פתחו פתח לשלווה

הורים רבים פונים אלי בשאלה: איך את כל כך שלווה? האם אצלך הכול טוב והכול כשורה?

אין דבר כזה "הכול טוב". אין בית שאין בו "מת", שאין בו צרה. שאין בו סיטואציות מרגיזות, שאין בו שאון של מריבות, מחלוקות, סערות ורוגז.

אני רוצה שנבין כמה חשובה השלווה בחיי המשפחה.

למה שאדם שואף, לשם הוא יגיע. רצון האדם יכול להיות חזק כל כך, עד שמצליח להבקיע שערים. הורים שרוצים מאוד להצליח בעבודתם ולפתח קריירה נלחמים בציפורניים שזה מה שיקרה, מתפללים לשם כך ומתחננים.

הורים שמבקשים להצליח בחינוך ילדיהם למצוינות, יילחמו בשיניהם, ישלחו את הילדים לחוגים יקרים, גם אם אין להם תקציב לשם כך, יקנו להם ספרים מתאימים כדי שיתמחו בהם, ישלחו אותם לבית ספר למחוננים גם אם רחוק הוא מבתיהם. הם יעשו כל שביכולתם כדי שהילדים יצאו מחוננים.

הורים שכמהים לכך שהילדים יהיו מנומסים, ידאגו להזכיר להם בכל רגע נתון לומר תודה ובבקשה, לדחוף אותם חזק חזק לכך שייגשו לומר סליחה לשכנה שעשו לה רעש בצהריים וישלחו את הילד עם עוגה שהוכנה משך שעות לשכנה שמתחת, כי היא ילדה, וצריך להתייחס אליה.

הורים שרוצים שלווה בחיי המשפחה – יצטרכו להקדיש לכך זמן וכוח, לשים את הדבר בראש מעייניהם ובראש תחינתם.

הם יצטרכו להראות לילדים מהי שלווה, ולא רק לדבר עליה.

הם יצטרכו להוכיח לילדים שאף הם שלווים, ולא רק לדרוש מהם.

הם יוכרחו להציג לפני הילדים את מצג השלווה בתחומים שונים, כדי שזה ייקלט. לא פשוט לשמור על שלווה בבית, על רוגע ועל חיים נעימים, אבל אם זה כל כך חשוב לכם, אין מנוס אלא להתאמץ.

בבסיסה של השלווה עומד הכלל: פתחו לה פתח כחודו של מחט והיא תפתח לכם פתח כפתחו של אולם! כן, כל עוד הלחץ והעצבים שורים בביתכם, הפתח לא נפתח ולא ייפתח.

כדי להביא בית לשלווה, צריך לפתוח את החריץ הראשון, וזה מה שקשה.

הילדים מעצבנים, הכלים נערמים בכיור, הבת צורחת כי השמלה שלה דוקרת, הבן לא לומד כפי שרצינו ומקבל ציונים נמוכים, האש בוערת בבית, הרעש גובר וההורה צועק כדי שיוכלו לשמוע אותו – וגם כך קולו לא נשמע.

כמה קשה בתוך כל ההמולה, להצליח לבקוע פתח עבור השלווה.

אבל זה העניין. השלווה לא באה מאליה. היא לא פותחת את הדלת בסערה. היא שלווה, והיא מגיעה בשלוות נפש כשמקבלים אותה יפה.

אז פתחו פתח לשלווה. מגיע לה ולכם. שכחו יום אחד מכל מה שקורה מסביב, ושמרו על קור רוחכם ועל קולכם.

דברו בקול שקט, ותראו פתאום שכל הבית משתתק. פסעו בבית בפסיעות שלוות ותראו איך גם אחרים פוסעים כך.

אל תהפכו קולניות לסערה. תנו לרעש ולבלגן לעבור מול עיניכם בסך, ועצמו את עיניכם בשלווה.

זה קשה, לגמרי לא קל, אבל זה מה שצריך לקרות כדי ששלווה תוכל לשכון בבית.

את השלווה מכניסים ההורים. מאוחר יותר מצטרפים הילדים, ולבסוף זה הופך לאורח חיים ולאווירה משפחתית מקסימה וייחודית.

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.