיקר מסוג אומגה 3, כדוגמת הסלמון, מקרל והוליווד.

מחקרים רבים מוכיחים את החשיבות של תוספת חומצת השומן מסוג אומגה 3, אשר יעילות לטיפול בדלקות ובמחלות אוטו-אימוניות.

למינרל אבץ יש היכולת להרגיע את הפעילות המוגברת של הכדוריות הלבנות הגורמות למחלה.

ברומלין – נמצא באננס טרי – הוא אנזים המפרק חלבונים, וכן בעל פעילות נוגדת דלקת. הוא מקל על הכאבים באזור המפרקים.

תוספת של פרוביוטיקה – חיידקים טובים – שומרת על איזון של פלורת המעיים ומונעת חדירה של חלבונים לא מעוכלים למחזור הדם, מה שגורם לתגובות אלרגיות ואוטו-אימוניות.

צמחים לחליטה – כפית בכוס מים רותחים, לחכות 30 דקות ולשתות. הצמחים המתאימים הם קמומיל, זנגוויל, סרפד, שורש שן ארי ותלתן אדום.

לאנשים הנוטלים תרופות מרשם – הטיפול צריך להיעשות בליווי של ייעוץ תזונתי.

להזמנת חוגי בית בהשתתפות הרבנית רחל בצרי חייגי 073-2221240 או 052-9551588